קצת קשה לבקש מבן אדם לשים לב לפרטים קטנים באמצע הלילה, אבל אם בכל זאת כיוונתם מספיק שעונים מעוררים בשביל דני אבדיה בעונת הרוקי שלו, ודאי שמתם לב למספר 41 שהופיע על פס שחור קטן בצד שמאל של הגופייה שלו. הסיבה? אבדיה ושאר חבריו בוויזארדס העניקו כבוד למספר 41 האגדי של המועדון, ווס אנסלד, שהלך לעולמו חודשים ספורים לפני פתיחת העונה. פעם אגדת וושינגטון, והיום גם אביו המנוח של מאמן וושינגטון.
ווס אנסלד ג'וניור, בנו של חבר היכל התהילה וה-MVP של סדרת הגמר באליפות היחידה של הקבוצה מבירת ארצות הברית בשנת 1978, סגר אמש (שישי) מעגל. אחרי שהתחיל את דרכו בוויזארדס אי שם ב-1997, אנסלד ג'וניור בן ה-45 חוזר הביתה מהדלת הראשית במטרה ללכת בעקבות אביו ולהחזיר את הקבוצה לטופ.
הוא הצטרף למועדון מיד לאחר שסיים את לימודיו בקולג', ובמשך שמונה שנים הוא שימש כסקאוט בעוד שאביו היה הג'נרל מנג'ר. ב-2005 אנסלד ג'וניור עשה את קפיצת המדרגה לקווים כשנכנס לנעלי עוזר המאמן בוושינגטון, ובשנת 2011 הוא פרש כנפיים והחל להסתובב ברחבי ה-NBA. עשור אחר כך, במהלכו צבר ניסיון חשוב, הוא מוכן לשלב הבא במקום בו הכל התחיל.
מספר 41 הגדול (Getty)
אבדיה עם המספר 41 על הגופייה (Getty)
אנסלד ג'וניור הצטרף לצוות האימון של גולדן סטייט ב-2011/12, שם סייע למארק ג'קסון להדריך רכז צעיר בשם סטף קרי ואת הרוקי קליי תומפסון. כעבור עונה אחת הוא עזב לאורלנדו אך פוטר במהלך 2014/15, ובקיץ 2015 הוא מונה לעוזר מאמן דנבר, תחת חברו הטוב טים קונלי. האחרון שימש באותם ימים כג'נרל מנג'ר של הנאגטס והיום הוא נשיא המועדון. בתחילת דרכו של קונלי הוא היה סקאוט בוויזארדס, לצד אנסלד ג'וניור.
ואז הגיעה שנת 2016, השנה בה קריירת האימון של אנסלד ג'וניור עלתה עוד מדרגה. המאמן הפך לעוזר הראשי של מייק מלון בדנבר ובמקרה או שלא, הניצחונות החלו להגיע ומאז הקבוצה נחשבת לאחת המאומנות בליגה. החבורה מקולורדו נגעה בפלייאוף ב-2016/17 ו-2017/18 כאשר סיימה פעמיים תשיעית, אבל הצליחה להשתחל לשמינייה ב-2018/19 היישר מהמקום השני במערב.
אתם יודעים, יש קטע מעניין עם עוזרי מאמנים - כמעט תמיד אין לנו מושג מהן טביעות האצבע שלהם ומהן של המאמן הראשי. ואין לנו גם דרך לדעת, אלא אם אנחנו נמצאים שם וחיים ביחד עם הקבוצה את חדר ההלבשה ואימוני הבוקר. כלומר, הקרדיט (או הביקורת) הולך באופן טבעי למאמן הראשי, ולנו אין באמת דרך לדעת מה היה החלק של עוזריו, מתי הם "רכבו על ההצלחה" ומתי לא. לכן, כדי להכיר לעומק את המאמן החדש בבירה, נצטרך בשלב הזה להסתמך על הקולות מארה"ב ועל הכדורסל של מלון והנאגטס.
הגנה ופיתוח שחקנים
לאנסלד ג'וניור יש מוניטין של מאמן שבראש ובראשונה שם דגש על הגנה ופיתוח שחקנים (היה האחראי על ההגנה בדנבר). אם שני האלמנטים האלו אכן יבואו לידי ביטוי בוושינגטון, אל תתפלאו במידה ונראה חיבור אדיר בינו לבין אבדיה. בעונה החולפת הפורוורד הישראלי אמנם התקשה לבלוט בהתקפה של סקוט ברוקס, אבל בצד בו הוא לא היה צריך את הכדור כדי להרשים, הוא עלה על כל הציפיות.
עד הגעתו של דניאל גאפורד שנעל את הצבע ובמובן מסוים שינה את העונה של הוויזארדס, אבדיה היה ללא ספק השומר הטוב בקבוצה. המדד ההגנתי שלו עמד על 110 (כמו גאפורד), שזה יותר מכל השמות הגדולים בסגל - ראסל ווסטברוק, בראדלי ביל, רוי האצ'ימורה, דאוויס ברטאנס (שם גדול בעיקר באחד הבנקים המקומיים בבירת ארה"ב) ותומאס בראיינט ששיחק עשרה משחקים בפתיחת העונה ורשם מדד הגנתי חלש של 116.
אך עם כל האהבה לסטטיסטיקה המתקדמת, לא אנחנו ולא אנסלד ג'וניור צריכים אותה כדי לראות שהפוטנציאל ההגנתי של אבדיה בשמיים, דבר שלא נאמר עד תחילת העונה הנוכחית. הוא שמר בהגנה על כל כוכבי הליגה בעמדות 1-4 ועשה חיים קשים לרובם, ביניהם שחקנו של אנסלד בעונה שעברה ג'מאל מארי. המאמן הטרי נחת בוושינגטון בין היתר כדי להציל את ההגנה החלשה, וכדי שזה יקרה הוא יצטרך את אבדיה. בדנבר ראינו שיפור הגנתי ענק אצל ניקולה יוקיץ', והקבוצה בכלל עשתה צעד קדימה בחלק הזה של המגרש בשלוש שנים האחרונות.
גם החיבה שלו לפיתוח שחקנים (כזכור, התחיל כסקאוט) צריכה כמובן לעודד את אבדיה, שצמא למאמן שייתן לו שוב לפרוח עם הכדור בידיים. לא מעט שחקנים של הנאגטס שדרגו בעונות האחרונות את המשחק שלהם, כאשר ברשימה הזו ניתן למצוא את הג'וקר, מארי, מייקל פורטר ג'וניור (כבר בתיכונים סומן ככוכב), גארי האריס, וויל ברטון וגם ג'רמי גרנט שעבר לדטרויט והיה אחד המועמדים לתואר השחקן המשתפר של העונה. איך הסימפטיה לפיתוח שחקנים תשתלב עם הרצון והלחץ להתחבב על הכוכבים ולנצח כבר בעונתו הראשונה על הקווים? ימים יגידו.
אנסלד יאהב את ההגנה של אבדיה (Getty)
"אנסלד ג'וניור נותן לשחקניו תפקיד שיאפשר להם להצליח"
במשך כל עונת הרוקי של אבדיה דיברנו שוב ושוב על כך שהבעיה המרכזית היא השימוש בו. סקוט ברוקס שלח את הישראלי לפינות, הפך אותו לשחקן "3 אנד D" ומדד היוסג' שלו היה נמוך בצורה קיצונית. במילים אחרות, ברוקס אולי לא הסתכל על זה ככה, אבל הוא שם לאבדיה מקל בגלגלים כשנתן לו תפקיד לא הוגן ולא מובן.
אבדיה אולי היה מתפתח טוב יותר לו היה נבחר על ידי קבוצה כמו אוקלהומה סיטי, אבל זה לא הזמן להתעסק ב"מה אם". הוא כן קיבל דקות משמעותיות תחת ברוקס, למד בשקט שלו ושיפר לא מעט אלמנטים. בעונה הראשונה גם אבדיה וגם אנחנו היינו סבלניים, אך בעונה השנייה כולנו מצפים לראות משהו אחר בהתקפה. וזה מתחיל באנסלד ג'וניור, שיצטרך למצוא את הנוסחה להצלחה עבור אבדיה. על פי "האתלטיק", אגב, דווח שבמהלך הראיון לתפקיד אנסלד הציע דרכים חדשות לשימוש באבדיה (ובבראדלי ביל).
"ווס נותן לשחקנים שלו תפקיד שיאפשר להם להצליח", אמר מקורב שעבד לצד אנסלד ג'וניור, וזה משפט שנחזור אליו בעונה הבאה, כי אם הוא באמת נכון - אבדיה כבר לא יביט מהצד התקפה אחר התקפה לילה אחר לילה. אותו מקורב התראיין ל"אתלטיק" בנוגע לאנסלד ושפך אור על אופיו האלמוני. עיקרי הדברים לפניכם:
"ווס לא מעמיד בפנים שהוא יודע הכל, הוא מקשיב למה שיש לך לומר. הוא מאוד קפדן ויסודי. אני לא יודע איך הוא מתכוון לשחק בוושינגטון, אבל אני כן יודע שההחלטה שהוא יקבל תתבסס על מחקר שהוא יעשה לפני כן. אני יכול לראות אותו מצליח עם קבוצה של שחקנים ותיקים וגם עם קבוצה צעירה. אין הרבה מאמנים בליגה שיכולים להשתלט על ותיקים וצעירים במקביל". וושינגטון, כידוע, היא בדיוק הקבוצה המתוארת.
"ווס לעולם לא יבקש משחקן שלו לעשות משהו שהוא לא יכול לעשות", המשיך. "הוא קודם כל ישאל את השחקנים שלו אם הם מרגישים בנוח בתפקיד מסוים. הוא לעולם לא ישים שחקן בעמדה שתביך אותו או שתגרום לו להרגיש לא בנוח (סמנו בבקשה את המשפט האחרון בכוכב ועל הדרך תעבירו אותו לברוקס). הוא רוצה לקבל תפוקה משחקניו והוא רוצה שהם יגידו לו איך הם חושבים שהם יכולים להצליח ואיך לדעתם הוא יכול לשלב אותם בשיטה. הוא רוצה לקבל פידבק מכל מי שמסביבו. הוא שקט, רגוע ותמיד זה שיגיע ראשון למשרד וייצא אחרון. הוא לא נח".
אחרי עונה מרגיזה ולא פשוטה שהסתיימה עם הדחה בסיבוב הראשון, במהלכה אוהדי הוויזארדס ברשתות החברתיות כתבו "Fire Brooks" בתום כל משחק, הם סוף סוף מקבלים מאמן שהם יוכלו להתחבר אליו. מאמן שמגיע לוושינגטון כדי להחזיר את הערך של הבית שאבא שלו בנה.
כבר פיתח שחקן אירופאי אחד. ווס אנסלד ג'וניור (Getty)