הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"יהיה חם": סיכום הלילה מוושינגטון

הפופולריות של דני אבדיה בקפיטל וואן ארנה, השחקן שזכה לקריאות "MVP!" בבכורה והתודה שמגיעה לווסטברוק. שליח ערוץ הספורט לארה"ב על הניצחון של הוויזארדס, שנראים כמו קבוצה

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב  23.10.21 - 08:54
תחילת כתבה

יש משהו מיוחד באולמות שממוקמים באמצע העיר. כמו המדיסון סקוור גארדן שנמצא בלב ניו יורק, גם הקפיטל וואן ארנה נבנה בין כל ההיסטוריה של בירת ארצות הברית, וכשאותה היסטוריה מפוארת מתמזגת עם "משהו מהבית" - קשה שלא להתרגש. אז לפני שנדבר על הדרמה שהתרחשה הלילה (בין שישי לשבת) בקפיטל וואן ארנה, נסו לדמיין את הסיטואציה הבאה: הקפיטול מצד אחד, הבית הלבן מצד שני, שניהם מרחק הליכה, ובאמצע דגל של דני אבדיה מתנוסס באוויר.

פתאום הכל גדול, הכל חי. אמריקה. אותו מבט לבאנר הזה, לצד השיחות חולין עם המאבטח במלון/המוכר בחנות/המלצר במסעדה שכמובן הכירו את אבדיה, גורמים לך להבין איפה הוא נמצא. וזה משהו שלנו הקהל הישראלי (וגם לאבדיה) היה קשה להבין ולהרגיש בעונה שעברה, כי כשהקהל נשאר בבית גם העיר בעצם נשארה בבית. והיום, בפעם הראשונה ב-NBA ולראשונה מאז ה-27 בפברואר 2020, אבדיה שיחק שוב באולם מפוצץ עם אוהדים שנתנו לו גב, אחרי שהוא דאג להם לספרה חדשה על הגב.

מילה על עניין החולצות. ברחבה הגדולה בקפיטל וואן ארנה יש מספר חנויות קטנות (יש גם חנות אחת גדולה) שמוכרות חולצות ואביזרים של הוויזארדס. שלוש הגופיות שהוצגו בכל דוכן ודוכן היו של כוכב הקבוצה בראדלי ביל, רוי האצ'ימורה ואבדיה. מבין אלו שהסתובבו עם שם על הגב, כמעט כולם היו עם ביל, אך גם ג'ון וול נותר סלב בבירה. השחקן השני הכי פופולרי היה האצ'ימורה, ואז אחרי האמריקאי והיפני - אבדיה. ורק אחר כך ניתן היה למצוא את שאר השמות בסגל. הקהל המקומי מאוד אוהב את הישראלי (שמו לב לזה גם בהצגת השחקנים), וכמו כולנו, מצפה לקפיצת מדרגה העונה. כתבים מהתקשורת היפנית, אגב, סיפרו לי שאבדיה מהשחקנים היותר פופולריים של וושינגטון ביפן.

והיה גם כדורסל היום. וושינגטון השיגה ניצחון דרמטי בהארכה על אינדיאנה, 134:135, בו אבדיה לא הצליח לבוא לידי ביטוי כשסיים עם 2 נקודות ב-33.3% מהשדה ב-17 דקות. אם השורה הסטטיסטית ביאסה אתכם ואתם זקוקים להיאחז במשהו אופטימי לקראת ההמשך, אותן שתי נקודות של אבדיה הן בדיוק הנקודות שאנחנו ומאמנו ווס אנסלד ג'וניור רוצים לראות. חסימה שמיועדת לו, יצירת נקודות וסיומת בטבעת. "דברים טובים קורים כשהכדור בידיים של דני", צייץ כתב הקבוצה קווינטון מאיו. אך למרות שזה עבד בפעם הראשונה, המהלך הזה לא חזר על עצמו ואבדיה היה פאסיבי ברוב המוחלט של ההתקפות.  

יש קבוצה בבירה
בראדלי ביל החמיץ 12 משחקים בעונה שעברה. המאזן של וושינגטון באותם משחקים: 2 ניצחונות ו-10 הפסדים, כאשר אחד הניצחונות הגיע על קליבלנד החלשה. סקוט ברוקס נתן לראסל ווסטברוק וביל לעשות מה שהם רוצים על הפרקט, כל שאר השחקנים על הפרקט נראו בעיקר כמו אוסף של אנשים נחמדים שנקלעו לסיטואציה בעייתית, ובלי הכוכבים לוויזארדס לא היה מה למכור.

ביל נותר בחוץ כבר במשחק השני לעונה בשל כאבים בירך, והניסוי הזה עשה רק טוב לוושינגטון - שלמדה עוד יותר מה הזהות החדשה שלה. הקבוצה מהבירה פגשה חבורה קשוחה שהגיעה עצבנית אחרי שאיבדה יתרון 23 לשארלוט, וריק קרלייל לא יכול היה לבקש ערב יותר טוב מהכוכבים שלו: מיילס טרנר עם שיא קריירה של 40 נקודות (בכל העונה שעברה לא חצה את רף 25 הנק'), מלקולם ברוגדון 8/8/28 ודומנטאס סאבוניס 7/9/28. ולמרות ההצגות הללו, הוויזארדס יצאו עם הניצחון בלי ביל. כשאנסלד ג'וניור נשאל על היכולת להסתדר ללא הכוכב, אמר: "יש לנו את כל הכלים שאנחנו צריכים. אמרתי את זה לשחקנים בחדר ההלבשה".

אז נכון, וושינגטון ספגה את אותו מספר נקודות שספגה מול טורונטו ב-29 הדקות הראשונות אינדיאנה, אבל בחלק ההתקפי היא נראתה יוצא מן הכלל. 24 אסיסטים על 49 סלי שדה, 19 מ-38 מחוץ לקשת ותשעה איבודים בלבד. שתי הקבוצות קלעו הרבה סלים קשים, כך שלא צריך לקפוץ למסקנות בנוגע להגנה של וושינגטון שחזרה לסורה, אך בהחלט יהיה מעניין לעקוב - כי הפוטנציאל קיים בשני הצדדים.

תודה לווסטברוק
וושינגטון חייבת תודה לווסטברוק על שהחזיר אותה בעונה שעברה לפלייאוף וסיפק במדיה כמה וכמה הופעות היסטוריות, אבל היא חייבת לו תודה אפילו יותר גדולה על זה שבחר לעזוב. העזיבה שלו הפכה את הוויזארדס לקבוצה בריאה יותר ועמוקה יותר. קייל קוזמה (26 נק' ו-11 ריב') מתגלה כבינגו, מונטרז הארל (14 נק' ו-7 ריב') חוזר לשחקן בלוס אנג'לס קליפרס שזכה בתואר השחקן השישי, וקנטוויוס קולדוול פופ הוא הצלף המנוסה שהיה חסר לוושינגטון בעמדה 3. הארל, אגב, מיד הפך לחביב הקהל וזכה לקריאות "MVP!".

ואז יש את ספנסר דינווידי, שהוא לא פחות חשוב מהחלקים שהצטרפו לפאזל דרך הטרייד - כי אם ווסטברוק היה נשאר, הוא לא היה מגיע. בכל העונה שעברה ווסטברוק לא קלע יותר מחמש שלשות באף משחק. הלילה, דינווידי צלף 6 מ-9 מחוץ לקשת, כולל כמה בקלאץ' ואחת שכפתה הארכה, בדרך ל-34 נקודות ותשעה אסיסטים. אז תודה לווסטברוק.

אם כבר הזכרנו את העומק של וושינגטון אי אפשר שלא לדבר על ראול נטו, שבשקט בשקט הופך לאחד הרכזים המחליפים היותר טובים בליגה (18 נקודות), וגם על דאוויס ברטאנס שעשה הלילה חיים קשים לאוהדי הוויזארדס שלא אוהבים אותו. הוא כנראה לא שווה 80 מיליון דולר, אבל אין הרבה קבוצות שיכולות להקפיץ מהספסל קלעי כזה. היום זה נגמר עם 17 נקודות ושלשה שסידרה ניצחון חצי דקה לסיום.

ל'מיקס' הזה תחזירו את ביל ותוסיפו את רוי האצ'ימורה ותומאס בראיינט שלא שיחק מאז פתיחת העונה שעברה (נפצע הרבה לפני שדניאל גאפורד הגיע, איך תיראה הרוטציה?), ותקבלו אחלה קבוצה במזרח. שניים שיוכלו לעשות את ההבדל בחבורה, אם לא השנה אז לפחות בשנה הבאה, הם החבר'ה הצעירים אבדיה וקורי קיספרט.

הקהל
ההעפלה לפלייאוף הייתה נחמדה והכל, אבל הקהל בוושינגטון היה צמא בראש ובראשונה לקבוצה שהוא באמת יכול להתחבר אליה, והשנה נראה שזה קורה. קודם כל, הוא חזר הביתה כך שההתלהבות משחקת תפקיד, ומעבר לכך יש להם שלד צעיר, שחקנים אנרגטיים, כוכב נאמן ובן של אגדת המועדון שבמקרה משיט את הספינה מהקווים.

"הקהל היה שם כשבאמת היינו צריכים אותו", אמר קוזמה בסיום. "האווירה באולם הייתה מדהימה. בכנות, כשראיתי את כמות האוהדים שבאו למשחקים שלנו בהכנה, לא ציפיתי לכאלו מספרים היום. וואו, כמה שטעיתי. האוהדים הגיעו ודחפו אותנו. ראינו את העידוד מהספסל והיינו בהלם, הולך להיות חם השנה".

דקות ספורות אחרי שהקהל הזה הלך מחויך הביתה, אבדיה, שמחכה למהלך הראשון שלו בו הוא ירעיד את האולם, חזר לפרקט כדי לזרוק. למעשה, בזמן שכולם היו עסוקים בחגיגות, אבדיה היה היחיד מבין שחקני הוויזארדס שעבד על הקליעה גם אחרי הניצחון הגדול (ושמע קריאות "We love you Deni Avdija" במבטא אמריקאי). בין שני לשלישי: משחק חוץ מסקרן במיוחד נגד קווין דוראנט, ג'יימס הארדן וברוקלין.