מה למדנו? הרשמים הראשונים מפתיחת עונת 2021/22 בליגת ה-NBA

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של חובבי ספורט היא לקפוץ למסקנות בשלב מוקדם מדי, אז אם ציפיתם שנכתיר כאן היום אלופה חדשה או שניקח מניקולה יוקיץ' את תואר ה-MVP, צר לי לאכזב אתכם. עם זאת, שבועיים וחצי בתוך עונת 2021/22 ב-NBA, בהחלט אפשר לזהות מספר מגמות מסקרנות ושחקני מפתח שילוו אותנו לאורך כל החודשים הקרובים, ובזה אנחנו הולכים להתמקד.

מכיוון שהנושאים בליגת הכדורסל הטובה בתבל לעולם לא נגמרים, נתרכז בנקודת אור אחת ונקודת תורפה אחת (או 'נורת אזהרה', אם תרצו) של כל 30 הקבוצות. נתחיל עם זו שמחזיקה במאזן הטוב בליגה ולאט לאט נגיע לקרקעית, שם שוקעת לה ניו אורלינס עם מאזן 8:1. הרבה על הפרק, יוצאים לדרך.

יוטה ג'אז (1:7)
נקודת אור: רודי גובר הגיע חד. אחרי שטרנס מאן חגג עליו במשחק 6 של חצי גמר המערב אשתקד, גובר פתח את השנה הנוכחית בסערה כשהפך לשחקן הראשון בתולדות יוטה עם לפחות 16 נקודות ו-14 ריבאונדים בכל אחד מששת המשחקים ראשונים של לעונה. הסנטר הצרפתי גם הספיק לקטוף את תואר שחקן השבוע לראשונה מזה כמעט שלוש שנים.
נקודת תורפה: כבר היינו בסרט הזה. מוליכת המערב מהעונה הסדירה שעברה שוב רוקדת על הפרקט, קווין סניידר שוב נראה כמו גאון על הקווים והמאזן מדבר בעד עצמו, אבל מה יקרה בפלייאוף? האם דונובן מיצ'ל מסוגל להיות האיש שיחזיר את הג'אז לקדמת הבמה? למרות הניצחונות, מעטים האנשים שיהמרו על זה.

גולדן סטייט (1:6)
נקודת אור: הסגל עדיין חסר. הווריירס חזרו לאופנה אחרי שנתיים לא פשוטות והם מחזיקים במאזן 1:6 ובמדד ההגנתי הטוב מאז דטרויט של 03/04 כשהקאמבק המרגש של קליי תומפסון עוד לפנינו. חוץ מהצלף הקטלני שיגרום לכולנו ליהנות שוב מהספלאש בראת'רס, גם ג'יימס ווייזמן בדרך חזרה אחרי פציעה והרוקי ג'ונת'ן קומינגה רק החלים בעצמו. ביחד עם סטף קרי שמשחק כמו MVP, דריימונד גרין וה'אס' ג'ורדן פול, גולדן סטייט יכולה לעשות הרבה רעש גם בפלייאוף.
נקודת תורפה: הבריאות של קליי. כל אוהד גולדן סטייט כבר פנטז על עוד רבע של 37 נקודות או על עוד משחק של 14 שלשות בחסות תומפסון, וזה נורמלי. אבל צריך לזכור - מדובר בשחקן שעבר שתיים מהפציעות היותר קשות בספורט, ובפעם האחרונה שהוא שיחק כדורסל קומינגה היה תלמיד תיכון בן 16. אם הוא לא יזכיר את הכוכב שהכרנו, לפחות בהתקפה, סביר להניח שאליפות תהיה מילה גדולה מדי עבור גולדן סטייט.

פילדלפיה (2:7)
נקודת אור: לא תלויה בג'ואל אמביד. דווקא אחרי עונה מפלצתית בה פציעה מנעה ממנו לזכות ב-MVP, אמביד רואה את הממוצעים שלו יורדים מ-28.5 נקודות ב-51% ו-10.6 ריב' ל-20.4 נקודות ב-41% ו-8.8 ריב'. למרות זאת, פילדלפיה עדיין חזק בעניינים עם חמישה ניצחונות רצופים, וכעת נותר לחכות ולראות עד כמה רחוק הקבוצה הזו תגיע כשאמביד יחזור לעצמו בחלק ההתקפי.
נקודת תורפה: המנייה של בן סימונס. לפני שנה הסיקסרס היו יכולים לקבל את ג'יימס הארדן עבור סימונס, לפני כמה חודשים כמעט כל קבוצה הייתה קופצת על האוסטרלי (כן, גם אחרי הפדיחה בפלייאוף), אבל עכשיו? העסק נראה הרבה יותר מורכב. סימונס מתגלה כבחור בעייתי בהרבה ממה שחשבנו, לטענתו הוא לא מוכן מנטלית ולא ברור מה הערך שלו בשוק הטריידים. מה שקצת יותר ברור זה שגם במקרה של טרייד, פילי קרוב לוודאי לא תקבל את הכוכב שיהפוך אותה לפייבוריטית לזכייה באליפות.

מיאמי (2:6)
נקודת אור: טיילר הירו. הגארד בן ה-21 אמר עם פתיחת העונה שהוא רוצה את עצמו באותה רמה של לוקה דונצ'יץ', טריי יאנג וג'ה מוראנט. הירו כנראה קצת הגזים, אבל הוא לפחות עשה קפיצת מדרגה משמעותית שמזכירה את הגרסה שלו בבועה. עם למעלה מ-20 נק' למשחק לצד 6 ריב' ו-4 אס', יש לנו מועמד מוביל לתואר השחקן השישי.
נקודת תורפה: הקליעה של דאנקן רובינסון. קשה למצוא חסרונות במיאמי של העונה שנראית כמו הדבר האמיתי ביחד עם קייל לאורי ופי ג'יי טאקר, אבל אם בכל זאת צריך לשים את האצבע על דבר אחד, זה יהיה הצלף של אריק ספולסטרה. אחרי שקלע 3.7 שלשות ב-43% בממוצע למשחק בשנתיים האחרונות, רובינסון עומד על 3 ב-33% (פחות מ-31% במבטים פנויים).

שיקגו (2:6)
נקודת אור: השמחה חזרה ליונייטד סנטר. עזבו רגע את איך שהעונה הזו תסתיים מבחינתה של שיקגו (עוד נדבר על ההצלחה/הכישלון שלה המון בחודשים הקרובים), בואו נהנה רגע מעצם העובדה שיש קבוצת כדורסל מרעננת וכיפית לצפייה באילינוי. דמאר דרוזן שקלע 37 נק' בשני המשחקים האחרונים נראה טוב וביחד עם זאק לאבין, ניקולה ווצ'ביץ', לונזו בול וגם אלכס קארוסו - שווה להדליק בשבילם את הטלוויזיה וזה ולא מעט.
נקודת תורפה: הסגל הקצר התקצר. סימן השאלה הכי גדול של הבולס לפני העונה היה הספסל, וכבר בשבוע השני של העונה דווח כי הפורוורד הצעיר פטריק וויליאמס נפצע בשורש כף היד ויפספס את שארית העונה הסדירה. שחקנים כמו ג'בונטה גרין, דרק ג'ונס ג'וניור והרוקי איו דוסונמו יהיו חייבים להתעלות.

טורונטו (3:6)
נקודת אור: סקוטי בארנס. כולם חשבו שטורונטו תבחר את ג'יילן סאגס בבחירה הרביעית של הדראפט האחרון, אבל מסאי יוג'ירי חשב אחרת. בארנס רשום על פתיחה חלומית לקריירת ה-NBA שלו, עם 18 נקודות ו-9 ריבאונדים בממוצע בשבעת המשחקים הראשונים שלו. כשמוסיפים את האנרגיות, ההגנה, ראיית המשחק והמהלך בו הוא חצה את המגרש לדאנק בשלושה כדרורים, מבינים שטורונטו שמה את ידה על פוטנציאל עצום.
נקודת תורפה: כריס בושה. הגבוה של הקנדים פרץ בעונה שעברה עם 14 נק' ושתי חסימות בממוצע למשחק (13 משחקים עם 20+ נק' כולל אחד עם 38), אך העונה הוא עומד על פחות משש נק' בממוצע ב-15 דקות, ובגיל 28 (בן 29 בינואר) לא ברור לאן הקריירה שלו הולכת.

ברוקלין (3:5)
נקודת אור: התחלף ראש עיר בניו יורק. השבוע אריק אדאמס נבחר לראש העיר החדש של ניו יורק, בינואר הוא ייכנס לתפקיד באופן רשמי, והוא כבר הספיק להתייחס לחובת החיסונים: "נצטרך לבחון מחדש את הנושא הזה". למה זה מעניין אותנו? כי אם המדיניות תשתנה, קיירי ארווינג יחזור לשחק כדורסל וברוקלין תהיה שוב הפייבוריטית המובהקת, שבלי פציעות, תתקשה מאוד לאבד את האליפות הזו.
נקודת תורפה: ההתקפה תקועה. קווין דוראנט אמנם עומד על 28 נקודות ב-59% מהשדה (!), אבל הנטס עם מדד התקפי של 104.9, שהוא פחות טוב מקבוצות כמו קליבלנד, סקרמנטו וסן אנטוניו. זאת לאחר שהמדד ההתקפי שלהם בעונה שעברה היה הטוב בהיסטוריה - 117.3.

דאלאס (3:5)
נקודת אור: המאזן. פתיחת העונה של דאלאס לא מבשרת טובות מכל כך הרבה סיבות (שמיד נגיע לחלקן), ולמרות זאת, היא מחזיקה באחד המאזנים הטובים ב-NBA, כך שכרגע זה הדבר היחיד שהיא יכולה להיאחז בו. כשמסתכלים על הניצחונות שלה, ניתן לראות שהיא נהנתה מלוח משחקים קל מאוד - טורונטו, יוסטון, סן אנטוניו פעמיים וסקרמנטו. מול יריבות פלייאוף (אטלנטה, דנבר ומיאמי) היא הפסידה ב-26 הפרש, 31 הפרש ו-15 הפרש.
נקודת תורפה: התקרה. כפי שהדברים נראים עכשיו, עושה רושם שכמו בשתי העונות האחרונות, דאלאס שוב לא תעבור סיבוב בפלייאוף (בהנחה שהיא בכלל תהיה בפלייאוף). לוקה דונצ'יץ' פעם נוספת פתח עונה לא מספיק טוב, ההתקפה של ג'ייסון קיד מקרטעת וקריסטפס פורזינגיס - בעיקר פצוע. הרבה דברים צריכים לקרות כדי שהתקרה של הקבוצה הזו תעלה.

ממפיס (3:5)
נקודת אור: ג'ה מוראנט. אחרי הפליי-אין/פלייאוף האחרון ממפיס חיכתה לראות עוד קפיצת מדרגה מהכוכב שלה, וזה בדיוק מה שהיא קיבלה. מוראנט מציג יכולת של סופרסטאר וכל עוד הוא ימשיך להשתפר ולנצח על הלהקה, המועדון הזה יתקדם בכיוון הנכון.
נקודת תורפה: ההגנה. לגריזליס יש תדמית של קבוצה קשוחה שנלחמת, אבל לפחות בינתיים זה לא בא לידי ביטוי בחלק ההגנתי. הדובים עם המדד ההגנתי הכי חלש בליגה (סופגים 112.6 נקודות לכל 100 פוזשנים), לאחר שהיו במקום השביעי בעונה שעברה וגם עשו חילוף הגנתי בעמדת הסנטר כשהחליפו את יונאס ולנצ'ונאס בסטיבן אדאמס.

וושינגטון (3:5)
נקודת אור: העומק. כששואלים את השאלה "מי הקבוצה העמוקה ביותר ב-NBA?", וושינגטון צריכה לכל הפחות להיות בדיון. הטרייד של ראסל ווסטברוק שינה את פני הסגל, ואנחנו רואים את זה מדי משחק עם שלל הכלים שנמצאים בידיו של ווס אנסלד ג'וניור, ביניהם דני אבדיה שהפך לסטופר ההגנתי הרשמי של הקבוצה הזו. כשכולם בריאים, לוויזארדס יש 13 שחקני רוטציה לגיטימיים.
נקודת תורפה: מצבו של רוי האצ'ימורה. הפורוורד היפני של וושינגטון לא לקח חלק באף משחק או אימון של הקבוצה העונה בשל עניינים אישיים, ועדיין אף אחד לא יודע לומר בדיוק מה שלומו ומתי הוא יחזור (כולל אנשי תקשורת יפנים שנמצאים בבירת ארה"ב ולא יודעים לספק תשובות אם שואלים אותם). האצ'ימורה אמור לעשות קפיצת מדרגה העונה, והוא יכול להיות האיש שיקבע לאן העונה הזו של הוויזארדס תלך.

ניו יורק ניקס (3:5)
נקודת אור: הרכש החדש. קמבה ווקר ואוון פורנייה נחתו הקיץ במדיסון סקוור גארדן במטרה לשפר את ההתקפה, וזה בדיוק מה שקרה. פורנייה (16.4) וקמבה (13.6) מסייעים לג'וליוס רנדל ואר ג'יי בארט להוליך את הניקס למקום השלישי בליגה במדד ההתקפה עם 112.2.
נקודת תורפה: ההגנה החזקה נעלמה. תום ת'יבודו העמיד על המגרש בעונה שעברה חבורה לוחמנית שגרמה להרבה קבוצות להזיע מולה בזכות ההגנה החזקה שלה, אבל העונה נדמה שההתקפה המשופרת באה על חשבון ההגנה. ניו יורק, שהחזיקה בהגנה הרביעית בטיבה בליגה אשתקד, ירדה למקום ה-25.

פיניקס (3:4)
נקודת אור: כריס פול עדיין כריס פול. אם העונה הייתה נגמרת היום, CP3 היה זוכר את 21/22 כעונה בה רשם שיא קריירה באסיסטים - עם 12 בממוצע למשחק. הוא קולע פחות, אבל עדיין מנווט את ההתקפה של מונטי וויליאמס כאילו הוא לא בן 36 וחצי.
נקודת תורפה: דראפט 2020 הלך לפח. הסיפור השלילי ביותר של פיניקס בפתיחת העונה הזו הוא ג'יילן סמית'. מי שנבחר מקום אחד אחרי אבדיה בדראפט ככל הנראה יסיים את דרכו במועדון בתום העונה הזו לאחר שהסאנס בחרו בצעד חריג לא לממש את האופציה עליו. שתי בחירות אחר כך נבחר טייריס הליברטון...

לוס אנג'לס לייקרס (4:5)
נקודת אור: כרמלו אנתוני. בגיל 37 וחצי, 'מלו' קולע בממוצע 17 נקודות למשחק - הכי הרבה מאז התקופה שלו בניו יורק. בשישה משחקי בית הכוכב הוותיק צלף לא פחות מ-31 שלשות ב-63%. בזמן שכולם מדברים על ה'ביג 3', כרמלו הופך לסיפור לא פחות מעניין.
נקודת תורפה: פציעה מוקדמת ללברון. בעונה שעברה עד הפציעה המשמעותית של לברון ג'יימס נגד אטלנטה בחודש מרץ האחרון, הכוכב של הלייקרס החמיץ משחק בודד. העונה הוא כבר נעדר משלושה משחקים, ואתמול נודע כי הוא ייעדר מהשבוע הקרוב ושבמועדון יהיו זהירים לגבי החזרתו.

שארלוט (4:5)
נקודת אור: מיילס ברידג'ס. מי שהיה מוכר לרוב העולם כמכונת היילייטס, הופך העונה לכוכב אמיתי. מ-12.7 נקודות בממוצע למשחק בעונה שעברה, ברידג'ס הקפיץ את הממוצעים שלו ל-24.1 לצד 8 ריבאונדים והוא בדרך הבטוחה לזכייה בתואר השחקן המשתפר.
נקודת תורפה: השימוש ברוקיז. על פי רבים שארלוט הייתה הזוכה של דראפט 2021 כשצירפה את ג'יימס בוקנייט (בחירה 11) וקאי ג'ונס (בחירה 19), אך לאחר תשעה משחקים לשניים הללו יש שש דקות במצטבר ב-NBA. ההפתעה הגדולה יותר היא בוקנייט, שסומן כבחירת טופ 10 שיכול לקלוע נקודות בקלות החל מהיום הראשון שלו בליגה של הגדולים (היה מצוין בליגת הקיץ ובהכנה).

קליבלנד (4:5)
נקודת אור: ההרכב הגבוה. ג'יי בי ביקרסטאף שלף מהכובע חמישייה מרתקת שכוללת את לאורי מרקאנן (2.13 מ'), אוון מובלי (2.13 מ') וג'רט אלן (2.11 מ') - וזה עובד, בעיקר בחלק ההגנתי. ביחד עם קולין סקסטון, דאריוס גארלנד, ריקי רוביו וקווין לאב, קליבלנד מסתמנת כסוס שחור במזרח.
נקודת תורפה: קווין לאב. אוהדי הקאבס היו ישנים יותר טוב בלילה אם היו יודעים שהמועדון שלהם לא משלם 30 מיליון דולר לעונה ללאב עד 2023. התמורה שהם מקבלים מהפורוורד? 10 נק' בממוצע ב-35% מהשדה ו-20% משלוש.

דנבר (4:4)
נקודת אור: הג'וקר חי ושלם. העונה הזאת הייתה יכולה להיראות אחרת לגמרי עבור דנבר אם הפציעה של ניקולה יוקיץ' מול יוטה הייתה רצינית, כפי שנראה היה בהתחלה. לשמחתם של אוהדי הנאגטס, איש הברזל הסרבי שלהם התאושש והוא מעמיד מספרים דומים מאוד לעונת ה-MVP שלו (25 נק', 13 ריב' ו-5 אס' ושיא קריירה של 59% מהשדה).
נקודת תורפה: מייקל פורטר ג'וניור. בהיעדרו של ג'מאל מארי, פורטר ג'וניור אמור היה לזכות בתואר השחקן המשתפר או להיבחר לאולסטאר (או שניהם), אך בפועל הממוצע שלו ירד מ-19 נק' ל-10, והוא קולע ב-36% מהשדה ו-21% משלוש.

מילווקי (4:4)
נקודת אור: משחק הפתיחה. בשמונה משחקים עד כה העונה, רק פעם אחת מילווקי עלתה לפרקט עם הרביעייה החזקה שלה (יאניס אנטטוקומפו, קריס מידלטון, ג'רו הולידיי וברוק לופז) שהחזירה לה את האליפות אחרי 50 שנה, והתוצאה? ניצחון ב-23 הפרש על ברוקלין.
נקודת תורפה: נופלים כמו זבובים. לופז שיחק משחק אחד העונה, הולידיי שניים, דונטה דיבינצ'נזו עדיין לא חזר מהפציעה ומידלטון נדבק בקורונה. מייק בודנהולזר מתקשה עם הרוטציה הקצרה שלו, והוא יצטרך ללמוד לאסוף את הניצחונות גם בלי כל הכוכבים.

סקרמנטו (4:4)
נקודת אור: האריסון בארנס. הפורוורד בן ה-29 מציג עונת שיא עד כה עם 23 נקודות בממוצע ב-50% מהשדה, 47% משלוש ו-85% מהעונשין, והוא גם מוריד 9.5 ריבאונדים. עד העונה, שיא הקריירה שלו ברביאונדים היה 6.6.
נקודת תורפה: פוקס לקח צעד אחורה. ההתפוצצות של בארנס הייתה צריכה לבוא על חשבון מישהו, והמישהו הזה הוא כוכב הקבוצה דיארון פוקס. אחרי שקלע 25 נק' ב-48% בממוצע בעונה שעברה, הרכז ירד ל-18 נק' ב-38% מהשדה, וכרגע המילה אולסטאר נראית רחוקה.

אטלנטה (5:4)
נקודת אור: העונה שעברה נפתחה אפילו יותר גרוע. אם יש חבורת שחקנים אחת בליגה שיודעת מה זה לפתוח עונה ברגל שמאל ולהפוך את הכף, זו החבורה של אטלנטה. ההוקס היו עם מאזן 20:14 אשתקד, וחזרו מהקבר כל הדרך לגמר המזרח. גם השנה הם יהיו בסדר.
נקודת תורפה: הסקוררים מהספסל. קווין הרדר, דנילו גלינארי ולו וויליאמס היו שחקנים של מספר נקודות דו ספרתי בעונה שעברה, והעונה אף אחד מהם לא חוצה את רף 7.3 הנקודות או קולע ביותר מ-38.5% מהשדה.

בוסטון (5:4)
נקודת אור: התגובה להתפרקות נגד שיקגו. הסלטיקס ערכו פגישת שחקנים בלבד לאחר שקרסו בביתם נגד הבולס וירדו למאזן 5:2, ומאז - ניצחון באורלנדו ועוד ניצחון ענק במיאמי ב-17 הפרש. העונה רק בחיתוליה, אבל כבר אפשר לראות שהחבורה בירוק לא מרימה ידיים בכל כך קלות.
נקודת תורפה: האחוזים של ג'ייסון טייטום. ב-TD גארדן קיוו לראות את טייטום מרים את המשחק שלו לרמה של MVP, אבל בינתיים זה לא בדיוק קורה. הכוכב הירוק קולע 22.7 נק' למשחק ב-37% מהשדה, 27% משלוש ו-74.5%. אחוזים לא אופייניים זה אנדרסטייטמנט.

מינסוטה (4:3)
נקודת אור: אנתוני אדוורדס. לאחר עונת רוקי מוצלחת, "אנטמן" לוקח העונה עוד צעד קדימה בדרך להיות אחד הסקוררים הטובים בעולם (24 נק' בממוצע) והפנים של המועדון הזה שצמא להצלחה.
נקודת תורפה: עומדים במקום. בניגוד לשנים קודמות בתחילת העונה הזו דווקא ההגנה מתפקדת וההתקפה לא, ואחרי ההפסד השלישי ברציפות טאונס אמר שבמינסוטה הרצף יכול להגיע בקלות ל-20. בנוסף, הוא עשה לייק לציוץ בו היה כתוב "שחררו את KAT". זמן לזעזוע?

פורטלנד (5:3)
נקודת אור: אנפרני סיימונס. הגארד המחליף בן ה-22 קולע למעלה מ-14 נקודות ב-51% בממוצע העונה, לאחר שהעמיד פחות מ-8 בעונה שעברה, אבל הוא די לבד ברשימת הדברים הטובים שעוברים על פורטלנד.
נקודת תורפה: דמיאן לילארד. פורטלנד העונה במאזן 0:2 כשלילארד קולע למעלה מ-38% מהשדה, ו-5:1 כשהוא קולע פחות. הכוכב הגדול לא מוביל את קבוצתו בנקודות (רק 19.5 למשחק) ועד כה הוא עומד על 18 מ-77 מחוץ לקשת (23%).

אינדיאנה (6:3)
נקודת אור: כריס דוארטה. הרוקי בן ה-24 (זו לא טעות) לקח בשתי ידיים את ההזדמנות שניתנה לו כשכאריס לאוורט פתח את העונה פצוע, ועד כה הממוצעים שלו נראים כך: 17 נקודות למשחק ב-44% מהשדה, 43% משלוש ו-92% מהעונשין.
נקודת תורפה: השילוב של טרנר וסאבוניס. כמו בכל אחד מהנושאים, גם כאן לא נחרוץ גורלות, אבל כן נגיד שאם אינדיאנה תבצע שינוי במהלך העונה הזו/בקיץ, ניתן להניח שהוא יגיע בקו הקדמי. הפייסרס מתקשים לייצר נקודות עם מיילס טרנר לצד דומנטאס סאבוניס, אך גם מתקשים להשיג עצירות עם סאבוניס ללא טרנר. כשטי ג'יי וורן ישוב בעוד כמה שבועות, נוכל לראות את הפוטנציאל האמיתי של החבורה הזו.

אוקלהומה סיטי (6:2)
נקודת אור: לוס אנג'לס לייקרס. האלופה מ-2020 היא הקבוצה היחידה בליגה שמצליחה להוציא מ-OKC את המקסימום, כי בשני מפגשים מולה הת'אנדר חזרו מפיגור 26 ו-19. לכן, היא קיבלה את הכבוד להיות נקודת האור של הת'אנדר עד כה העונה. שיי גילג'ס אלכסנדר ממשיך להיראות כמו הדבר האמיתי.
נקודת תורפה: אלכסיי פוקושבסקי. בעונת הרוקי שלו אשתקד פוקושבסקי ידע משחקים מחרידים וגם מהפנטים, והעונה הוא איבד את מקומו ברוטציה כמעט לגמרי. 'פוקו' משחק 13.6 דקות למשחק (11 פחות מהעונה שעברה) וקולע ב-26% מחוץ לקשת.

סן אנטוניו (6:2)
נקודת אור: הפסדים = ניצחונות. החבר'ה המבוגרים מחוץ לתמונה, הבנייה מחדש בעיצומה והספרס ישמחו לבחירה גבוהה בדראפט (לא היו בטופ 10 מאז שבחרו את טים דאנקן ראשון בדראפט 1997!). אז תיהנו מדז'ונטה מארי ושאר הילדים ואל תתרגשו מהמאזן.
נקודת תורפה: אין בעל בית בקלאץ'. אם בכל זאת נתייחס גם לניצחונות כניצחונות, נראה שלגרג פופוביץ' אין יותר שחקן כמו דמאר דרוזן שייקח על עצמו ברגעי ההכרעה. שישה משחקים של סן אנטוניו היו צמודים (פחות מחמש הפרש חמש דקות ומטה לסיום) וחמישה הסתיימו בהפסד. באותן דקות קלאץ' הספרס קלעו 2 מ-10 משלוש ו-4 מ-14 מהעונשין.

אורלנדו (7:2)
נקודת אור: פרנץ ואגנר. בעוד שסאגס היה הבחירה הבטוחה, אוהדי המג'יק חששו מהבחירה בפורוורד הגרמני, אבל בינתיים ואגנר נראה מצוין עם 15 נקודות למשחק.
נקודת תורפה: ג'יילן סאגס. זה בוודאי עוד ישתנה, אך נכון לעכשיו סאגס לא מנהיג את המג'יק (קול אנתוני דווקא עושה את זה לא רע), אלא קולע 13 בממוצע ב-30% מהשדה ו-23% משלוש.

דטרויט (7:1)
נקודת אור: המשחק השלישי של קייד קנינגהאם ב-NBA. מכיוון שקנינגהאם הוא הנושא היחיד שבאמת מעניין בדטרויט, נתמקד בו. אחרי שני משחקים לא טובים, הפרוספקט שנבחר ראשון בדראפט התאושש עם 18 נקודות, 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים מול פילי. הפוטנציאל היה ניכר בעיקר בשליטה בקצב, בראיית המשחק ובהגנה.
נקודת תורפה: הקליעה של קנינגהאם. בינתיים קייד עומד על 7 מ-39 מהשדה (17.9%) ו-1 מ-21 מחוץ לקשת (4.8%). הדבר היחיד שמעודד במספרים האלה, זה שקנינגהאם יצטרך לעבוד קשה כדי שהאחוזים האלה יהיו גרועים יותר.

יוסטון (7:1)
נקודת אור: ג'יילן גרין. כמו כל רוקי, גם הגארד שנבחר שני חווה עליות וירידות, אבל המשחק בו הוא צלף 8 מ-10 משלוש בדרך ל-30 נקודות ושלל המהלכים בהן הוא נראה כמו סופרסטאר בהתהוות - כבר גרמו לאוהדי יוסטון שוב להתאהב.
נקודת תורפה: האיבודים של קווין פורטר ג'וניור. KPJ מוביל את הליגה עם 4.9 איבודים למשחק, והוא יהיה חייב לשפר את האלמנט הזה במשחק כדי להוכיח לרוקטס שהוא יכול להיות הרכז המוביל של הפרנצ'ייז הזה שנים קדימה.

ניו אורלינס (8:1)
נקודת אור: הבדיקות האחרונות של זאיון וויליאמסון. בין כל ההפסדים והשיאים השליליים, דיווח אחד העלה חיוך על פניהם של אוהדי הפליקנס, בו נכתב כי הבדיקות הרפואיות האחרונות של זאיון עודדו את הצוות הרפואי והוא ייבדק שוב בעוד כשבועיים, אז נוכל לדעת מתי הוא יחזור לפרקט.
נקודת תורפה: הרצון של זאיון להיות בניו אורלינס. כבר פורסמו בעבר כתבות על כך שמשפחתו של זאיון רוצה אותו במקום אחר, ואם ההפסדים ימשיכו להגיע בצרורות - הכוכב הצעיר יבקש לעזוב על מנת לשחק עבור מועדון גדול בהרבה.