הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חוק וסדר: כך החוקים החדשים הצליחו לשנות את ה-NBA

ליגת הכדורסל הטובה בעולם עצרה הקיץ תופעה שפגעה בענף, והתוצאה - עונה מרעננת עם הכי מעט זריקות עונשין אי פעם ומשחק הרבה יותר שוטף. חלק מהכוכבים סובלים, אבל אבדיה אומר תודה

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב  26.11.21 - 15:05

תגיות: NBA

בווידאו למעלה: ההסבר המלא לשינוי החוקה ב-NBA>>

ליגת ה-NBA הייתה צמאה לשינוי.
אם הגעתם עד לכאן ואתם קוראים את השורות הללו, קרוב לוודאי שלא פעם ולא פעמיים מצאתם את עצמכם בשעות לא שעות צופים בכדורסל ההוא מעבר לים. ואם כך, אתם בטח מכירים היטב את הלילות העייפים בהם כל מה שרציתם זה לראות כדורסל זורם ומשובח, ובמקום קיבלתם שלל מהלכים מנותקים מהענף שקיצרו לכם את הפיוז והאריכו את המשחק.

סופרסטארים כמו ג'יימס הארדן, טריי יאנג, לוקה דונצ'יץ' ורבים וטובים אחרים הסתכלו על כל מה שמותר ואסור לעשות על הפרקט - והחלו לשחק עם הגבולות. בפשטות, הם השתמשו בחוכמת המשחק שלהם כדי לסחוט עבירות ולהפוך לסיוט הכי גדול של השופטים, ולפעמים גם של הקהל.

בקיץ האחרון קברניטי הליגה החליטו לשים לזה סוף עם חוקים חדשים שהוציאו מהמסך שלנו את אותם מהלכים מעצבנים שלפעמים גרמו לנו לתהות אם אנחנו באמת צופים בכדורסל. כחודש בתוך עונת 2021/22 ניתן להתחיל לבחון את ההשפעות, המרוויחים והמפסידים, אך לפני כן ניישר קו ונעבור על החוקה החדשה.

במהלך הפגרה ה-NBA הוציא את ההודעה הרשמית הבאה: "בעונה הקרובה יהיו שינויים בשיפוט של מהלכים גלויים, פתאומיים או חריגים שאינם 'מהלכי כדורסל' ומתבצעים על ידי שחקני התקפה עם הכדור במטרה לסחוט עבירות". אי אפשר יותר לנעול ידיים של שחקני הגנה, אי אפשר יותר לנעול שחקן על הגב ולחכות שהוא ייכנס בך, אי אפשר יותר ליצור מגע עם קפיצה לתוך הגוף של השומר, אי אפשר יותר להשליך את הרגל הצדה במהלך זריקה. אך כן אפשר, ובעיקר רצוי, לחזור ליהנות מהענף שאנחנו כל כך אוהבים.

השפעות המהפכה
1. שיעור זריקות העונשין הנמוך בהיסטוריה. מאז שה-NBA נוסד לפני 75 שנה, בכל עונה ועונה ממוצע זריקות העונשין לקבוצה במשחק עמד על למעלה מ-20. בתחילת הדרך היו עונות עם ממוצע של כמעט 40 זריקות מהקו, בעשור האחרון המספר הזה נע בן 21.7 לכמעט 24, והעונה - הנתון הזה צנח ל-20.0, הכי מעט זריקות עונשין אי פעם. כמו כן, יחס זריקות העונשין לזריקות מהשדה הוא הכי נמוך (0.175) מאז העונה הראשונה של הליגה. הנתון המקביל לכך הוא שהעונה נרשמים בממוצע 19.0 עבירות לקבוצה במשחק - המספר הכי נמוך בתולדות ה-NBA.

2. פחות נקודות, יותר חטיפות. באופן טבעי, אם נשמעות פחות שריקות ושחקנים הולכים פחות לקו, נראה ירידה בנקודות ועלייה בחטיפות. ככה זה נראה על דף הסטטיסטיקה של הליגה: הנסיקה ההתקפית בשלוש השנים האחרונות הובילה לממוצע נקודות של 112.1 אשתקד, אך הנתון הזה ירד ל-107.0 השנה. באשר לחטיפות, 7.9 כאלה נרשמות בממוצע לקבוצה במשחק - הכי הרבה מזה כמעט 20 שנה.

3. כדורסל מהנה לצפייה. איך נאמר זאת בעדינות? אף אחד לא קונה כרטיס למשחק כדורסל או פותח טלוויזיה כדי לראות שריקות זולות, פלופים וזריקות עונשין בכמויות חסרות כל פרופורציה. אחרי ה-141:145 של ברוקלין על אטלנטה בדצמבר 2020, אז יאנג הגיע ל-30 נקודות (14 מ-16 מהעונשין) הודות לכמה שריקות מרגיזות, סטיב נאש אמר: "זה לא כדורסל". למזלנו, בזכות השינוי המרענן והנחוץ, ה"אנטי-כדורסל" הוחלף בכדורסל שוטף יותר, אגרסיבי יותר, ובמילים אחרות - מהנה יותר.

לא להאמין שעד לפני רגע ככה נראה הכדורסל...


אז איך "הכדורסל החדש" בא לידי ביטוי בפועל? בואו נתחיל לרוץ עם כמה דוגמאות של מהלכים מפתיחת העונה שפעם היו נגמרים בזריקות עונשין, והיום - הם יעשו לכם טוב על הלב.

לפני רגע ראינו את ג'וש הארט שומר על הארדן עם הידיים מאחורי הגב, והסיבה לההגנה החריגה היא שהמזוקן הפך למאסטר בסחיטת עבירות אחרי שלמד כמו גאון אמיתי איך לנעול את הידיים של היריב. בכל מקרה, ככה זה נראה העונה:


ממשיכים עם אותה דוגמא בדיוק, כשכאן היריבה היא דטרויט במקום מיאמי. גם הפעם, השופטים למדו לא לקנות את המשחק של הארדן.   


כאן פטריק בברלי מצא את עצמו בצד הלא נכון של הרפורמה, עם תנועה לא טבעית שאילצה את תנאסיס אנטטוקומפו "לדרוס אותו". התוצאה החדשה = עבירת תוקף.


שימו לב פה לראסל ווסטברוק שמבין כי תמו הימים בהם שחקנים היו יכולים לזרוק את הרגליים על מנת לסחוט עבירות קלות שיזכו אותם בשלוש זריקות.   


אם רוצים לסכם את כל השינוי הזה במשפט, אפשר פשוט לומר ששופטי ה-NBA כבר לא תמימים והם לא מתרגשים ממגע. בווידאו שלפניכם יאנג זורק את עצמו לאחר שהרגיש מגע קל, אבל השופטים נותנים לשחק.  

 

מה אומרים הכוכבים?
בעוד שהרוב המוחלט של הצופים מרוצים מהשינוי, הדעות בקרב השחקנים קצת יותר חלוקות, כשהטענה העיקרית היא שהשופטים נותנים "להרביץ" באופן שמטשטש את ההבדל בין עבירה ללא עבירה. יאנג התבקש לשתף את דעתו בנוגע לחוקים החדשים, וענה: "אני לא רוצה לקבל קנס גבוה מדי, אבל זה מכעיס. השופטים מפספסים יותר מדי שריקות, הם עדיין לומדים. יש דברים שאני מסכים איתם, אבל בהרבה מקרים עדיין מתבצעות עבירות שלא נשרקות. זה מקשה על שחקנים קטנים כמוני כי שומרים משתמשים בידיים וברגליים שלהם כדי לעצור אותי. שחקנים ייפצעו בקצב הזה".

הארדן אמר: "אני לא מתכוון להתלונן על החוקים, זה לא ביג דיל, אני בסך הכל מבקש משופטים לשרוק עבירה כשנעשית עבירה. פאול זה פאול". כוכב פורטלנד דמיאן לילארד היה יותר ביקורתי בתשובה שלו: "השיפוט החדש לא מתקבל על הדעת". כל השלושה, אגב, פתחו לא טוב את העונה ולאט לאט הגבירו הילוך. בהשוואה לעונה האחרונה, שלושתם עומדים על קו העונשין הרבה פחות בממוצע למשחק: יאנג ירד מ-8.7 זריקות ל-5.5, לילארד מ-7.2 ל-4.7 והארדן הלך לקו 4.7 פעמים בממוצע ב-12 המשחקים הראשונים, אך מאז הסתגל לכללי המשחק החדשים וקפץ בחזרה ל-10.9 בשבעת המשחקים האחרונים.

אגב, אחד הכוכבים שהכי מתקשה עם הפיזיות של העונה הוא בראדלי ביל. הממוצעים שלו ירדו מ-31.3 נקודות על 48.5% מהשדה ו-7.7 זריקות עונשין - ל-23.3 נקודות על 42.7% מהשדה ו-4.1 זריקות עונשין. בכל אופן, זה לא הפריע לחברו קייל קוזמה לצייץ: "החוקים החדשים הם הדבר הכי טוב שהליגה עשתה בשנים האחרונות. הצפייה במשחק כל כך שונה".

דריימונד גרין הסיר את הכובע בפני הליגה: "אני רוצה להגיד כמה מענג לראות כדורסל בלי כל השריקות בולשיט האלה. אנשים רימו את המשחק ותפסו שחקנים כדי לסחוט עבירות, אני באמת נהנה לראות כדורסל השנה. בכנות הפסקתי קצת לראות כדורסל, היו יותר מדי פלופים, ידיים מתנופפות, ושחקנים שמרמים כדי ללכת לקו, אז אני חושב שהשינוי נהדר. אין יותר שחקנים שעושים את הזבל הזה וסוחטים עבירות. המשחק הפך בעבר לתחרות מי סוחט יותר עבירות. אף אחד לא רוצה לצפות בזה, או לשחק בזה. ההבדל מורגש, אין ספק. זה כדורסל טהור יותר".

הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לאבדיה
בכנות, כשדני אבדיה נבחר בדראפט לא דמיינו שנאמר את המשפט הבא בכלל ובטח שלא לפני יום הולדת 21 שלו, אבל המציאות הוכיחה לנו אחרת אז נגיד אותו עם חיוך גדול על הפנים: אבדיה הוא אחד השומרים היותר טובים ב-NBA. אם אתם קמים למשחקים בלילות אתם בוודאי יכולים להבין מה עומד מאחורי האמירה הזו, אך גם אם לא - מספיק להביט בכל המספרים המתקדמים כדי לראות את אבדיה בטופ של הטופ לצד כל השמות הגדולים. וכאן נשאלת שאלה קטנה ודי חשובה, איך הוא עשה את זה?

אין ספק שאבדיה צבר ניסיון אפילו במהלך הפציעה, למד וצפה מהצד, וכמובן הוסיף מסר שריר, אבל כל הדברים הללו לא מסבירים בצורה מספקת את הקפיצה המטאורית. ראשית, חשוב לומר שאבדיה היה השומר הכי טוב בוושינגטון גם בעונה שעברה (פחות מחודשיים בתוך עונת הרוקי שלו עלתה כאן כתבה על זה), כך שההגנה לא צצה ביום בהיר אחד, אבל כשהקבוצה לא מנצחת או שומרת - אי אפשר לקבל קרדיט אמיתי. אז אבדיה חייב תודה לווס אנסלד ג'וניור ולטומי שפרד ששפצר את הסגל, אך מעל כולם הוא צריך להודות לקומישינר אדם סילבר.

אם שחקני ההתקפה הם המפסידים של השינוי בחוקה, אז שחקני ההגנה הם המנצחים הגדולים ואבדיה הוא אחד מהם. אם אתם זוכרים בעונה שעברה אנשי וושינגטון התמקדו רבות בבעיית העבירות החוזרת של אבדיה - והעונה היא נעלמה כלא הייתה. מעבר לניסיון ולכבוד שהוא כנראה הרוויח מהשופטים, האגרסיביות של הפורוורד הפכה ל"כשרה" והשופטים כבר לא שורקים לחובתו עבירות על מגע מינימלי. כלומר, בכל פעם שהוא מרים ידיים למעלה כמו שהוא עושה מצוין עוד מהימים שלו במכבי תל אביב - הוא מסיים את הפוזשן ההגנתי בעצירה ולא בעבירה.

כאן למשל ברנדון אינגרם הולך לסל מול אבדיה שעושה עבודת הגנה טובה, אך בסופו של דבר נשרקת עבירה זולה.  


ממשיכים עם מהלך כמעט זהה, רק ממשחק אחר. גם כאן הידיים של אבדיה מושטות כלפי מעלה, אבל השופטים שוב מתרגשים מהמגע ודווין בוקר נשלח לקו.   


במשחק החוץ בין הקבוצות אבדיה שוב הוצב מול בוקר, שידע פעם נוספת ליזום את המגע ועם השהייה באוויר שמכרה יפה את ההצגה - לקבל עבירה. תזכרו את שלושת המהלכים האחרונים, מיד תראו איך הם נראים העונה. 


פתאום עושה רושם שהמשחק הרבה יותר פיזי: אבדיה עם אותה הגנה יסודית מול מיילס ברידג'ס - אין עבירה.


כאן דנילו גלינארי נתקל בידיים הארוכות של אבדיה, שלא יכול היה לעשות עבודה יותר טובה. ומילה טובה לשופטים שלא לקחו ברצינות את הנפילה והנהמות של האיטלקי בסוף המהלך.


יאניס אנטטוקומפו התלונן על כך שלא שמע שריקה, אבל עבירה לא הייתה פה. ה-MVP של גמר 2021 תקף את הגוף של הישראלי שעמד נכון, וגם כאן, השופטים נותנים לשחק אגרסיבי למרות המגע והצעקה.


הנה עוד דוגמא לעבירה מהעונה שעברה שספק אם הייתה נשרקת העונה. קריס מידלטון מרגיש מגע מינימלי, מיד מרים זריקה ונשלח לקו בקלאץ'.

 


עם החוקים הישנים, לאבדיה היה הרבה יותר קשה לשמור רחוק מהטבעת משום שהוא נוטה להשתמש בידיים שלו במקומות שבעבר באו לרעתו. גארדים זריזים וחכמים, כמו עמנואל קוויקלי למשל, רק חיכו לשליחת יד כדי לסחוט עבירה קלה.


נסיים עם השחקן הכי חם על כדור הארץ - סטף קרי. כאן אבדיה קיבל את המשימה הכמעט בלתי אפשרית לשמור על הצלף הגדול בהיסטוריה, שחש מגע וישר זרק את הגוף שלו קדימה כדי לסחוט עבירה. אלו בדיוק העבירות הזולות שסיבכו את אבדיה והורידו אותו לספסל, דבר שלא קורה העונה.


אחרי כמה שנים בהם דור העתיד נחשף לכדורסל רך מדי, שחקנים שחושבים איך להיות חכמים יותר מהשופטים וכמות זריקות לא הגיונית מחוץ לקשת - כיף ואפילו קצת מרגיע לראות משחק אגרסיבי ופיזי, כי זה הלחם והחמאה של הענף שלנו. לעיתים נדמה היה שאותה תופעה בדרך להרוס את הכדורסל, אבל לשמחתנו סילבר וה-NBA הצליחו לשים עליה את ידם ולעצור אותה - בלי לעשות עבירה.