בוסטון ניצחה אחרי כל הפסד שספגה עד כה בפלייאוף 2022, אבל הבעיה שלה היא שהמשפט הזה נכון גם לגבי גולדן סטייט. הווריירס עלו הלילה (בין ראשון לשני) למאזן 0:5 בפלייאוף אחרי הפסדים, עם ניצחון 88:107 על בוסטון שקבע 1:1 בסדרת גמר ה-NBA, הציל את העונה שלה והעניק לה ביטחון חשוב לקראת שני המשחקים הקשים ב-TD גארדן שחיכה 12 שנה למה שהולך לקרות שם בין רביעי לחמישי.
קליי תומפסון הבטיח אתמול שהקבוצה שלו בשיאה כשהיא נואשת, ועושה רושם שהוא ידע על מה הוא מדבר. למרות פתיחה רעה מבחינתה בה ג'יילן בראון קלע את אותו מספר נקודות כמו כל גולדן סטייט כשלוח התוצאות הראה 13:22 לסלטיקס, המארחת התעוררה לחיים, הובילה בתום כל אחד מהרבעים ונמנעה מפיגור 2:0 לראשונה בעידן סטיב קר.
במחצית הראשונה היתרון עבר מצד לצד שמונה פעמים, שתי הקבוצות היו בשוויון שש פעמים ובהפסקה הווריירס הוליכו 50:52. אלא שאז הגיע רבע שלישי מהדהד של 14:35 שהסתיים עם ה-רגע שנזכור ממשחק 2.
כל המומנטום צהוב, הר הגעש בסן פרנסיסקו מוכן להתפרץ ולפי הזמן שנותר על השעון לכולם ברור שתעוף כאן שלשה פסיכית. ראינו את זה, עוד נראה זה - מבוא לסל של סטף קרי. וגם קרי חשב ככה בדיוק.
נסו לעצור את הסרטון כאן למטה כשקרי מצטרף לפריים ושימו לב איך הוא מבקש את הכדור מג'ורדן פול. כעבור בערך שנייה הוא מבין שפול לא מתכוון למסור לאף אחד, אז מגיע כדרור בין הרגליים, עצירה מהירה במקום, זריקה מכמעט חצי מגרש ורק רשת.
לא יצא לי לראות העונה הרבה אולמות NBA שגעשו כמו הצ'ייס סנטר אחרי השלשה של פול, ואפשר להבין את האוהדים המקומיים שבעיקר שמחו בשביל האח השלישי למשפחת הספלאש בראת'רס. זה היה ה"וולקאם" של פול לגמר הראשון בקריירה שלו, אחרי יכולת חלשה במיוחד במשחק 1 ובמחצית הראשונה של משחק 2, והוא גם זכה לקחת הישג היסטורי מההופעה: השחקן הצעיר אי פעם (22) שקולע 5+ שלשות במשחק גמר (סיים 5 מ-9 משלוש ו-17 נקודות).
זה היה סל שנקלע בדם קר, כזה שמתאים באופן מושלם לסלוגן של גולדן סטייט שנכתב בכל מקום באולם וגם על החולצות הצהובות שחולקו לקהל: "Gold Blooded". גם קרי ידע כמה חשיבות יש לסל של השחקן עם החשיבות הכי גדולה מהספסל של סטיב קר, פשוט תסתכלו על המבט שלו...
הרבע השלישי של גולדן סטייט במשחק 2 = הרבע הרביעי של בוסטון במשחק 1
הסיפור הגדול במשחק הראשון היה כמובן הרבע האחרון אותו בוסטון ניצחה 16:40 בדרך לכמה וכמה שיאים היסטוריים, ומה שעמד מאחוריו היה גם האחוזים המדהימים של הירוקים מחוץ לקשת וגם ההתאמות שביצעו בהגנה. אין רוברט וויליאמס, יש אל הורפורד בעמדת הסנטר, אין ריבאונדים בהתקפה לגולדן סטייט, יש חילופים הגנתיים. כבר דיברנו על זה. הלילה הגיעה התשובה של הווריירס שהזכירו לכולם מי סיימה את העונה הסדירה עם המדד ההגנתי הכי טוב בליגה אחרי הסלטיקס.
בוסטון נעצרה על 4 מ-17 מהשדה ב-12 הדקות הללו וגולדן סטייט הענישה עם 7 מ-12 משלוש - כפי שקרה לה ב-12 הדקות האחרונות לפני שלושה ימים. ברבע השלישי של משחקים 1-2, הווריירס ניצחו בסה"כ 38:73 (!). קר אמר בסיום: "סטף היה עוצר נשימה ברבע השלישי (14 נקודות), הוא לא מקבל מספיק קרדיט על הכושר שלו, הפיזיות וההגנה".
ניגע בחלק האחרון של המשפט - קרי שומר יותר טוב ממה שאנשים נוטים לחשוב. הרבה פעמים מתייחסים אליו כנטל בהגנה, אך עם הזמן הוא מצליח לשדרג את עצמו בחלק הזה של המגרש. גארי פייטון, שמבין דבר או שניים בהגנה (עוד נדבר עליו) אמר לאחר הניצחון שקרי הוא "Two way player" ובוסטון מתחילה לגלות את זה. את המשחק קרי סיים עם 3 חטיפות כחלק מה-15 של גולדן סטייט - הנתון הכי גבוה בגמר מאז שקליבלנד עשתה זאת במשחק 2 ב-2017 (שיא כל הזמנים בגמר הוא 18).
האקס פקטור של משחק 2
בוסטון קלעה בסה"כ 37 סלים ל-2 נקודות בשני המשחקים הראשונים של הסדרה - שיא שלילי חדש בגמר NBA, ואת הקרדיט צריכים לתת יותר מכל אחד אחר לקוון לוני. הסנטר הפותח של גולדן סטייט שוב עשה עבודה שקטה ויעילה עם 12 נקודות (6 מ-6 מהשדה), 7 ריבאונדים, 3 חטיפות שנרשמו ברבע הראשון ומדד פלוס מינוס של 24+, הכי גבוה בהתמודדות לצד קרי ואוטו פורטר ג'וניור.
גם במשחק הקודם לוני עשה את שלו עם 4 נקודות, 9 ריבאונדים (6 בהתקפה), 5 אסיסטים ו-3 חסימות, והוא הולך לקבל שדרוג משמעותי בשכר כשיהפוך לשחקן חופשי בקיץ הקרוב (מרוויח העונה 5.2 מיליון דולר). בזמן שלוני פורח, הסנטר הפותח של בוסטון לא מצליח לבוא לידי ביטוי בסדרה, בין היתר בגלל הברך הכואבת שלו.
רוברט וויליאמס אמנם עדיין לא החטיא זריקה בגמר (4 מ-4 מהשדה במשחק הראשון ו-1 מ-1 במשחק השני), אבל אימה יודוקה מתקשה לשלב אותו נגד הסגנון של הווריירס. לאחר שההורדה שלו אפשרה לבוסטון לברוח בניצחון, הלילה הוא שוב נפגע בברך ושיחק 14 דקות בלבד. אפרופו גבוהים ויתרון מתחת לסלים - גולדן סטייט ניצחה את קרב הנקודות בצבע 24:40.
לוני - נמצא בכל מקום (Getty)
מצא את הנוסחה? החמישייה שעבדה לקר
עוד לפני ההתפוצצות ברבע השלישי, גולדן סטייט רשמה ריצת אחת קריטית ששינתה את המומנטום. המארחים נקלעו לפיגור 40:35 ברבע השני אחרי שלשה של דרק ווייט שהופיע לאוהדי הווריירס בסיוטים בלילות האחרונים, ואז הם יצאו לריצת 0:10 עם החמישייה הבאה: קרי, פייטון, פורטר, וויגינס גרין.
החמישייה הזו רשמה מדד 50.0 הלילה ב-8 דקות, הנתון השני הכי גבוה אחרי החמישייה של קרי, פול, פייטון, פורטר ולוני שרשמה מדד 80.0 ב-4 דקות (מינימום 4 דקות). המכנה המשותף - קרי, פייטון ופורטר. עם השחקנים האלו קרי יכול לקחת על עצמו וליצור, וקר נהנה מאורך ופיזיות בשני צדי המגרש.
מי שלא מצליח להביא את עצמו בינתיים לידי ביטוי הוא תומפסון, שסיים עם 11 נקודות ואחוזים מזעזעים: 4 מ-19 מהשדה, 1 מ-8 משלוש ו-1 מ-13 בזריקות תחת שמירה. הפריבילגיה של גולדן סטייט היא הספסל העמוק שלה, שמאפשר לה להשכיח הופעות כמו זו של קליי. בצד הירוק התלות בשחקני החמישייה גדולה יותר כי אי אפשר באמת לסמוך בכל משחק על ווייט, גרנט וויליאמס, פייטון פריצ'רד ודניאל תייס (לפחות בהתקפה).
פייטון. גולדן סטייט התגעגעה אליו (Getty)
התלונות של בוסטון
לא מעט עצבים היו במסיבת העיתונאים של הסלטיקס לאחר משחק 2. לא על עצמם, הרי הם עשו את שלהם בנסיעת העסקים הזו לסן פרנסיסקו, אלא על השופטים. אי אפשר לומר שבוסטון הפסידה את המשחק הזה בגלל צוות השיפוט (היא הפסידה אותו בעיקר בגלל 33 הנקודות של גולדן סטייט שהגיעו מאיבודים שלה), אבל גם אי אפשר שלא להבין את העצבים שלה, במיוחד בנוגע לשתי שריקות מהותיות.
כאמור, בראון להט עם 13 נקודות ברבע הראשון, ואז הגיעה שריקה "דמיונית" (כך הוא קרא לה לאחר המשחק) בה נשרקה לחובתו עבירה שנייה לאחר שליטף את פייטון. בראון ירד לספסל, לא חזר אותו דבר ולטענתו אותה שריקה היא הסיבה לכך. עבירה לא הייתה במהלך הזה.
גם באירוע השני שהרגיז את אוהדי הסלטיקס בראון היה במוקד העניינים. הכוכב התעמת עם גרין שניסה למשוך במכנס שלו, אך השופטים פשוט פחדו לשרוק טכנית שנייה שהייתה מובילה להרחקתו של הפורוורד. שתי הקבוצות הללו טובות מדי כדי שנדבר על השיפוט, נקווה שזה לא יחזור על עצמו במשחק 3.