$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

וויגינס כמשל: החזרה לחיים של הווריירס

בדיוק כמו הקבוצה שלו, הפורוורד הקנדי קם לתחייה ועונה לספקנים על הבמה הגדולה בעולם. הזיווג המושלם, הפספוס של בוסטון במשחק 5 ומתי טייטום ישוב לשחק כמו מנהיג? סיכום הלילה שהיה

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב  14.06.22 - 12:00

אוהדי גולדן סטייט זוכרים היטב את התאריך 13/06/2019. ללא קווין דוראנט הפצוע, נדמה היה שה'ביג 3' מסוגלים לכפות משחק 7 בגמר ה-NBA נגד טורונטו ו"גיים 6 קליי" עמד על 30 נקודות לקראת סוף הרבע השלישי, אלא שאז הגיע הרגע הכי מחריד שידעה השושלת הנוכחית של הווריירס: קליי תומפסון ירד מהפרקט לאחר קרע ברצועה הצולבת בברכו ואחרי בערך 14 דקות של כדורסל קוואי לנארד והראפטורס חגגו אליפות באורקל ארנה.

"לדעתי כולם חושבים שזה הסוף שלנו, זה לא חכם... אנחנו נחזור", הבטיח דריימונד גרין שכמובן צדק. שלוש שנים בדיוק אחרי אותו משחק, גולדן סטייט חגגה את מה שלא הצליחה להשיג אז: ניצחון שיציב אותה מרחק 48 דקות מאליפות רביעית בשושלת המדהימה שלה. הפעם יש לה אפילו מקום למעידה במשחק הבא, שיגרור את סדרת הגמר למשחק שביעי בבית.

תומפסון היה מצוין הלילה (בין שני לשלישי) בניצחון 94:104 על בוסטון שסידר יתרון 2:3, הוא צלף 21 נקודות כולל 5 שלשות וכשמסתכלים אחורה על הדרך ונזכרים בתמונות ההן מהנחיתה הרעה נגד טורונטו - אי אפשר שלא לשמוח ולהתרגש מהסמליות ביחד איתו.

אם אנחנו כבר בענייני סמליות, לכו שלוש שנים אחורה ותשאלו את עצמכם מי היה התקווה הגדולה של טורונטו. אמרתם קוואי? תשובה נכונה. אבל אם תלכו עוד כמה שנים טובות אחורה ותשאלו את אותה שאלה, תגלו שהתשובה הייתה אנדרו וויגינס.

וויגינס, יליד טורונטו, זכה בצעירותו לכינוי "מייפל ג'ורדן". הכישרון המיוחד שנבחר ראשון בדראפט 2014 סומן כדבר הבא, כמה חודשים אחרי הדראפט קובי בראיינט אמר שכשהוא מסתכל על וויגינס הוא רואה את עצמו במראה לפני 19 שנים, אך ככל שהזמן עבר לכולם היה ברור שהציפיות היו גבוהות מדי ולא הוגנות.

וויגינס הפך לאחד השחקנים המושמצים בליגה ולאכזבה בקנדה, כשהטענה המרכזית נגדו הייתה שהסטטיסטיקה שלו "ריקה". ואז בעיצומה של עונת 2019/20 בה גולדן סטייט סיימה אחרונה במערב (מאזן 50:15) - הווריירס חיפשו מישהו שיצמח ביחד איתם מהתחתית ומצאו את הזיווג המושלם. בפלייאוף 2022 בכלל ובמשחק 6 נגד הסלטיקס בפרט, הם הבינו עד כמה הזיווג הזה מושלם.

חזרו לחיים
אחד הדברים היפים בגמר ה-NBA הוא האפשרות שניתנת לשחקנים, באמצעות הבמה הגדולה, לחרוט את שמם על משחקים. משחק 5 בגמר 2022 לנצח ייזכר כמשחק חייו של וויגינס, שהצטיין עם 26 נקודות, 13 ריבאונדים ושלל מהלכים קריטיים בשני צדי המגרש שעשו את ההבדל בזמן שסטף קרי נעצר על 0 מ-9 משלוש. בשני המשחקים האחרונים, החשובים בעונה הזו של גולדן סטייט שהחזירו אותם לחיים, וויגינס רשם 43 נקודות ו-29 ריבאונדים בסה"כ.

וויגינס מסמל את החזרה של גולדן סטייט לרלוונטיות ובמובן מסוים גם את השושלת בכלל: הרבה סבלנות, קבלת החלטות נכונה (הגיע ביחד עם הבחירה השביעית שהפכה לג'ונת'ן קומינגה תמורת דיאנג'לו ראסל), הגנה חזקה וכישרון שחיכה להתפוצץ במערכת הנכונה.

וויגינס הוא עדיין לא שחקן שראוי לפתוח בחמישייה באולסטאר והוא לעולם לא יהיה ג'ורדן, אבל הוא בדרך הנכונה כדי להיזכר כווינר ששכלל את הפרק החדש בשושלת של גולדן סטייט. ובפרק הזה, בניגוד מוחלט לקודם שהניב שתי אליפויות קלות, אף אחד לא שונא או כועס על הסמול פורוורד הפותח. ואף אחד כבר לא צוחק עליו. בקצב הזה - אם וויגינס שוב ייבחר לאולסטאר בעונה הבאה, כנראה שנצחק על מי שלא יבין את הבחירה.

קווין גארנט, שזכה באליפות עם בוסטון ושיחק עם וויגינס, אמר בעבר: "אנדרו הוא אחד השחקנים שאני הכי אוהב לראות, אבל הוא גם אחד השחקנים שהכי מרגיזים אותי כי יש לו את היכולת לשחק ברמה אחרת". מהי הרמה הזאת? אולי רק בעוד כמה שנים נדע, אבל בינתיים וויגינס הוא השחקן השני הכי טוב של גולדן סטייט בפלייאוף ויש שיגידו שחקן ההגנה הכי טוב בכלל בפלייאוף. כבר ראינו שחקנים הופכים לכוכבים של ממש בגיל 27 ומעלה, יכול להיות שגם וויגינס בדרך לרשימה הזאת.

הפספוס של בוסטון
הסלטיקס יביטו בעוד כמה שעות בווידאו של משחק 5 ויתפסו את הראש. הם שוב עשו כל מה שהם יכולים נגד קרי ואף הצליחו למנוע ממנו לקלוע שלשה לראשונה מאז נובמבר 2018, הם חזרו לנצח את קרב הריבאונדים (39:47), אבל נפלו בפרמטרים אחרים שעלו להם ביוקר.

בבוסטון דיברו רבות על האיבודים לקראת משחק 5, מה שלא כל כך עזר. האורחת הפסידה את הקטגוריה הזו 18:6 ובכך ירדה למאזן 7:0 בפלייאוף כשהיא מאבדת יותר מ-16 כדורים, לעומת מאזן 2:14 במשחקים עם 15 איבודים ומטה. לג'יילן בראון, שאכזב עם 18 נקודות ב-28%, היו חמישה כאלה. שימו לב לזה: הווריירס קלעו בינתיים 103 נקודות בחמשת המשחקים הראשונים של הסדרה אחרי איבודים של הסלטיקס - הנתון הכי גבוה לקבוצה כלשהי בחמישה משחקים ראשונים של גמר ב-30 השנים האחרונות, מאז שיקגו בולס ב-1992.

תוסיפו לזה את האחוזים הרעים של בוסטון מהעונשין - 21 מ-31 (68%), ותקבלו נוסחה מוצלחת להפסד שני רצוף לראשונה מאז ינואר כשהכוכבים משחקים בשני המשחקים. עניין נוסף שיטריד את אימה יודוקה הוא חוסר המאמץ בהגנה של חניכיו בפוזשנים מסוימים, כמו בשניות הסיום של הרבע השלישי למשל. הסלטיקס הובילו 72:74, הם כבר קיבלו שלשה עם הבאזר בסוף הרבע השלישי במשחק 2 ע"י ג'ורדן פול, הם יודעים מה המשמעות של שלשת מומנטום לקראת 12 הדקות האחרונות, ובכל זאת - הציגו ירידה מזלזלת להגנה וחטפו סל שהתחיל את הריצה המכריעה בהתמודדות.

דבר נוסף, בקצרה, שכבר דיברנו עליו לאורך הסדרה הזו והלילה ראינו אותו בא לידי ביטוי יותר מאשר בכל משחק אחר: ההבדל באיכות מהספסל. בוסטון קיבלה 4 נקודות במצטבר משחקני הספסל שלה עד הגארבג' טיים בדקה האחרונה. היתרון כאן של גולדן סטייט, שנהנתה מיכולת נהדרת של גארי פייטון ופול, מתחיל לדבר עוד יותר חזק.

שוב פליימייקר
קרי אמנם לא פגע, אבל הוא חזר לחלק מסירות לחבריו. בשלושת המשחקים האחרונים בגמר המערב נגד דאלאס סטף רשם 11, 8 ו-9 אסיסטים, אך בארבעת המשחקים הראשונים מול בוסטון לא חצה את רף 5 האסיסטים. הלילה הוא פגש לפרקים הגנה אגרסיבית יותר, כמו בדאבל-טים שראה מולו באמצע הרבע השלישי וידע למצוא ביד שמאל את פייטון, אז הוא ענה להגנה הירוקה עם 8 אסיסטים.

זאת הפעם השנייה בסדרה שאנחנו רואים את אחד הכוכבים מתקשה בהתקפה, ובכל זאת מצליח לתרום לניצחון באמצעות אסיסטים, זאת לאחר שבמשחק הראשון טייטום נעצר על 3 מ-17 מהשדה אך רשם שיא קריירה של 13 אסיסטים. ועכשיו, אחרי שפרגנו לו, אפשר לבקר את הכוכב של בוסטון.

לא לוקח על עצמו
בעוד משחק אחד, אולי שניים, הגמר הראשון של טייטום יגיע לסיומו והוא עדיין לא חצה את רף 30 הנקודות. הוא עדיין לא "רשום" על אף משחק, והסלטיקס צריכים את אותו סופרסטאר שהיה שם בשבילם בסיבובים 1-3. בפעם האחרונה שהוא הגיע למשחק 6 בפיגור 3:2 זה היה נגד מילווקי כשהפגיז 46 נקודות, כך שהאוהדים ב-TD גארדן אופטימיים.

צריך להבהיר - טייטום לא היה רע במשחק 5. הוא סיים עם 27 נקודות ב-50% מהשדה ו-56% משלוש (5 מ-9) לצד 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, והיה האיש שהוביל את הריצה הירוקה בפתיחת המחצית השנייה. אבל גם הפעם, הוא לא היה שם ברבע האחרון.

בחמישה משחקים טייטום עומד על 45 דקות ברבע הרביעי ו-16 נקודות במצטבר ב-24% מהשדה (5 מ-21). שבעה שחקנים עם ממוצע גבוה יותר ממנו בסדרה ב-12 הדקות האחרונות, כולל דרק ווייט. גם במשחק 4 וגם במשחק 5 הוא לקח חמש זריקות ברבע האחרון וקלע רק פעם אחת. ככה לא יכול להיראות שחקן שביסס את עצמו כטופ 10 בליגה ומנהיג שנבחר לחמישיית העונה. בין חמישי לשישי מחכה לו חתיכת מבחן, בלי מועד ב'.