הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ביל ניצח, הנטס הפסידו: ניתוח הלילה ב-NBA

מסכמים את מבול העסקאות. על הפספוס של הלייקרס, הניקס, דוראנט ועוד

רועי ויינברג
רועי ויינברג  01.07.22 - 09:24

תגיות: NBA

שוק השחקנים החופשיים של האן.בי.איי נפתח בסערה הלילה (בין שישי לשבת) עם מספר החתמות בולטות ברחבי הליגה, לצד בקשת הטרייד של קווין דוראנט מברוקלין. שחקנים חופשיים רבים כמו דיאנדרה אייטון וזאק לאבין אמנם נשארו פנויים, אך הליגה השתנתה. זאת הזדמנות טובה לדבר על המנצחות והמפסידות מהלילה.

מנצחים: וושינגטון וויזארדס ובראדלי ביל. אחרי הטרייד המוצלח בו וויל בארטון ומונטה מוריס עברו לקבוצה מהבירה תמורת קנטביוס קלדוול פופ ואיש סמית', הוויזארדס הצליחו להשאיר את בראדלי ביל תמורת 251 מיליון דולר ל-5 שנים. הקבוצה רוצה להישאר תחרותית כבר עכשיו ולא ללכת לבנייה מחדש, אז השארתו של הסטאר היא הצלחה גדולה מבחינתם. עדיין חסרים מספר שחקנים, אבל ביל ופורזינגיס בריאים זה בסיס לא רע בכלל.

יותר מוושינגטון, הלילה היה ניצחון של קבוצות משווקים קטנים. ניקולה יוקיץ' קיבל הארכת חוזה מפלצתית מדנבר, דווין בוקר מפיניקס, ג'ה מוראנט מהגריזליס. שלושתם משחקים בקבוצות מעולות, מה שקשה להגיד על וושינגטון, אבל חוקי השכר משחקים לטובת הארכות חוזה.

הוויזארדס היו יכולים להציע לביל יותר מכל קבוצה אחרת, ובאופן טבעי הוא בחר בהצעה העצומה הזאת. בעולם עם חוקים אחרים, יכול להיות שהוא היה היום במקום אחר.

מפסידה: ברוקלין נטס. עידן הגלאקטיקוס של הקבוצה עומד בפני סיום, כשבעידן קווין דוראנט הם ניצחו סדרת פלייאוף אחת בלבד. KD עצמו ביקש טרייד, קיירי בשנה האחרונה של החוזה ועשוי לעבור גם הוא ומהקבוצה שהגיעה למקום השביעי לא נשאר יותר מדי.

טרם ברור מה ברוקלין תקבל על דוראנט והיא יכולה לקבל תמורתו שחקנים כמו מייקאל ברידג'ס או טיילר הירו, אך הנטס הפסידה. קשה לראות אותם הופכים לקונטנדרים בשנים הקרובות, וכל בחירות הדראפט שלהם עברו ליוסטון בטרייד על ג'יימס הארדן, שגם לא נשאר בקבוצה יותר מדי זמן. לברוקלין אין בחירת סיבוב ראשון משלה עד 2028.

זה עצוב, וקצת מזכיר את הטרייד ההוא על פול פירס וקווין גארנט שהביא לבוסטון את ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון (בתור בחירות דראפט). התקווה הכי גדולה של הנטס לעתיד היא בן סימונס, ואם זה המצב? קשה מאוד להגיד שהם מנצחים.

במקביל, גם קווין דוראנט הפסיד. המורשת של KD נפגעה כשגולדן סטייט לקחה אליפות בלעדיו, ובקשת הטרייד היא סוג של הודאה בכישלון הפרויקט בברוקלין. בקרוב יתחילו כל הדיונים על זה ש"דוראנט לא יכול לבד", ושהוא רחוק מהמדרגה הראשונה או השנייה של הסטארים הגדולים באמת. אחרי בקשת הטרייד, ובהנחה שהוא באמת לא יפתח את העונה בברוקלין, קשה מאוד להתווכח איתם.

מנצח: ג'יילן ברנסון (ניו יורק ניקס). לעתים ריצת פלייאוף טובה יכולה להספיק לשנים ב-NBA או לחוזה ענק. רמון סשנס, אקס מכבי ת"א, היה שנים באן.בי.איי אחרי משחק בו מסר 22 אסיסטים. ברנסון קיבל 110 מיליון דולר ל-4 שנים מהניקס.

הפלייאוף שלו היה טוב מאוד (21.6 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים בקבוצה שהגיעה לגמר המערב), אך לא ברור אם הוא שחקן של 27.5 מיליון דולר בשנה או אחד שיכול להוביל התקפה, וזה כנראה מה שהניקס ידרשו ממנו.

החיים לצד לוקה דונצ'יץ' אולי נוחים יותר מאשר החיים כמוביל כדור מרכזי, אבל ברנסון מצא את עצמו כפרנצ'ייז פלייר. טום ת'יבודו ישמח לרכז שיוביל את הקבוצה בסגנון של דריק רוז בשיקגו, גם אם פחות טוב בכמה סדרי גודל, וברנסון ינסה להתעלות למעמד. בפעם הראשונה מאז ג'רמי לין, בערך, יש לניקס רכז.

מפסידה: לוס אנג'לס לייקרס. היו מעט נקודות אור בעונה הקודמת של הלייקרס, ואחת הבולטות ביניהן הייתה מאליק מונק. דווח על כך שמונק רוצה להשאר בלייקרס, אבל הוא עבר לסקרמנטו תמורת 19 מיליון דולר בשנתיים.

מונק קלע ב-39.1% מהשלוש והיה אחד השחקנים היחידים שהתאימו ליד לברון ג'יימס, בתור מרווח מגרש ושחקן שלא נראה כאילו הוא מחכה לפרישה. עכשיו הוא עבר לקינגס שהרוויחו בענק והופכים לאחת מקבוצות ההתקפה המעניינות של השנה הבאה עם ד'ארון פוקס ודומאנטס סאבוניס.

הלייקרס החתימו במקומו את לוני ווקר, אתלט אדיר אבל שחקן של 31.4% מהשלוש ומי שהתקשה להרשים בסן אנטוניו. הקבוצה שהייתה במקום ה-11 במערב רק נחלשה. במקביל, מספר ותיקים שהיו יכולים להצטרף בחוזה מינימום בחרו לעבור לקבוצות אחרות (פי ג'יי טאקר ות'דאוס יאנג, למשל).

מהלכים בולטים נוספים:

גארי פייטון בפורטלנד. הבלייזרס היו על סף בנייה מחדש, לפי מספר דיווחים, אבל החתימו את פייטון ואת ג'רמי גרנט. השניים יכולים לעזור להם לשחק כדורסל טוב כבר עכשיו, או לכל הפחות להיות נכסי טריידים בפברואר. הרכב עם לילארד, אפרני סיימונס (שהאריך חוזה) ופייטון יכול להיות מעניין מאוד.

קייל אנדרסון במינסוטה. אנדרסון ידוע בעיקר בזכות האיטיות, אבל ההתאמה שלו ליד קארל אנתוני טאונס נהדרת. הוא שחקן הגנה טוב ומוסר לא מוערך שמוסיף הרבה עומק. אם הדקות של טאונס יהיו לצידו של אנדרסון או של ג'ארד ונדרבליט, אנדרייטד נוסף, אולי הטימברוולבס יצליחו לעשות קפיצה נוספת.