ואוו, ואוו, עוד פעם ואוו. אם ראיתם את המשחק הזה, סביר להניח שחלקכם צריך היה קוצב לב, משאף או כל כלי אחר שיכול לעזור באיזשהו כשל בריאותי הנובע ממתח מוגבר; אם לא, קודם כל - זה הפסד שלכם, כי זה היה אחד המשחקים הכי דרמטיים שיכולים להיות. כן, אחד המשחקים הכי דרמטיים שיכולים להיות, אפילו בקנה המידה של מכבי תל אביב, אחת שחוותה לא מעט דרמות משוגעות ומטורפות בעברה. בסופו של דבר, השורה התחתונה היא כזו: הצהובים ניצחו 99:101 את ארמאני מילאנו בחוץ ועלו ליתרון של 0:1. עד כאן הפרטים היבשים, כי הדרך לניצחון הזה היתה פשוט בלתי נתפסת.
אז איך זה קרה? ייתכן שהיתה זו הדרך הפתלתלה מכולן לניצחון צהוב בשנים האחרונות. אולי, יש שיאמרו, הפתלתלה ביותר מאז נס ז'לגיריס לפני עשור. ארבע דקות לסיום, כבר נראה היה שמכבי עושה לעצמה תכניות למשחק מספר 2 ומנסה להסיק מסקנות, לנוכח העובדה שהיא פיגרה ב-12 נקודות. אלא שלדייויד בלאט ולשחקנים שלו היה תסריט אחר בראש: ריקי היקמן וטייריס עשו הכל כדי להפוך את הקערה על פיה - ואכן עשו זאת - עם כמה פעולות קלאץ' ענקיות. וכן, זר פרחים מגיע גם לאחד שלבש צהוב בעברו, קית' לנגפורד.
שניים מגיבורי המשחק. היקמן ולנגפורד (gettyimages)
ואוו, ואוו. בלאט (ge5ttyimages)
זוכרים את החטאת העונשין של אלכס טיוס במשחק מול ריאל מדריד? יפה, כי תסריט זהה התרחש בדיוק הערב. בדיוק, אבל הפוך. במצב של 86:87, לנגפורד קיבל שריקה מאוד, מאוד, מאוד גבולית והלך לקו. הראשונה נכנסה. והשניה? אעפס, קפצה על החישוק והתגלגלה החוצה. הולכים להארכה. רייס המשיך את הזון שלו ומכבי עלתה ליתרון, אלא שפחות מדקה לסיום ג'רלס העניק שוב את היתרון למילאנו. אבל כאן, פעם נוספת, עצבי הברזל של מכבי הכריעו.
כעת, כאמור, מכבי ביתרון של 0:1 בסדרה ולמעשה "גנבה" את הביתיות ממילאנו. כלומר, עוד שני ניצחונות יבטיחו לה עליה לפיינל פור שיתקיים ב... מילאנו. בהתחשב בעובדה שמשחקים 3 ו-4 (במקרה הצורך) יתקיימו בהיכל נוקיה, הרי שמכבי יכולה להתחיל לחלום. חצי גמר היורוליג, לפתע, לא נראה כמו משימה לא כל כך מופרכת.
ועזבו לרגע את המשחק הנהדר של היקמן ורייס, את הדקות הנהדרות של סופו ואת היכולת הטובה של ג'ו אינגלס, היתה זו עוד חותמת על היכולת של דייויד בלאט. המאמן, שסופג משום מה קיתונות של ביקורת למרות שהוא מצליח שנה אחר שנה להוציא מים מן הסלע, הראה פעם נוספת שלפעמים יש דברים שחשובים מתקציב ענקי. לפעמים, רוח לחימה והמסוגלות להגיע למקסימום כשהכסף באמת על השולחן - הם הדברים החשובים. ואת אלו, אם כן, יש לבלאט ולמכבי בכמויות סיטונאיות. וכך זה יכול להיגמר בפיינל פור. ומי יודע, אולי יותר.
נתן דקות טובות. אינגלס (gettyimages)
בסוף הוא דווקא הפסיד. האקט (gettyimages)
קלעו למכבי ת"א: היקמן 26 נקודות (4 ריבאונדים, 9 מ-9 מהקו), שחורציאניטיס (3 איבודים) ורייס 17 כ"א, אינגלס 11, טיוס 8 (3 חסימות), בלו וסמית' 7 כ"א, אוחיון ופניני 4 כ"א. למילאנו: לנגפורד 18 (5 אסיסטין, סמואלס 17 (7 ריב'), ג'רלס 15, לוואל 14 (5 ריב'), האקט 11 (6 אס'), מוס 10, מלי 9, קאנגור 5.
מהלך המשחק
סמארדו סמואלמס, ניקולו מלי, דייויד מוס, קית' לנגפורד ודניאל האקט עלו בחמישיה של מילאנו. בלאט הפתיע עם אנדריאה ז'יז'יץ' בחמישיה, כשלצידו דייויד בלו, דווין סמית', ריקי היקמן ויוגב אוחיון. שתי הקבוצות פתחו עם שלשות, סופו נכנס ובמהלך של סל ועבירה העלה ל-5:6. היווני היה ספק הנקודות העיקרי והעלה ל-9:10, אך נקודות של סמואלס ומוס (שלשה שניה) קבעו 10:12 למילאנו. בלו קלע 5 רצופות, אבל גם מלי איפס את הידית ושתי שלשות שלו קבעו 15:20 למילאנו. ג'רלס הוסיף עוד קליעה מבחוץ והרבע הראשון הסתיים ב-19:23 למילאנו.
חגיגה צהובה במילאנו. אוהדי מכבי (צילום: רועי גלדסטון)
איזה משחק מטורף (gettyimages)
גם הרבע השני נפתח בקצב מהיר: סמית' צימק ל-25:21 בסל יפה וגם גיא פניני עלה לראשונה על הלוח כשהקטין ל-29:26. אינגלס, שנכנס טוב למשחק, עשה את זה 31:29. האיטלקים לא נבהלו מהחזרה של מכבי, שתי שלשות של קאנגור וג'רלס קבעו 31:37. המומנטום היה כולו אדום-לבן ודאנק יפהפה של לאוול המצוין העלה ל-35:43, אך סופו החזיר את זה לבדו ל-43:40. סל של ג'רלס, עם הבאזר, הוריד את הקבוצות למחצית ב-42:47 למילאנו.
לנגפורד, שהיה די מאופק בחצי הראשון, פתח עם שלשה גדולה ל-42:50. מכבי נרדמה שוב, ושתי שלשות - של סמואלס ולנגפורד - העלו את האיטלקים ל-45:57, יתרון השיא שלהם. מכבי עצרה מעט את המומנטום המקומי, אבל עדיין, חזרה רק עד 62:52. הצבע של מכבי המשיך להיות חדיר, לנגפורד וסמואלס ייצרו נקודות ואחרי 30 דקות לוח התוצאות הראה על 58:70 למילאנזים.
סמית' דווקא נעלם, אבל מכבי הסתדרה בלעדיו (gettyimages)
לאוול מטביע. מי זוכר שמילאנו היתה בדרל לניצחון? (gettyimages)
מכבי הלכה לסופו בפתיחת הרבע, שגמל בסל ואסיסט לשלשה של היקמן. 63:72 למילאנו. אוחיון עוד צימק ל-72:65, אבל אז מכבי שוב איבדה את הראש ומילאנו עלתה ל-65:76. מילאנו עלתה ל-70:82, וכאן לפתע התעוררה מכבי: נקודות של היקמן ורייס הקטינו עד ל-84:80, 30 שניות לסיום. ג'רלס החטיא מהקו ואז מלי עשה עבירה בלתי ספורטיבית. רייס קלע 4 מהקו, 85:84. מילאנו, שוב, קלעה רק אחת מהקו ורייס, שוב, הוא ביצע מהלך גדול של סל ופאול, 86:87. לנגפורד לקח אחריות וקיבל שריקה גבולית, פחות משניה לסיום, כאשר הוא יכול לנצח את האקסית. אלא שהוא קלע רק אחת. 87:87, הארכה. איזו דרמה.
מכבי פתחה בטירוף את ההארכה ועלתה ל-87:91, אלא שמילאנו לא ויתרה והאקט צימק ל-93:91. ג'רלס קבע 95:96 למילאנו עם שלשה מדהימה, אלא שמכאן מכבי שוב נתנה את הטון. היקמן ורייס עמדו במשימה, שמרו על קור רוח וקלעו פעמיים 2 מ-2 מהעונשין. לנגפורד, שוב, הלך לקו (2 שניות לסיום) והחטיא אחת, הפעם בכוונה, והריבאונד לא קרה דבר. 99:101 משוגע למכבי בסיום.