אחרי שלושה ניצחונות רצופים ביורוליג, חמישה בכל המסגרות, הגיעה מכבי תל אביב כפייבוריטית למשחק הבית מול אנדולו אפס. כמו שראינו כבר בפתיחת המשחק, לא קל להיות פייבוריטית. עצבנות רבה, איבודי כדור לא מחוייבים, בלבול וחוסר במשחק קבוצתי נראו, בעיקר בחצי הראשון. כאשר שלשות, באחוז גבוה, החזיקו את מכבי בטווח ביטחון מהטורקים.
במחצית השניה המשחק הפך לצמוד ומכבי אף הובילה עם יכולת טובה של ראד וצירבס המושמץ. עם זאת, בדקות הקלאץ' היו אלה הטורקים (אמריקאים...) שהשתלטו על המשחק בכמה פעולות גדולות, התקפית והגנתית. הם הצליחו להגביל את הסקוררים של מכבי, גאודלוק ו-ווימס, ובעיקר פגעו בזריקות נוחות משלוש כדי לנצח משחק חשוב.
לא עושים דברים כאלה לשחקני נוער (צילום: אלן שיבר)
אז בטח שלא לשחקן נבחרת (צילום: אלן שיבר)
משפיל ולא נחוץ (צילום: אלן שיבר)
1. ריבאונד התקפה - לא בכדי זהו אחד הפרמטרים החשובים במשחק הכדורסל. לקבוצה ששולטת במשחק ההתקפה, יש יתרון בהיבטים רבים. היא לא מאפשרת מתפרצות ליריבה, נותנת הזדמנות שניה ושלישית בהתקפה, מביאה סלים באחוזים גבוהים ולפעמים, מאפשרת זריקות נוחות יותר משאפשר לקבל בהתקפה עומדת. ובעיקר בעיקר, היא מתסכלת את היריבה, שעובדת קשה בהגנה, מזיעה, מתאמצת, כופה זריקה קשה ולבסוף לוקחת לך את הכדור לריבאונד קל ומשיגה 2 נקודות קלות. אנדולו ניצחה 5:13 בריבאונד ההתקפה.
2. זרים ששיחקו בארץ - קוראים לזה מתחת לרדאר, אבל תראו כמה שחקנים ששיחקו פה בארץ, אצלנו מתחת לפנס, הגיעו לקבוצות יורוליג והפכו לשחקנים מובילים. דאנסטון (הרצליה, חולון), האניקאט (נס ציונה), קלייברן (חולון). למה ללכת רחוק? יש כאלה ששיחקו פה והיו שמחים להיות בקבוצת יורוליג בכירה.
3. גל מקל - זה חריג, אפילו כואב לי לכתוב את זה, אבל רמי הדר, לא עושים את מה שעשית. לא עושים את זה לשחקן שעלה מהנוער ובטח לא לשחקן נבחרת ישראל, שהיה ב-NBA, לקח אליפויות בארץ ושיחק כזר באירופה. יש כבוד וחוקים לא כתובים, ומקל לא היה מזיק כל כך עד כדי כך שצריך להוציא אותו אחרי 19 שניות, להשפיל ולשבור אותו. מצטער.
מנס ציונה לכוכב ביורוליג. האניקאט (צילום: אלן שיבר)
ריבאונד התקפה, מרכיב כ"כ חשוב (צילום: אלן שיבר)
קיבל החלטה רעה (צילום: אלן שיבר)
חריג ומאכזב (צילום: אלן שיבר)