צומת דרכים: הרגע הקריטי של מילאנו

ה-23 באפריל 2014 נחשב על ידי לא מעט אנשים כצומת דרכים בה מכבי ת"א ומילאנו, לקחו את הפניה הלא נכונה. ה-23 באפריל 2014 הוא היום בו מכבי ת"א גברה על מילאנו ועברה אותה בסדרת ההצלבה בדרך לפיינל פור היורוליג וזכייה סנסציונית בתואר. על מה שקרה למכבי ת"א בעקבות ההצלחה הלא צפויה, שעיוורה את עיני המועדון והובילה ל-3 שנים קשות מאוד, סופר כבר הכל, אבל מה קרה בצד של מילאנו? הנה תקציר האירועים.

חשוב לזכור – אלסנדרו ג'נטילה, שהיה בעונת 13/14 בשיא הפריחה שלו, פספס את סדרת ההצלבה מול מכבי ת"א בגלל פציעה, איתו, ויש קונצנזוס על כך, התוצאה בין הקבוצות הייתה שונה. זאת, בנוסף לרצף אירועים בלתי הגיוני שהובילו להתרסקות במשחק הראשון, שינו את המומנטום של העונה המצוינת של מילאנו ביורוליג, והובילו לפספוס הזדמנות פז להגיע לפיינל פור אצלם בבית.

שניים משלושת השחקנים המובילים בקו האחורי, קית' לנגפורד וקרטיס ג'רלס, מצאו את דרכם החוצה מן המועדון באותו קיץ, למרות שהובילו את מילאנו לאליפות מקומית לראשונה מזה 18 שנה – למעשה, אותו הפסד למכבי ת"א הנחה את ראשי המועדון האיטלקי להתחיל בשידוד מערכות, ללא סיבה אמיתית, וזאת בניגוד למכבי ת"א שהייתה זקוקה למהלך שכזה, אבל ויתרה עליו נוכח הזכייה בגביע.

בעונה שלאחר מכן, נעצרה מילאנו בטופ 16 ובנוסף, הפסידה את האליפות לססארי. ניקולו מלי, שעליו הופלה רוב האשמה בהתפרקות מול מכבי ת"א, שוחרר. המאמן, לוקה באנקי, פוטר ובמקומו הגיע יסמין רפשה, שאמנם החזיר את האליפות האיטלקית בעונת 15/16, אך נכשל טוטאלית באירופה בשנתיים האחרונות, כמו גם במסגרת המקומית בעונה שעברה עם תבוסה משפילה לטרנטו בחצי גמר הפלייאוף באיטליה.

מאז צומת הדרכים ב-23 באפריל ועד תחילת העונה הנוכחית, מאזן היורוליג של מילאנו עמד על 20 ניצחונות מול 44 הפסדים. היא זכתה רק בשתי אליפויות בארבע שנים, ולה, בניגוד למכבי ת"א אין את תירוצי הפיינל פור – כל ההפסדים של מילאנו בפלייאוף האיטלקי היו בסדרות. אז לסיכום – קבוצת הפאר, שמחזיקה בתקציב הגבוה ביותר באיטליה, בפער, איבדה רלוונטיות באירופה, ולא מצליחה לשלוט אצלה בבית – ממש אחות תאומה לזאת מתל אביב. העונה הנוכחית, התחילה בבנייה נוספת מחדש – הפעם מוצדקת לחלוטין. מהסגל בעונה שעברה נותרו שישה שחקנים, כשלשלושה מהם, בעלי הציביון המקומי, אוודו עבאס, אנדרה צ'ינצ'אריני וסימונה פונטקיו, אין חשיבות של ממש ביורוליג.

אחרי ההצלחה בהפועל ירושלים, בעיקר במסגרת האירופית, סימונה פיאניג'אני הוחזר לאיטליה כדי לנווט לראשונה את ספינת הפאר האדומה. לשם כך, בדומה מאוד למה שעשה ספאחיה, הוא ניסה לבנות קבוצה שמחזיקה בשני שחקנים בולטים בקו האחורי, אנדרו גאודולוק וג'ורדן תיאודור, ועוד סוללה של שחקנים טובים, אבל בהגדרתם שחקנים משלימים.

את אנדרו גאודולוק אין צורך להציג לחובבי הכדורסל הישראלי – תותח התקפי שיכול לייצר נקודות כמעט כל זמן נתון על המגרש, אך לוקה בבעיות הגנתיות ובחלוקת הכדור. לצידו, תיאודור, ה-MVP של ליגת האלופות בשנה שעברה במדי באנביט הטורקית, שעשה התקדמות הדרגתית מאז הגיע לאירופה ב -2013, עד שמצא את עצמו ביורוליג ב-2017, בפוזיציה של שחקן מוביל.

פתיחת העונה של האיטלקים ביורוליג הייתה אכזרית – צסק"א במחזור הראשון, פנרבחצ'ה אלופת אירופה בשבוע השני, במחזור השלישי הגיעה תורה של ריאל מדריד, ובמשחק האחרון ברצלונה. מילאנו יצאה עם 3 הפסדים, וניצחון אחד על בארסה המתפוררת, אבל הראתה במשחקים נגד הקבוצות הכי חזקות במפעל, שיש לה הרבה מה להציע. ועדיין, אם יש משהו שפיאניג'אני יצטרך כדי להקפיץ את מילאנו מדרגה בדרך לטופ 8, הוא חידוד שיתוף הפעולה בין גאודלוק לתיאודור, שני שחקנים שצריכים את הכדור בידיים שלהם כדי להרגיש חלק מהמשחק – בשבוע שעבר גאודלוק היה פצוע ונעדר מהמשחק מול ברצלונה, ולא במפתיע זה היה משחקו הטוב ביותר ביורוליג של תיאודור עם 19 נק' ו-7 אס'.

ב-3 המחזורים הראשונים, בהם השניים שיחקו יחד, מילאנו עוד לא הצליחה לקבל משחק טוב של שניהם במקביל, אלא רק דקות טובות פה ושם, וזה לא הספיק. מכבי ת"א צריכה לדאוג בעיקר מהשניים הללו, אבל גם כשהם על הספסל, ישנם תחליפים ראויים בדמותם של מנטאס קלנייטיס, הרכז של נבחרת ליטא, ודאיריס ברטאנס, הצלף מנבחרת לטביה.

מתחת לסל, קיילב טארזוסקי וארתוראס גודאיטיס, שני גבוהים יציבים ויעילים, בשני צדי המגרש, יחד עם ולדימיר מיצוב שפתח טוב מאוד את עונת היורוליג, ואמאת מ'באיי הצרפתי שעדיין מתאקלם למפעל הבכיר באירופה, אבל ביום נתון יכול לעשות צרות.