לא בכל יום ולא בכל עונה, יוצא ששתי קבוצות ישראליות משחקות בזו אחר זו, תוך 24 שעות, באותה עיר ובאותו אולם במסגרות האירופיות. לכן הנסיעה לאתונה הייתה הזדמנות נהדרת לראות מקרוב את עדכון הגרסה של שתי הישראליות הגדולות, לתהות על ההבדלים ברמה הארגונית ולנסות לקבל תמונה בהירה יותר לגבי הסיכויים של מכבי ת"א והפועל ירושלים באירופה העונה. רשמים מהמסע לאתונה, בנקודות עיקריות.
1. ההתאוששות של יוון מהמשבר הכלכלי איטית ועדיין לא מורגשת בחיי היומיום של תושבי אתונה. הדבר בא לידי ביטוי ומורגש היטב בכל תחומי החיים: נהגי המוניות סיפרו שהם לא משתמשים במיזוג אוויר בגלל שהמזגן מגביר את צריכת הדלק; הם גם נמנעים משימוש ב-GPS בגלל העלויות הגבוהות של חבילות הגלישה. המחייה ביוון זולה מאוד בעיניים ישראליות, אך השכר של האתונאים נמוך בהתאם.
המצב השפיע גם על אימפריות הכדורסל המקומיות, פנאתינייקוס ואולימפיאקוס. דייויד בלאט קיבל תקציב מוקטן בפיראוס, מצב שהוא התמודד איתו לא אחת בקריירה, והתקציב של פאו ירד לאזור ה-25 מיליון יורו, מעט פחות מעונות קודמות.
גם אימפריה כמו אולימפיאקוס מושפעת מההתאוששות האיטית של יוון מהמשבר
2. דיווחנו במהלך הנסיעה על העוצמה הרבה של תקשורת הספורט ביוון, ומבט על יציע העיתונאים במשחק אמש נתן הצצה נוספת לעוצמה הזאת: יותר מ-100 עיתונאים הגיעו לסקר את משחק הבכורה של פאו ביורוליג. זאת כמות בלתי נתפסת. עשרות עיתונאים הגיעו יום קודם לאימון המסכם של אולימפיאקוס לקראת חימקי.
סמיכות המשחקים גם נתנה אינדיקציה לפער העצום בין ליגת האלופות של פיב"א לבין היורוליג. בזמן שלמשחק של א.א.ק. הגיעו כ-20 עיתונאים, ביורוליג יציע העיתונות היה מלא עד אפס מקום וכמה עיתונאים נאלצו לצפות במשחק בעמידה.
כמובן שההבדל מורגש היטב גם ביציעים ובכמות הקהל, אבל גם בארגון: במשחק של ליגת האלופות כל בעל תג יכול להסתובב ולשבת היכן שמתחשק לו, וביורוליג סדרניות חייכניות מוודאות שאין זליגה של אנשים למתחם ה-VIP המושקע, שם מחכים לאורחים הנכבדים כורסאות מפנקות וכיבוד כיד המלך. קצת שונה מדוכן הפופקורן שעבד במלוא המרץ באותו מקום ממש רק ערב אחד קודם לכן. אפילו רשת הווייפיי של פנאתינייקוס מהירה יותר מהראוטר של א.א.ק. איך אומרים כבל תת ימי ביוונית?
ביורוליג הצגה, בליגת האלופות קצת פחות. מבט על האואקה
3. נבן ספאחיה עובד קשה כדי לשנות את הדימוי שלו כמאמן נרגן, שמרבה להתלונן ולתרץ. כבר באימון הפתיחה של מכבי הוא דאג להדגיש שקדם העונה של מכבי הוא הקשה ביותר שהיה לו בקריירה. כשהעיתונאים שמסקרים את מכבי מגיעים לקחת ממנו ציטוטים, כבר קיימת בדיחה של הימור "אנדר-אובר" על מספר פעמים שהמאמן ישתמש בביטוי "No excuses", "אין תירוצים". כי אם אין תירוצים, אז מדוע לחזור על כך שוב ושוב?
במכבי מודעים לדימוי הזה ולמה שהוא משדר. בנסיעה הזאת אפשר להרגיש שספאחיה מתאמץ שלא לדבר על הבעיות שאיתן מכבי מתמודדת, בעיות שכל קבוצת יורוליג מתמודדת איתן כמו לו"ז עמוס, פציעות, היעדרויות והיעדר חיבור וכימיה בשלב מוקדם של העונה. גם באימון המסכם, אחרי שפארגו נטש אותו, ספאחיה התייחס לנושא רק כשנשאל ולא הפך את ההיעדרות המסתמנת ל"אישיו", למרות שכולם ידעו עד כמה הדבר קריטי.
4. גם במכבי כמערכת אפשר להרגיש בשינוי גישה. בדרך כלל אחרי הפסדים ביורוליג, האווירה בחדר ההלבשה מתוחה וטעונה מאוד. אלא שאמש לא היה אפשר להרגיש בדבר מהתחושות הללו. "הפסד בכבוד" זה משהו שפשוט לא תמצאו בלקסיקון המכביסטי, אבל ההפסד באואקה היה הגדרה מילונית למונח הזה.
הסיבה שלא הורגש מתח שלילי נעוצה אולי בחומר האנושי שבמכבי בנו העונה. השחקנים ידעו שהם שיחקו היטב לאורך רוב שלבי המשחק ושהוא אכן הוכרע, כמו שספאחיה אמר בסיום, על דברים קטנים כמו סגירה לריבאונד, זריקות נוחות שלא נכנסו ועייפות. כך שברגע שהתחושה הייתה שההופעה הייתה טובה ושהיא מהווה בסיס טוב ותקווה להמשך - השליליות נדחקה הצידה.
עובדים על שינוי גישה. ספאחיה ו-וויצ'יץ' באתונה
5. אדם נוסף שעובד קשה על שינוי התגמית הוא בעלי פנאתינייקוס, דימיטריס ינאקופולוס. בהכנות לנסיעה ולראיון איתו, עיתונאים יוונים הזהירו אותי מהמזג החם של DPG. "הוא מסוגל לפוצץ ראיון על שטויות", הם הזהירו.
האמת לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר. מהשנייה הראשונה התרשמנו מאיש נחמד בצורה יוצאת דופן, חייכן, מסביר פנים, דואג שהכל כשורה. גם כשעליתי מדרגה עם השאלות על הסכסוך המר עם מנכ"ל היורוליג, ג'ורדי ברתומיאו, ינאקופולוס נותר רגוע וענה בצורה דיפלומטית ועניינית.
כמו בראיונות רבים, הפרטים המעניינים מגיעים דווקא מהשאלות שאתה לא מכין. ידעתי שינאקופולוס השתלט לאחרונה על כל ענפי הספורט "הקטנים" באתונה - כדורעף, כדוריד, שחייה וכו' והכניס אותם תחת המותג של פנאתיניאקוס. לכן זה היה מתבקש לשאול מה עם הכדורגל. ינאקופולוס השיב כי ברגע שבניית הקומפלקס באואקה לכל הענפים הללו תסתיים, הוא יבדוק את האפשרות הזאת ברצינות. לשם השוואה, זה כמו שמיץ' גולדהאר יגיד שאחרי ששיפוץ בלומפילד יסתיים, הוא יתפנה לרכוש את קבוצת הכדורסל של מכבי. ההתבטאות הזאת השתלטה במהירות על העמודים הראשיים של כל האתרים הגדולים ביוון.
כמו שגולדהאר יקנה את מכבי בכדורסל. ינאקופולוס שוב עשה כותרות
6. להסתובב ליד עודד קטש במסדרונות האואקה זאת חוויה. הנה הוא פוגש איש משק שרק התקבל לעבודה בזמן שקטש שיחק בפנאתינייקוס לפני שנים, הנה מאבטח שמבקש סלפי. גם יותם הלפרין זכור לטובה מתקופתו באולימפיאקוס. ספק אם הם שמו לב, אבל שניהם התקבלו ע"י אוהדי א.א.ק. ב"ברכות".
הרי האחד אחראי במידה מסוימת על שינוי ההגמוניה מהשנים הטובות של א.א.ק. לשליטה אבסולוטית של פאו, והשני שנוא רק בגלל שלבש את מדי אולימפיאקוס. אבל ביוון יודעים להעריך אגדות כדורסל וכישראלי שמתהלך באתונה או בפיראוס, תמיד יגידו לך שהם זוכרים מי זה עודד קטש ומי זה יותם הלפרין.
אבל אולי המשלחת הירושלמית קיבלה קצת פחות כבוד. מרכז אתונה מציע מסעדות מצוינות וברים תוססים, אבל א.א.ק. שיכנה את ירושלים דווקא באזור הצפוני של העיר, לא רחוק מהאואקה. "מילא שאנחנו לא במרכז, אבל לפחות היו שמים אותנו במלון. זה יותר דומה לאכסניה", אמר לנו אחדי מאנשי הקבוצה בצחוק מהול במרירות. אבל הוא יקנה שהות בכל אכסניה באירופה, בתנאי שהתוצאה תהיה כמו זו של רביעי בערב. ירושלים חזרה הביתה מרוצה. ניצחון חוץ על אלופת המפעל הוא מסר אמיתי לכל שאר הקבוצות בתחרות, מסר שמאפשר להמשיך לתחזק את מטרת העל - הגעה לפיינל פור ואירוחו בירושלים.
ביוון יודעים להעריך אגדות כדורסל