מי מאיתנו לא מכיר את סיפור סינדרלה? סיפורה של הנערה התמימה שקיבלה את הכינוי 'לכלוכית' ונאלצה להפוך למשרתת של אמה החורגת ובנותיה. אף אחד לא חשב שבגלל נעל זכוכית כל חייה של סינדרלה ישתנו מקצה לקצה, אבל כדי שהדמיון יהפוך למציאות כל שהיה צריך זה קורט של קסם ונסיך אחד עם המון מוטיבציה.
עם חלוף השנים, אותו סיפור סינדרלה הפך למונח יומיומי השגור בפיו של כל חובב ספורט, בין אם הענף המועדף עליו הוא כדורגל, כדורסל או הוקי. בליגת האלופות של העונה הנוכחית הייתה זו אייאקס שתפסה את כיסא הסינדרלה והדהימה את הענקיות של אירופה, אבל גם אצל האחות הקטנה מהיורוליג לא חסרים סיפורים מהאגדות.
מכבי ת"א, לדוגמה, מכירה את שני צידי המטבע. ב-2002 היא תפקדה על תקן ה'איש הרע' והודחה בחצי הגמר ע"י הסינדרלה דאז, פנאתינייקוס. ב-2014 מכבי הייתה זו שגנבה את ההצגה. הצהובים חלפו על פני צסק"א וריאל מדריד ועשו את כל הדרך אל התואר, כשטייריס רייס סיפק הצגת יחיד שלא הייתה מביישת את סיפור דיסני. ואיך אפשר בלי להזכיר את סיפור הסינדרלה הגדול של העשור האחרון - המסע הבלתי נשכח של פרטיזן בלגרד ב-2010? העונה, לראשונה בתולדותיה, מי שתפסה את תואר הסינדרלה היא אנדולו אפס.
הסינדרלה של אירופה (getty)
להחזיר עטרה ליושנה
עשרות שנים של חוסר הצלחה עברו על אנדולו מאז הפעם האחרונה שלקחה חלק במעמד הפיינל פור (2000/01). מאז אותה עונה בחסות ארגין עתמאן - עוד כשהליגה הייתה באחד מגלגוליה הקודמים ונקראה סופרוליג - הטורקים העפילו לשלבי הנוקאאוט שלוש פעמים בלבד. לעיתים, אנדולו הייתה נראית כמו קבוצה מקוללת, אם ב-2004 כשהודחה ברבע הגמר על חודו של סל, או ב-2013 ו-2017 כשהודחה במשחק חמישי. אבל כלום לא הכין את ראשי המועדון לעונה האחרונה, שהביאה אותם להגיד 'לא עוד'.
שבעה ניצחונות בלבד אספה אנדולו בעונה שעברה, מה שהקנה לה את המקום האחרון בטבלה והוביל אותה לבצע חריש עמוק בקיץ האחרון. תחילה, המאמן האחרון שהצליח במועדון, עתמאן, שב אל הקווים בתקווה להחזיר עטרה ליושנה. המאמן הוותיק אמנם רק בן 53, אבל הוא כבר יכול להתחיל להתרגל לתואר 'המאמן הטורקי הטוב בהיסטוריה'. בזמנו, עתמאן היה "המשוגע" היחיד שהסכים לקחת את הקבוצה שסיימה במקום האחרון, אבל כעת הוא רחוק משחק אחד מלהפוך למאמן השלישי בהיסטוריה שזכה בשני התארים הבכירים ביבשת, זכר לזכייה עם גלאטסראיי ביורוקאפ.
עתמאן. יחזיר עטרה ליושנה? (getty)
הכסף הגדול של מכבי ת"א
הדבר הראשון שעשה המאמן הטורקי עטור השבחים היה לבנות קו אחורי חדש לחלוטין, מה שהיום מתברר כבינגו. אריק מקולום וזוראן דראגיץ' פינו את מקומם ואנדולו כבר החלה ללטוש עיניים לכיוון הכוכב של השכנה, דרושפאקה - סקוטי ווילבקין - שבסוף בחר בכסף הגדול של מכבי ת"א (2.3 מיליון דולר). במקומו הוחתם שיין לארקין, שהגיע מהספסל של בוסטון תמורת 1.8 מיליון דולר. לצידו של לארקין הוחתם ואסילייה מיציץ', שגם עליו מכבי ויתרה תמורת הלוחמה הפסיכולוגית של הסוכן של ג'רמי פארגו, ואת כל החבילה עטף סרט בדמות הקלעי של באסקוניה, רודריג בובואה.
אותו צמד, לארקין את מיציץ', שבאותה מידה יכול היה לככב בהיכל מנורה, הוכיח במאני טיים של העונה ממה הוא עשוי והחזיר כל לירה טורקית שהוציאו עליו. הגארדים של עתמאן עשו לפנר מארס טורקי בחצי הגמר ותרמו יחדיו 55 נקודות ומדד של 70 נקודות, ארבע נקודות מדד פחות מהיריבה כולה. בנוסף, הם גם עצרו המקבילים שלהם, עלי מוחמד וקוסטאס סלוקאס חסרי האונים, על עשר נקודות בלבד.
אבל היכולת הנהדרת, שהותירה אפילו את ז'ליקו אוברדוביץ' הגדול ללא תשובות, היא לא מקרה חריג. אותו לארקין קלע בספרות כפולות 15 פעמים ב-16 המשחקים האחרונים שלו ושבר את שיא השלשות לסדרה מול ברצלונה (18). ומיציץ'? הפלימייקר המוכשר מדורג שלישי בליגה באסיסטים (5.7) ושימו לב להשפעה שלו הקבוצה בניצחונות לעומת הפסדים: 15 נקודות (ב-57.1% לשלוש), לצד 8.3 אסיסטים ו-2.3 חטיפות בניצחונות. רק 9.5 נקודות (ב-18.1% לשלוש) ו-4 אסיסטים בהפסדים. לא סתם לארקין אמר עליו שהוא ״יכול להתאים ל-NBA״.
לארקין. הוכיח את עצמו במאני טיים (getty)
באדיבות שרון דרוקר
אומרים שהליגה הישראלית יכולה להיות מקפצה נהדרת לשחקנים זרים שרוצים להתפתח באירופה, ושהעין של שרון דרוקר רואה פורוורדים אתלטים איכותיים מקילומטרים. בראיינט דאנסטון יכול לאמת את האמירות הללו. ב-2011 דרוקר הצליח לשים את ידו על דאנסטון, כשאימן באריס סלוניקי, אבל היוונים לא היו מסוגלים לשלם לו את שכרו ודאנסטון מצא את עצמו יום אחד בבני השרון. היום, שמונה שנים אחרי, דאנסטון סוגר עונה שישית ביורוליג כחלק מרכזי בפאזל של עתמאן.
ה'איירון מן' של אנדולו, שקטף בעברו את תואר שחקן ההגנה של היורוליג פעמיים והפך לחוסם השני בטיבו בהיסטוריית הליגה, הוא אחד השרידים היחידים מהעונה שעברה. לצידו בקו האחורי, אחת ההפתעות הנעימות של העונה, אדריאן מורמן, שברגע אחד כמעט והכפיל את ממוצע הנקודות שלו מ-7.6 בברצלונה ל-12.3 באנדולו, תוך הפגנת יכולת קליעה מרשימה.
אבל נחזור לדאנסטון, אחד משני השחקנים היחידים בקבוצה שכבר היו בפיינל פור, ה'אס' של עתמאן. בניצחון על פנר הוא הטיל אימה מתחת לסלים ושלח את יאן וסלי, יחד עם התואר ה-MVP שלו, לצפות בגמר מהספה בסלון. דאנסטון הוביל את אנדולו ל-43 ריבאונדים לעומת 25 בלבד של סגנית אלופת אירופה והגיע מרחק נקודה מדאבל-דאבל, בהופעה שהזכירה את זו של אלכס טיוס בגמר של 2014, אם בסינדרלות עסקינן.
לחבורה המוכשרת הזו מאיסטנבול מצפה קרב לא פשוט מול שועלת קרבות ותיקה, שתשחק בגמר היורוליג בפעם ה-14 ותחפש את הגביע השמיני שלה. היכולת ההגנתית של לארקין ומיציץ', שהספיקה כדי לעצור את סלוקאס ועלי מוחמד, אולי לא תספיק מול ננדו דה קולו וסרחיו רודריגס שקלעו 46 נקודות משותפות בחצי הגמר. ולדאנסטון, מחכה בצבע זירת היאבקות מבית היוצר של קייל היינס ואות'לו האנטר. אבל כמו בכל סיפור סינדרלה, בסוף הרומנטיקה תנצח.
דרוקר זיהה את הכישרון. דאנסטון (getty)