כבר כמעט 4 שנים ששארונאס יאסיקביצ'וס מחולל נסים בז'לגיריס, עונה אחר עונה. עם תקציב מהנמוכים ביורוליג, וסגלים אפורים שלא אמורים להגיע רחוק בליגה קשה כמו היורוליג, שאראס הפך חצץ לזהב, הוציא מים מהסלע, ותנסו להוסיף עוד ועוד דימויים למה שהפנומן הליטאי עשה בקובנה.
בחצי העונה הראשונה שבה החליף את גינטארס קרפיקאס כמאמן ראשי, העפיל לטופ 16; בעונתו הראשונה שהתחיל כמאמן ראשי, שגם היתה העונה הראשונה של היורוליג בפורמט ליגה, הוא היה מרחק 2 נצחונות מהעפלה לפלייאוף; ב-2018 הוא הדהים את אירופה כשהגיע עד הפיינל פור; ובעונה שעברה הוא העפיל לפלייאוף אחרי שז'לגיריס כבר היתה בקבר אך השתחלה למקום ה-8 אחרי 6 ניצחונות רצופים בסוף העונה הסדירה, כולל אחד דרמטי ביד אליהו.
אבל העונה נדמה שהקסם פג. שז'לגריס אולי חזרה למידותיה האמיתיות, בהתאם לתקציב הנמוך והסגל נטול הכוכבים. היא מגיעה למשחק הערב נגד מכבי כשהיא במקום האחד לפני אחרון, עם מאזן של 4 ניצחונות בלבד לעומת 16 הפסדים, כשרק בשבוע שעבר היא השיגה ניצחון חוץ יקר במינכן, שקטע רצף של 9 הפסדים רצופים ביורוליג. ואם מסתכלים על לוח המשחקים, קשה לראות איך ז'לגיריס יכולה ללקט עוד ניצחון בקרוב, כי אחרי שתארח הערב את מכבי, היא יוצאת ל-3 משחקי חוץ במדריד, בבלגרד ובאתונה אצל פנאתינאיקוס.
במקום האחד לפני האחרון (getty)
אין רכז, אין שלשות
אז מה קרה לז'לגיריס? האם הסגל שלה, שתמיד היה אפרפר, הוא כעת אפור כהה מדי? ייתכן שזו התשובה. בשנים קודמות, שאראס כעוזר מאמן וכמאמן ראשי, ידע לגלות ולטפח כשרונות על כמו ארטוראס גודאיטיס, ואסיליה מיציץ', קווין פאנגוס וברנדון דייוויס, וידע להוציא 200% תפוקה משחקנים אפורים כמו ארון ווייט, ברוק מוטום ואקסל טופאן.
אבל בתקשורת הליטאית מציעים מבט עמוק יותר אל הבעיות של ז'לגיריס. "הסיבה העיקרית היא הכישלון בעמדת הרכז", מנתח דונאטאס אורבונאס, שמסקר את ז'לגיריס עבור אתר 15min, "משלל סיבות, ז'לגיריס נכשלה בהימור על אלכס פרז, וכולנו יודעים כמה עמדת הרכז חשובה לשאראס. לשחק ביורוליג בלי רכז בכיר זה דבר שאף קבוצה לא יכולה להרשות לעצמה. נוצר מצב שתומאס ווקאפ צריך לרכז, ושאראס אוהב אותו, אבל הוא לא רכז ברמה של קבוצת פלייאוף ביורוליג".
כמו מכבי, גם ז'לגיריס סובלת מפציעות של שחקני מפתח. לדברי אורבונאס, "מריוס גריגוניס היה אמור להיות הכוכב של ז'לגיריס העונה, הוא אישיות גדולה על ומחוץ למגרש, הוא היה האיש שהקבוצה הולכת אליו בדקות מכריעות, אבל הוא החמיץ לא מעט משחקים וגם כשהיה כשיר היו פציעות קטנות שהטרידו אותו".
שני אלמנטים נוספים שפגעו בקבוצה הם חוסר ההתאקלמות של שחקנים חדשים, וירידה בתפוקה של הוותיקים. "שחקנים צריכים זמן כדי להתאים את עצמם לשיטה של שאראס", אומר אורבונאס, "והעונה זה לוקח יותר זמן ממה שזה היה צריך. הסנטר ג'וק לנדייל עדיין לא שומר מספיק טוב בצבע, זאק לידיי לפעמים הולך לאיבוד בהגנה, ונייג'ל הייז איבד ביטחון לגמרי. לעומתם, פרט לווקאפ, אף אחד מהוותיקים כמו ארתוראס מילאקניס ואדגרס אולאנובאס לא עשה קפיצת מדרגה".
אם כל החסרונות שנמנו למעלה לא מספיקים, גם הסימן המסחרי של הכדורסל הליטאי - השלשות - ירד מנכסיו. לדברי אורבונאס, הסגל השנה נבנה כך שכלי הנשק העיקרי יהיה הקליעה מ-3. "ברוב ההרכבים, כל חמשת השחקנים יכולים לאיים מ-3. רוב התרגילים של שאראס מעוצבים בצורה כזאת שבסוף תהיה זריקה טובה מחוץ לקשת, אבל הזריקות פשוט לא נכנסות. כל כך הרבה זריקות פנויות, והשחקנים לא מסוגלים לקלוע ולמעשה ז'לגיריס של העונה היא קבוצת השלשות הגרועה של העשור מבחינת אחוזי קליעה. תוסיף את זה לעובדה שהסגל חסר פיזיות, אתלטיות וגובה ותקבל את התמונה העגומה של היום".
מה קרה לז'לגיריס? (getty)
יאניס בשירות שאראס
בקבוצה רגילה, שרשרת הכשלונות שתוארה כאן היתה אמורה מזמן לשלוח מאמן רגיל הביתה. אבל ז'לגיריס אינה קבוצה רגילה, ושאראס, טוב, אנחנו יודעים שהוא הכל חוץ מרגיל. המעמד שלו אפילו לא עומד על הפרק, ומסתבר שבדרך עקומה ומוזרה, אפילו ההצלחה של יאניס ספרופולוס שומרת על אקס מכבי.
דמנטאס, אוהד ז'לגיריס, מספק הסבר מעניין ומחויך: "מעבר אפשרי של שאראס למכבי תמיד היה באוויר. כשמכבי נכשלו שוב ושוב עם המאמנים, תמיד היה אצלנו חשש שיבוא יום והם ירצו להחזיר אותו. לכן אנחנו כאן בקובנה מאוד שמחים שסוף סוף מכבי התייצבה בעמדת המאמן, כמו שאנחנו שמחים שפשיץ' מצליח בברצלונה, ושפנאתיניאקוס חזרה אל ריק פיטינו. טוב לנו שיש מאמנים עם מעמד יציב כי זה אומר שהקבוצות שלהם הם לא אופציה עבר שאראס, והוא יישאר כאן לבינתיים".
מעמדו איתן. שאראס (getty)