יורוליג 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ריאל מדריד 20 17 3 176
2 ברצלונה 21 16 5 124
3 ארמאני מילאנו 19 13 6 70
4 אולימפיאקוס 19 12 7 123
5 זניט סנט פטרסבורג 19 12 7 22
6 אוניקס קאזאן 20 12 8 82
7 צסק"א מוסקבה 20 12 8 25
8 אנדולו אפס 20 10 10 55
9 מונאקו 21 10 11 -4
10 באיירן מינכן 21 10 11 -9
11 פנרבחצ'ה 19 9 10 47
12 מכבי תל אביב 20 9 11 5
13 וילרבאן 21 9 12 -125
14 הכוכב האדום בלגרד 19 7 12 -25
15 באסקוניה 20 7 13 -137
16 אלבה ברלין 20 6 14 -125
17 פנאתינייקוס 19 4 15 -137
18 ז'לגיריס 18 3 15 -167
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מיסטר ג'ונס: לא פלופ, אולי גניבה?

בזמן שמכבי ת"א נראתה חיוורת מול אלבה, כצפוי לאור תקופת הכנה בלתי סבירה, הגארד האמריקני הרשים בהופעת הבכורה ביורוליג ועוד עשוי להתברר כ"גניבה". האוזמן התרשם מכריס ג'ונס, גם מקלויארו ומבלייזר, והתקשה לעכל את האווירה. וגם: המסר לפוליטיקאים

שי האוזמן
שי האוזמן  02.10.20 - 09:58
תחילת כתבה

קשה לי לתאר לכם עד כמה משונה הייתה חווית הצפייה במשחק הבכורה של מכבי תל אביב אמש, ביד אליהו הישן. משונה מספיק כדי ששדרי המשחק ישאפו לדבר חלש, על מנת שהשחקנים על המגרש, כלומר עוז בלייזר, לא ישמעו ויבינו מה אומרים עליהם. מוזרה עד כדי כך שבמקום קיר הסאונד והצבע המוכר והידוע, שיודע האולם הזה לייצר, ניתן היה לשמוע כל רחש ובחש על הפרקט. ניתן היה לחוש, כמעט פיזית, בכל ניואנס שבין שחקן לחברו. בהכל כולל הכל.

ואל תוך המוזרות הזאת התייצבה לה בעלת הבית, כשהיא הכל למעט מוכנה למשחק. השחקנים ששיחקו בצהוב היו רחוקים מלהיות מוכנים להתמודדות. בראש ובראשונה ברמת הכושר הגופני האינדיבידואלי. אחר כך בכל הנוגע לכושר המשחק. ואחרי האחר כך, בכל הקשור לתיאומים של קבוצת כדורסל. בהתקפה ובהגנה. כי קבוצה שמתאמנת למטה מחודש ימים ועורכת 2-3 משחקי אימון כמו מחתרתיים, מול יריבות מקומיות בלבד, לא יכולה להיות ערוכה לפתיחת הליגה השניה בטיבה בעולם.

ומצד שני, זאת כו-לה אלבה ברלין. שגם היא עצמה רחוקה מלהיות מוכנה לפתיחת עונה. שהכישרון שלה נחות, באופן בסיסי, מזו של אלופת ישראל. ובעיקר? שמידת הרעב והרצון שלה להתאבד על המשחק הזה ולקחת אותו בשיניים, כמעט ולא קיימת. אלבה ומאמנה (הוותיק והמצוין) אאיטו רנסס, ניסתה מספר דברים, ויסתה כוחות (בעיקר באמצעות חילופים כפולים ומשולשים) ושיתפה שחקנים בהתאם לכל מיני צרכים, שאף אחד מהם לא באמת נגע לתחושת דחיפות לנצח את המשחק המסוים הזה. ואם הייתה לאלבה הזדמנות אמיתית וחד פעמית לנצח קבוצה כמו מכבי תל אביב בביתה, הרי שזאת הייתה האחת. והיא ויתרה עליה, במשחק שהלך ונזל לו לאיטו, עד לנצחון הצפוי של נציגתנו ליורוליג.

בפשטות, נאמר שאחרי רבע ראשון שבו ניצלה איזשהו לאות או הססנות מקומית, בדרך לכיבוש 29 נקודות תמימות באחוזי קליעה בלתי סבירים בעליל מהשדה, התפיידה לה האלבה ואפשרה למשחק להתנהל במסלולו הצפוי.

אז אחרי שכתבנו את כל זה, דומה שאין מה להתעסק יותר מדי עם היריבה של הצהובים. היא רחוקה מלהיות רלוונטית לניתוח ראשוני של מכבי תל אביב מודל 2020/21, בה צפינו וחזינו לראשונה מאז שהולחמה לה יחדיו. בואו נדבר על מכבי.

הכי טוב לרוץ
הדרך הקלישאתית והנכונה ביותר להתמודד מול ולהתגבר על לחצים, פרפרים וקשיים של משחק התקפה תקוע, כמו זה שהציגה לראווה הקבוצה של יאניס ספרופולוס במיוחד ברבע הראשון, היא כמעט תמיד משחק ריצה. כזה שמשחרר רגליים כבדות, תזמון לא מחודד או ריווח לא מספיק מדויק. ודווקא על רקע חוסר התיאום המובנה של מכבי תל אביב, נוכח ההכנה הלקויה, מפתיע היה לראות שמספר כללי בסיס וברזל כבר מתקיימים, ואפילו מתקיימים ברמה סבירה לחלוטין.

כלל בסיסי ביציאה למתפרצת נוגע לאיוש הנתיבים הנכונים. או באמריקאית, TO FILL THE LANES. ואם מצליחים לבצע עצירות איכותיות, והחל מהרבע השני השיגו הצהובים מספיק עצירות שכאלה, מייצרים מסירה איכותית ראשונה שנקראת (OUTLET PASS) ומיד לאחר מכן מקפידים לרוץ אל המקומות הנכונים, אז יש כאן מבוא לסנופי דיסקו.

היידה. נדגים.

במהלך הזה, שמסתיים בהטלה של פייטון סיבה לשלוש, שימו לב בבקשה קודם לסגירה לריבאונד ההגנה של ז'יז'יץ' על סיקמה, של קלויארו על תימאן ושל כהן על אריקסון, ואחר כך תנו מבט בדורסי. שמיד לאחר ההשתלטות של האזרח סנדי כהן על הכדור, אץ ורץ לו מיידית אל הכיוון ההפוך מזה שבו היה. אל הכיוון ההפוך מזה של כריס ג'ונס. להגיד לכם שכו-לם רצו כאן כמו בספר? לא, אבל כמה יפה המתפרצת הזאת, שכוללת שתי מסירות מהירות וללא כדרור, החל מסנדי כהן השלישי, המשך בכריס ג'ונס וכלה בטיילר דורסי שדהר וסיים טוב. בראבו.

via GIPHY

או למשל המתפרצת הנאה הזאת. הפעם, ברשותכם, שימו לב לנתיבי התנועה ללא כדור של בלייזר וז'יז'יץ', שרצים כמו שני טריילרים בדיוק בקו הדמיוני שבין טבעות הסלים, בדרך הקצרה ביותר האפשרית. ודרך מסירה ראשונית מצוינת של קלויארו, הכדור משייט בין ווילבקין, ג'ונס ובסוף בלייזר. אחלה.

via GIPHY

כעת, סתם בשביל הכיף, עוד דוגמא אחת. במהלך הזה, קודם כל כדאי להסתכל שוב על הסגירה לריבאונד ההגנה, נקודה שהייתה חלשה מאוד ברבע הראשון. אז שימו לב לסגירה, גם של דורסי, גם של האנטר ובמיוחד של קלויארו, שמנתק את מבטו מהכדור ומתמקד באיטום פנים אל מול פנים. ומשם, דרך אותו קלויארו שרץ מטבעת אל טבעת ומפנה מקום ושטח, אפשר ליהנות מהטעיית הכתף (בשמאל) ושינוי המהירות של ג'ונס (עוד פעם הג'ונס הזה?!) והאסיסט המצוין בסיום.

via GIPHY

ג'ונס יכול לסדר את ההתקפה?
משחק ההתקפה של מכבי תל אביב החדשה איננו שונה מזה שהכרנו. ספר התרגילים של קואץ' ספרופולוס, למעט וריאציות קטנות פה ושם, לא השתנה באופן יסודי. ולא ישתנה באופן יסודי. כשהמפתח הוא ריווח מקסימלי, גם על חשבון משחק תנועתי, הסטים ההתקפיים תמיד יהיו על בסיס שלושה שחקנים שמעורבים במהלך + שניים שמחכים בפינות ומייצרים שטחים ומרחקים, או על בסיס ארבעה שחקנים מחוץ לקשת שלוש הנקודות + גבוה אחד שמנסה לנעול יריב כמה שיותר קרוב לטבעת.

הנסיונות לשחק 4 בחוץ ו-1 בפנים לא הצליחו אתמול יתר על המידה. הרבה מזה קשור לחוסר המוכנות, לפחות נכון לעכשיו, של ביג-גאי ז'יז'יץ'. והאמת היא שגם רוב הסטים האחרים לא עבדו יתר המידה, כל עוד דורסי ובמיוחד ווילבקין ניהלו את ההצגה וקיבלו את ההחלטות. ועזבו אתכם רק מאחוזי הקליעה רעים של ווילבקין (3 מ-13 מהשדה) או מסתם משחק חיוור של חברו לקו דורסי. הם פשוט היו סטטיים ולא אפקטיביים.

מה שאי אפשר להגיד על כריס ג'ונס, במשחק בכורה בלתי סביר בעליל. אין שום דבר ברזומה של האיש, ואולי גם בסט התכונות שלו, שיכול היה ללמד על מה שעולל לגרמנים המסכנים. ונכון, משחק בכורה איכותי לא אומר דבר לגבי ההמשך. הטירוף של אתמול, כמו גם חוסר ההיכרות (והאכפתיות) של היריבה ישתנו ככל שהעונה תתקדם, ויחשפו לא מעט מגבלות מובנות של האיש שעד אתמול מעולם לא שיחק בשום משחק במפעל אירופאי. לא יורוליג, לא צ'מפיונס ליג ולא צ'יפופו ליג. כלום. וכנראה שאתמול, בחסות השקט שמסביב, הרגיש כאילו הוא סתם במשחק אימון, בלי מתח ובלי לחץ, וסיפק חתכת הצגה.

וחשוב מכך, הצליח להוציא לפועל נהדר תרגילים שהאחרים לא.

זוכרים את העיקרון ההתקפי של שלושה מעורבים ושני בלתי מעורבים בפינות? אז הנה לכם וריאציה אחת על הבסיס הזה, שהפעיל ג'ונס באופן מושלם פעמיים, ובשלבים משמעותיים של המשחק. הרעיון מאחורי התרגיל הזה הוא שה-3, במקרה הזה בלייזר, יזייף חסימת פיק אנד רול לטובת ג'ונס, ואז יחתוך על חסימה של ז'יז'יץ' פנימה אל הטבעת. וברגע שבלייזר החל את הסיבוב, ג'ונס זרק את גריינג'ר ממנו והתקיף את הצבע, רק כדי לדייק ולאתר את האיש שהגיע מראשון לציון.

via GIPHY

ואם השיר הזה נראה לכם מוכר, זה רק מפני שאנחנו מראים עכשיו (כמעט) את אותו הדבר. הפעם זה בריאנט שמזייף חסימת פיק אנד רול לג'ונס וחוזר למטה על גבי חסימה גבית של האנטר. הפעם, ג'ונס לא צריך לזרוק את השומר שלו סיבה. הוא פשוט מרים את הראש והודף את הכדור אל המקום המדויק אליו נע בריאנט.

via GIPHY

ולסיום הפרק הזה, קבלו בבקשה את גיף תרגיל ה-VEER הראשון של העונה. נו, אתם יודעים, התרגיל הזה שמנצח לפעמים משחקים. שאותו מוציא לפועל, לא תאמינו - שוב הג'ונס הזה. שימו לב להאנטר, שמראה כ א י ל ו חסימה לג'ונס, אבל למעשה משנה נתיב ריצה וחוסם לטובת ווילבקין. שיוצא על החסימה ודופק טריצה בדרגת קושי גבוהה.

via GIPHY

משחק מטורף לחלוטין, כאמור, הציג הרכז החדש של מכבי תל אביב. מעבר ל-12 נקודות באחוזים גבוהים, הרי שיחס שבעה אסיסטים מול איבוד אחד בודד משקף דף סטטיסטי איכותי. שכרגע לא מלמד דבר על ההמשך, אבל נוטע תקווה שג'ונס, להבדיל מ"גניבות" עבר שביצעו הצהובים, אולי-אולי לא יהיה פלופ. ואולי אפילו את ההיפך הגמור.

הפורוורדים ששומרים
צירוף נסיבות נדיר למדי גרם לכך שאת שתי עמדות הפורוורד שפתחו את המשחק איישו קלויארו ועוז בלייזר. העובדה שמכבי לא החתימה זר בכיר בעמדה 4, או לפחות הנחיתה את בנדר רק לפני כשבוע + מצבו הרפואי המתמשך של עומרי כספי יצרו ואקום מוחלט בעמדת הפאוור פורוורד והותירו רק מועמד אחד לתפקיד. אותו אחד שהיה מועמד ללכת לבית שלו בתחילת העונה שעברה. אותו הקלויארו.

ואם קלויארו מוסט לעמדה 4, ואין שום אבדיה או זוסמן באיזור, אז למה לא בלייזר? גודל כמו שספרופולוס אוהב יש? יש. יכולת הגנתית טובה יש? יש. ואפילו, למרות הרקורד העגום של בלייזר עד היום במפעלים אירופאיים באחוזים מחוץ לקשת שלוש הנקודות, ביטחון עצמי גבוה יש וגם חוסר פחד מובנה לזרוק, לנוע ולשחק אגרסיבי בהתקפה.

ולא שמשחק ההגנה של בלייזר היה כליל השלמות אמש. ממש לא. אבל כמה מהלכים הגנתיים איכותיים וחכמים הראה שהוא בטירוף על הנישה שהפכה פנויה. ושהוא מתאבד על ההזדמנות לה זכה במפתיע.

למשל כאן. סיקמה מנסה לתפוס מיקום על קלויארו. אז שיהיה לו בהצלחה, כי זה ממש לא קורה. ובלייזר? הוא שומר על אולינדה בפינה הרחוקה. אבל מרים את הראש. ומסתכל. וצופה את שיקרה. ומה שקורה זה שגם דורסי וגם ז'יזי'ץ' לא עושים את העבודה שלהם מספיק טוב, ומאפשרים לתימאן לחתוך לטבעת. אבל בלייזר מזהה ומיירט.

via GIPHY

הגרמנים הצליחו, לא מעט פעמים, לפגוע בהגנה של מכבי באמצעות מהלך שחוזר על עצמו, שמבוסס על תנועה חזקה של שחקן מהפינה אל תוך הצבע (שנקרא, אגב, FLASH), עם או בלי חסימה. וגם בלייזר אכל מהמהלך הזה כמה נקודות. אבל הצליח להחזיק מעמד במספר מקרים אחרים. שימו לב כאן לחסימה שמסדר תימאן לאולינדה, שעט מהפינה הרחוקה אל תוך הצבע, במטרה לנעול את בלייזר כמה שיותר קרוב לטבעת ולסיים. אבל בלייזר, למרות שחוטף פצצה קטנה לתוך פרצוף שלו, מחזיק הפעם מעמד ומרחיק את האויב מהשער. לא רע בכלל.

via GIPHY

עכשיו קלויארו, שסיפק משחק קרוב למושלם. כולל שיתוק הרמטי של סיקמה, שחקנה המרכזי של היריבה. כולל 5 מ-5 מהשדה. כולל 3 חטיפות (שיא יורוליג שלו) ומדד יעילות 25. שממשיך את סיפור הסינדרלה הנהדר שלו. שבדרך כלל יודע בדיוק היכן לעמוד. כולל במהלך הזה, שבו הוא גם שומר לפני הציוות ההגנתי שלו (תימאן), אחרי חילוף, וגם יודע לסחוט את עבירת התוקף מפייטון סיבה.

via GIPHY

שלוש הערות לסיום
1. אנחנו היום, למקרה שתהיתם, לגמרי בית הלל. בעיקר כי קודם כל ולפני הכל, וברוח ימים מבאסים אלה, כנראה שעדיף להתאמץ ולראות את החיובי. נניח. וספציפית, כי לא סביר לבוא בדרישות גדולות כלפי קבוצה שלא התכוננה לעונה, ומכבי לא התכוננה לעונה. אפשר לבוא בשאלות וטענות כלפי ההחלטה שלא להתכונן, אבל לא כלפי השחקנים או המאמן. מכבי תל אביב נראתה חיוור מאוד אתמול, ואי אפשר היה לצפות ממנה לשום דבר מעבר לכך.

2. נדבר על ז'יז'יץ'? לא. מוקדם מדי.

3. ואם כבר ימים של עטלפים סיניים, אז הערה אחרונה שלא קשורה למשחק מול הדאבליסטית הגרמנית, אלא מופנית כלפי הפוליטיקאים שלנו בכנסת ובמשרד הבריאות, שההחלטה המטופשת שלהם לפרק את הספורט כאן ראויה לכל גינוי. אין שום סיבה בעולם למנוע מהקבוצות שלנו לשחק, ובטח שלא להתאמן. את האיוולת הזאת צריך לעצור מיד, לפני שעונת המשחקים הקרובה תברח לנו בין הידיים. תפסיקו עם זה תיכף ומיד, גרוטו ושות', אתם שומעים? קשה פה גם ככה. אל תקחו לנו גם את הכדורסל.