השנה הקשה בחייו: מה עבר על ג'ון דיברתולומיאו בשיקום?

אחרי קריירה נטולת היעדרויות משמעותיות, קפטן מכבי ת"א עבר שתי פציעות שגרמו לו לשבת בצד 355 ימים. הטיפולים המיוחדים, הפסיכולוגית על 4 , שיעורי העברית, ההרשמה לליגת הקיבוצים והמו"מ הקשה על החוזה. לפני הקאמבק ביורוליג, מבט לדרך שעבר הגארד

רועי כהן
רועי כהן  26.11.20 - 16:52
תחילת כתבה

ספק אם בספורט המקצועי, בטח שברמות הגבוהות, תמצאו ספורטאי שעד גיל 28 לא עבר ולו פציעה משמעותית אחת בקריירה, ואז בשנה אחת עבר שתי פציעות שהיו עלולות לסכן את המשך הקריירה שלו. אבל זה בדיוק מה שקרה לג׳ון דיברתולומיאו, שחזר השבוע אחרי כמעט שנה שלמה מחוץ למגרשים. 355 ימים ליתר דיוק.

דיברתולומיאו, הקפטן של מכבי ת״א למי ששכח, קרע במהלך המשחק מול באיירן מינכן בשנה שעברה שריר בחזה. אחרי האבחון הוסבר לו כי מדובר בפציעה נדירה, שכמעט לא תועדה בכדורסל המודרני, ולכן הליך השיקום הולך להיות ארוך וכואב. הפציעה השנייה לא היתה באמת פציעה, אלא כאבים בגיד האכילס, שבעקבותיהם הוחלט לערוך ניתוח מנע שיקטין בצורה משמעותית את הסיכוי לקרע עתידי - פציעה שנחשבת בעיני רבים למסיימת קריירה. הערב הוא צפוי לעשות את הבכורה גם ביורוליג, ובכך לסיים את השנה שהיתה לא רק הכי קשה בקריירה, אלא מלאה גם אתגרים רבים ברמה האישית והמנטלית.

יוגה, מדיטציה ופסיכולוגית שנובחת
הפציעה הראשונה לא היתה יכולה לבוא בתזמון יותר גרוע עבור ״ג׳ונדי״. אחרי שנתיים שבהן מעמדו בקבוצה לא היה ברור עד הסוף, הגיע יאניס ספרופולוס והפך את דיברתולומיאו לרכז השני, עם תפקיד ברור ומעמד בכיר של השחקן שכמעט תמיד עולה ראשון מהספסל, משנה את המשחק ומדליק את ההיכל. כל זה נעצר באחת, ארבע דקות אחרי שעלה לשחק.

כמי שמעולם לא חווה פציעה, דיברתולומיאו לא ידע איך בכלל מתמודדים ומתנהגים במצב כזה. איך עושים שיקום? איך מעבירים את הזמן בין טיפול לטיפול? בתקופה הזאת, החששות החלו להשתלט: איך אני אחזור? מתי זה יקרה? מה יהיה המעמד שלי בקבוצה? אחד הדברים הראשונים שהוא התחיל לעשות הוא ללכת לפגישות עם פסיכולוג ספורט, ובמקביל נכנס חזק לתחום היוגה והמדיטציה. אחרי שנתיים של עבודה קשה, ואחרי שהצליח לבסס את עצמו במערכת מורכבת כמו מכבי, ג׳ון חשש לאבד את המקום שלו, בטח ובטח ברוטציית היורוליג.

בחדר הטיפולים הוא סיפר כי החלק הקשה ביותר הוא לא הכאבים האיומים שבכל תזוזה של הכתף או אי הנוחות שבלבישת הכתפיה התומכת. ״אני לא מסוגל להגיע להיכל ולצפות המשחקים מהצד״, סיפר לפסיכולוג, ״זה קשה לי, זה תסכול עצום שאני לא חלק מהחגיגה הזאת״. זו גם הסיבה שדיברתולומיאו ביקש לצאת לגיחות לארה״ב במהלך השיקום. הוא שמח בהצלחתה של הקבוצה, אבל לא היה מסוגל לשבת ולצפות מהצד.

מי שעזרה לדיברתולומיאו למצוא את הנחמה היתה דווקא הכלבה שלו, נלה. משפחתו של ג׳ון קנתה לו כיסא אורתופדי מיוחד, ובמשך שבועות ארוכים, למעט היציאות לטיפולי השיקום ואימוני הכושר, הוא התיישב על הכיסא ובמשך שעות שיחק עם נלה, שהפכה לפסיכולוגית נוספת עבורו. במקביל, הוא נרשם לאולפן ושיפר את העברית משמעותית. היא עדיין לא מושלמת, אבל בואו נאמר שכבר אי אפשר יותר ללכלך עליו מאחורי הגב. הוא קורא, כותב ומבין שיחה ברמה יותר מבסיסית.

אחרי שהליך השיקום של פציעת החזה הושלם, לסוכנו של דיברתולומאו, רז גל, היה רעיון יצירתי כיצד להחזיר אותו לכושר משחק, שלא במסגרת מכבי. הוא רשם את ג׳ון בהפועל עמיר, קבוצת הכדורסל של קיבוץ עמיר שבגליל העליון, במטרה לשחק כמה משחקים בליגת הקיבוצים. ״בליגה הזו, כל קבוצה יכולה לרשום ׳זר׳ אחד שאינו בן הקיבוץ״, נזכר רז גל,  ״אני זוכר שחצי מהקיבוצים בגליל התעצבנו מהתרגיל שעשינו, אבל בכל מקרה זה מעולם לא קרה כי הקורונה עצרה גם את הליגה הזאת״.

כמעט נשלח לעונת התרעננות
למזלו של דיברתולומיאו, הפציעה השנייה לא ממש באה בפתאומיות, כלומר, לא היה איזה רגע שבירה שבו הוא חשב ״איך זה קורה לי עוד פעם״. במשך שנתיים הוא שיחק עם כאבים בעקב, ואחרי שהחלים מהפציעה בחזה, הכאבים האלה חזרו. כעשרה ימים לפני חידוש ״ליגת הקורונה״, דיברתולומיאו ישב עם הצוות המקצועי והרפואי כדי לקבל החלטה כיצד לנהוג. כל הצדדים הסכימו שאין טעם לחזור לשחק במסגרת ליגת הקורונה, בלי קהל, אחרי שברור שעונת היורוליג הסתיימה, ולכן זהו זמן אידיאלי לבצע את ניתוח המנע.

הניתוח בוצע, עוד שיקום התחיל, אך ברקע דיברתולומיאו חשש מאוד מסוגיית החוזה, שהסתיים בסוף העונה. במכבי ביקשו מג׳ון, כמו מכל השחקנים הקיימים, לחכות כמה שאפשר עם השיחות, בעיקר בשל אי הוודאות של תקופת הקורונה. לבסוף, כשהצדדים התיישבו למו״מ, מכבי באה עם הפתעה: חוזה של שני תרחישים - עם קהל ובלי קהל. עם יהיה קהל אז החוזה יתקרב לסכום שאותו דיברתולומיאו הרוויח עד כה, אך ללא הקהל הוא התבקש להסכים לקיצוץ משמעותי.

יתרה מכך, באותה תקופה, של אחרי הזכייה באליפות, וכשרשת ביטחון מהמדינה לא היתה אפילו על הפרק, במכבי שקלו לעשות עונה פיננסית קיצונית ולשחרר את כל הישראלים הבכירים לעונת התרעננות, להחתים זרים לא מהטופ האירופי ולהעביר את העונה בכבוד עד שהקורונה תחלוף. בינתיים, דיברתולומיאו קיבל הצעות מווילרבאן ומגראן קנאריה, אבל רצה לחכות למכבי, גם כי בישראל השיקום יוכל להיות מבוקר יותר ולא יהיה לחץ לחזור בספטמבר כשחקן זר שצריך לתת לתפוקה מיידית.

עד שסוף סוף הושגה פריצת דרך במו״מ, במכבי לחצו להכניס סעיף שמגדיר מה קורה במצב שבו אחת מהפציעות תחזור על עצמה. לבסוף הוסכם שבמקרה קיצון שבה אותה פציעה בדיוק חוזרת על עצמה, התשלומים של מכבי ייעצרו ודיברתולומיאו יקבל רק את כספי הביטוח. החוזה שנחתם היה לשנתיים מובטחות עם אופציה לשנה נוספות, תמורת קצת יותר ממיליון דולר לתקופה כולה.

״החזרה של ג׳ון טובה בעיקר לנפש שלו״, מסכם סוכנו רז גל, ״אני לא יודע אם הרבה יודעים, אבל הוא חולה כדורסל. הוא לא מסוגל לדמיין את עצמו בלי כדורסל, ולשבת שנה בחוץ זה ייסר אותו ברמות שאנשים בכלל לא יכולים להבין. הוא היה חוזר לשחק גם אם מכבי היתה משלמת לו 100 שקלים בחודש. הכדורסל זה החמצן שלו, ועכשיו הוא חזר כדי להמשיך מאותה נקודה שהוא הפסיק״.