יורוליג 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ברצלונה 20 16 4 130
2 ריאל מדריד 18 15 3 144
3 אולימפיאקוס 18 12 6 138
4 זניט סנט פטרסבורג 18 12 6 31
5 צסק"א מוסקבה 19 12 7 35
6 ארמאני מילאנו 17 11 6 52
7 אוניקס קאזאן 18 11 7 93
8 אנדולו אפס 19 9 10 54
9 פנרבחצ'ה 18 8 10 41
10 וילרבאן 18 8 10 -93
11 באיירן מינכן 19 8 11 -25
12 מונאקו 19 8 11 -38
13 מכבי תל אביב 18 7 11 -19
14 הכוכב האדום בלגרד 18 7 11 -23
15 באסקוניה 19 7 12 -130
16 אלבה ברלין 17 6 11 -93
17 פנאתינייקוס 18 4 14 -136
18 ז'לגיריס 17 3 14 -161
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מה שיותר עמוק: על הנצחון של מכבי ת"א בוויטוריה

היא לא הציגה כדורסל מדהים, ולעיתים הייתה זקוקה לסיוע ספרדי, אבל מכבי ת"א השיגה שתי מטרות: את הניצחון ואת האמונה בסגל הרחב. מהמאמץ הקבוצתי בהגנה, דרך האנטר וג'ונס ועד לבעיות ההתקפיות של יאניס. האוזמן ניתח וסימן מה גרם לניצחון על באסקוניה

שי האוזמן
שי האוזמן  11.12.20 - 12:39
תחילת כתבה

רגעים קטנים, סגלים עמוקים
במצב של שוויון 54, כששעון השניות מתקתק לקראת סיומו של הרבע השלישי, הסתבך לו משחק ההתקפה של מכבי תל אביב בדרך למהלך שממנו לא ייצא שום דבר טוב. ואז, עם שתי שניות לסיום ואיכשהו מהכדרור, הצליח יובל זוסמן לסחוט עבירת מגן מיוסופה פאל הענק והיריב. לכאורה, אין כאן שום דבר משמעותי. מעשית ומעבר לשתי זריקות העונשין המוצלחות של זוסמן, זו הייתה העבירה הרביעית של פאל. שהביאה למאמן שלו איבנוביץ' את הטירוף. והסנגלי, 221 סנטימטרים של סיוט, שששיחק עד לשלב זה יותר דקות מהרגיל, לא חזר לשחק יותר כדורסל במחזור ה-13 של הליגה השניה בטיבה בעולם.

ההחלטה של איבנוביץ' לוותר על שירותיו הטובים של פאל, על 14 נקודותיו עד לשלב זה (כולל 8 ברבע השלישי) ולמרות שיה השחקן בעל מדד הפלוס מינוס הטוב ביותר שלו והשחקן הדומיננטי ביותר בקטגוריות הכדורים החוזרים עד שהושבת - פגעה בבסקוניה בעיקר התקפית. וסייעה לאלופת ישראל להחזיק אותה על 9 נקודות בלבד ברבע שהכריע את העניינים. ולנצח לראשונה העונה על אדמת ספרד. ולהשיג, לראשונה העונה, נצחון שני ברציפות.

אז רגע רגע רגע רגע, אולי תשאלו את עצמכם, מה רוצה מאיתנו האיש הזה עכשיו בבוקרו של יום שישי שימשי, עם האנקדוטה המוזרה על שחקן סנגלי שכמעט ואף פעם לא שמענו את שמו עד כה? הלו, תן לנו קצת דברים על מכבי תל אביב. הלו, בשביל זה אתה עובד בשבילנו, כן?

אז בסדר, בסדר. לא לכעוס. חוזרים למכבי. המלאכה הקשה ביותר עבור מאמן כדורסל, ככל הנראה, היא ניהול חילופים. ומהבחינה הזאת, ככל שיש פחות שחקנים איכותיים, פר משחק מסוים, כך קל יותר לקבל החלטות. וזאת, מטבע הדברים, מאחר שיש פחות החלטות לקבל. בהיעדרו של לוקה וילדוסה, הגארד ואולי השחקן החשוב ביותר בבסקוניה, למאמן שלו איבנוביץ' עמדו הרבה פחות אפשרויות – והוא עדיין טעה באופן שיתכן שעלה לו במשחק.

בפני יאניס ספרופולוס, מהצד השני, עמדו הרבה יותר אפשרויות אתמול. כל כך הרבה שחקנים כשרים וכשירים נרשמו אתמול בצהוב ובכחול, עד שלא נותר מקום כדי לרשום את האזרח סנדי כהן. וכל אחד מה-12 שנרשמו, שיחק. החל מדיברתולומיאו שזכה רק לקצת יותר משלוש דקות וכלה בדורסי על 28:26 דקותיו על הפרקט. להגיד שכל חילוף של ספרופולוס אמש היה בונבון? אהה, לא ממש. להגיד שכל ההרכבים עבדו, או נראו הגיוניים בזמן אמת/בדיעבד? אהה, גם לא. אבל לפחות אתמול, הצליחה רוטציית החילופים של הצהובים לפעול כמעין מכבש. ולהשיג שתי מטרות חשובות אשר הובילו לנצחון שני ברציפות.

הראשונה היא היכולת לאתר חמישייה של סוף משחק שתורכב מהאנשים בהם מאמין הקואץ'. השניה, והחשובה יותר, היא היכולת לשחוק אט אט ועד דק יריבה שקצרה יותר באפשרויות. וגם אם משחק ההגנה איננו מושלם ברמה הטקטית או הטכנית, אזי שעדיין ניתן – באמצעות רגליים טריות שעולות זו אחר זו מהספסל - לנטרל את הסכנה המרכזית שבצד השני. ולנצח משם את המשחק. לא ביופי, אלא בעיקר באמצעות התשה.

אז יש לי כמה דברים להגיד לכם בטור הזה. גם על ההגנה שהופיעה, גם על אות'לו האנטר שהכריע, גם על כריס ג'ונס שסיפק עוד תצוגה איכותית וגם, כי לא כדאי לאף אחד לשקר לעצמו, על הבעיות ההתקפיות שקיימות ולא הולכות לשום מקום. נתחיל מהגנה.

שומרים
ארבעה נצחונות רצופים השיגה אלופת ספרד עד שפגשה אתמול את יריבתה מהמזרח התיכון. את פנרבחצ'ה ניצחה ב-18 הפרש וקלעה 86. את פנאתינאיקוס ב-21 הפרש, תוך שהיא מגיעה ל-93 נקודות. על אולימפיאקוס גברה ב-14 והגיעה ל-90 משלה. ומול אנדולו אפס בשבוע שעבר, כשהיא נטולת וילדוסה, טיילה בדרך לנצחון (שוב) בהפרש ח"י. מול אותם טורקים, אחרי שלושה רבעים בלבד, קלעה הקבוצה מחבל הבאסקים 63 נקודות. שזה בדיוק מה שהצליחה לכבוש במהלך כל המשחק אתמול מול נציגתנו המשוריינת.

ועל כך צריך לתת קרדיט לצהובים, שספגו רק 22 נקודות מצטברות בשני הרבעים הזוגיים של המשחק, במספר היבטים. קודם כל, כי הפעם ובניגוד למשחקים קודמים העונה, סומנו איומים התקפיים ברורים מהצד השני – ונוטרלו. שלושת השחקנים שמובילים את בסקוניה בנקודות, סטטיסטית, הפכו נון-פקטורים הודות להגנה של ספרופולוס. אלק פיטרס, שהוביל את הרשימה עם 12.9 נקודות בממוצע ולאחרונה קיבל החלטה אסטרטגית שלא להחטיא יותר, סיים משחק מתסכל עם 4 נקודות בלבד באחוזים נוראיים. גידראיטיס, הליטאי המצוין שאחז בממוצע של 12.5 נקודות עד ש, נתקל בהתנגדות עזה מהצד השני וסיים עם 4 נקודות באחוזים רעים עוד יותר. ו-וילדוסה, השלישי ברשימה, ניטרל עצמו בעצמו ולא שיחק.

מעבר לקרדיט בגין הנטרול, הצליחה מכבי תל אביב גם לתקן תוך כדי משחק. אחרי שספגה מספר טריצות בתחילת המשחק, הצליחה לתקן (גם) את הגנת השלשות שלה - ככל שיש בכלל מושג כזה (ולא בטוח בכלל שיש מושג כזה באמת) - וסיימה משחק שבו קבוצת שלשות טובה כמו בסקוניה קולעת רק 5 שלשות ב 18.5%.

ואם הרכז המשמעותי היחידי שנותר ליריבה, הנרי, פגע בה בשלושת הרבעים הראשונים - היא מצאה את הדרך להעלים אותו ברבע שקובע. הנרי הגיע לפתיחת הרבע האחרון עם 11 נקודות, 4 אסיסטים ומדד יעילות 15. את המשחק הוא סיים עם 11 נקודות, 5 אסיסטים ומדד יעילות 12, אחרי שהוסיף 5 החטאות מהשדה בעשר הדקות האחרונות.

והקרדיט לכל הטוב הזה הוא קבוצתי ופרסונלי. עוד מעט נרחיב, נהלל ונקלס שוב את אות'לו האנטר העצום, אבל מחמאות צריכות להגיע גם לאחרים. ונתחיל בדוגמא טובה מהרבע השני, שבו ספגו הצהובים רק 13 נקודות.

שימו לב כאן למהלך ספרדי שאמור להתחיל בפיק אנד רול של הנרי, שבוחר להניע את הכדור הצידה לכיוון הפינה. כשהחפץ העגול בידיו של פולונארה המצוין, משבש לו קלויארו את כל התכניות ומאלץ אותו להפסיק כדרור. בראיינט, שמופקד על פיטרס, חוסם את זווית המסירה ולא מאפשר לו לשמש כאופציה לקליטת הכדור. ווילבקין, במקביל, מוודא שהנרי לא הולך לשום מקום. ודורסי, שאמנם מפספס קצת, עדיין נשאר מול דראגיץ'. ואם דורסי קצת מפספס, אפשר לסמוך את אות'לו האנטר שירתיע את השחקן עם הכדור ויגרום לו להחטיא. יופי של פוזשן הגנתי.

via GIPHY

אחרי רבע ראשון בעייתי בשני צידי המגרש, החלה מכבי תל אביב לשלוח, אט אט, שחקנים מתאימים יותר. שתרמו לה בעיקר בצד שבו אמורים לשמור. וקיבלה דקות הגנתיות מצוינות של יובל זוסמן, במשחק הבכורה המחודש שלו במפעל (מדד פלוס מינוס 12+ בכ- 9 דקות והמדד ההגנתי הטוב בקבוצה אתמול, אחרי ג'ונס). וזכתה לאנרגיות ואגרסיביות מעמרי כספי, ב-9 הדקות שלו על הפרקט. ובעיקר, כפי שכתבתי כבר, השתמשה בכו-לם. וקיבלה מאמץ הגנתי נאה מכו-לם.

ועכשיו בעיקר האנטר. ונתחיל בקטע מהרבע הרביעי. יש פיק אנד רול יריבה של הנרי את ג'קירי. לפני שהוא מגיע להנרי, חוסם הענק הניגרי את ווילבקין. האנטר מזהה, הולך טיפה אחורה, מונע אפשרות מסירה וממשיך אח"כ לשלוט לחלוטין במהלך. כולל ובמיוחד כשהוא מזהה מה רוצה הנרי לעשות עם הכדור ומתי הוא מתכנן למסור פנימה לג'קירי. האנטר צופה הכל מראש, ובעזרת סיוע חשוב מדורסי בסיום המהלך, משבש עוד התקפה של בסקוניה.

via GIPHY

האנטר. בכל מקום על המגרש
הקרדיט על המהלך הכי חשוב במשחק אתמול נרשם, סטטיסטית, לזכותו של טיילר דורסי. לאחר פסק זמן וביתרון 2 בלבד, הסתבכה מכבי תל אביב עם מהלך התקפי שלא הלך לשום מקום. וסקוטי ווילבקין, שעל פי השרטוט והתרגיל אמור היה לייצר קסמים במהלך אחד על אחד ומתוך כדרור, קיבל שוב עזרה הגנתית משמעותית – עניין שהוביל לזריקה קשה של בראיינט עם סיום שעון השניות. אבל אות'לו האנטר היה שם כדי להציל. שימו לב בבקשה לתנועה של העילוי הזה - והמילה לא נכתבת בציניות - שחומק מהרדאר של גידראיטיס שאמור לסגור אותו לריבאונד, ובעזרת ידו השמאלית מצליח להשאיר את הכדור בחיים. והריבאונד אמנם נזקף בדף הסטטיסטיקה, משום מה, לטובתו של דורסי, אבל כל כולו האנטר. והריבאונד הזה הוא זה שניצח את המשחק.

via GIPHY

חמישה כדורים חוזרים (בלבד) נרשמו לזכותו של האנטר אתמול. ארבעה מהם בהתקפה. ולמרות שהקבוצה שלו נוצחה בסופו של יום בקטגוריה הזאת, הצליח העוגן של הצהובים להשאיר אותה בחיים, גם בפרמטר הזה, פעם אחר פעם. ובכל פעם מחדש, תוך שהוא מפגין מלאכת מחשבת מהירה. כמו למשל בכדור החוזר הזה, שהוביל אף הוא לנקודות של דורסי.

via GIPHY

כשאות'לו האנטר נכנס לראשונה לשחק אמש, לקראת סיום הרבע הראשון, הייתה התוצאה 18:9 לזכות המארחת. בנוהל. ושם זה נגמר. כי הדברים שהאנטר עושה בהגנה הם אלו שהופכים את מכבי תל אביב, לפעמים, לקבוצה שומרת. ולא תמיד הם באים לידי ביטוי סטטיסטית, אבל לרוב הם באים לידי ביטוי במה שחשוב באמת, התוצאה. וגם מהבחינה הזאת, אין שום תחליף צהוב להאנטר. לא בעמדת הסנטר, ולא בכלל.

אבל את זה אתם כבר יודעים. אז מאחר שהגנה זה לחלשים, בואו נדבר התקפה. עד ממש לא מזמן קוננו כאן על אחוזי הקליעה מהשדה של האנטר. כלומר, הצבענו על כך שהאחוזים שלו העונה הם הגרועים בקריירה המקצוענית שלו. אז שימו לב, בבקשה, למה שהשתנה בשני המשחקים האחרונים. כלומר, מה שהשתנה בשני הנצחונות האחרונים. מול הכוכב האדום בלגרד זרק האנטר 7 פעמים וקלע 6. אתמול? זרק 6 וקלע 5. שזה יוצא 85% מהשדה. שזה טוב בכדורסל. רוב הקרדיט על כך מגיע להאנטר עצמו, שעשה מה שצריך – פיזית או מנטלית – כדי לצאת מהברוך בו שהה קודם. וחלק מהקרדיט שייך לרכז של הצהובים. לכריס ג'ונס.

ג'ונס
נתחיל במספרים. ג'ונס שיחק אתמול כ-15 דקות בלבד. קלע 10 נקודות. הוסיף 4 אסיסטים. לא איבד ולו כדור אחד. כאמור לעיל, סיים גם עם המדד ההגנתי הטוב ביותר בקבוצה. ועם מדד הפלוס מינוס השני בטיבו בקבוצה. ועונתית, הוא עומד על כמעט 42% לשלוש נקודות, שזה הכי הרבה מאז שהפך מקצוען.

ואם נותנים קרדיט (מוצדק) להאנטר, שנכנס למשחק ברבע הראשון כשהקבוצה שלו במינוס 9, אז קרדיט מקביל צריך להעניק גם לאחרים ששולבו לראשונה ברגע הזה. שהם קאליוארו, דורסי וג'ונס עצמו. כתבתי כאן ואכתוב שוב ושוב: אני לא יודע להגיד לכם אם כריס ג'ונס הוא רכז ששייך לחלק העליון של היורוליג. ממש לא. אני כן יודע להגיד לכם שהוא הרכז היחידי שיש בקבוצה של ספרופולוס.

היחידי שמסוגל לראות את המגרש כמו פליימייקר. עם יכולת מסירה ורמת ביצוע שמסוגלת לחלץ מתוך משחק ההתקפה המסודר והסטטי של הצהובים מהלכים שמייצרים נקודות. דיברנו על האנטר מקודם? אז הנה מסירה איכותית של ג'ונס מתוך הפיק אנד רול, בדרך לסל לא פשוט של הסנטר המחליף.

via GIPHY

עוד מעט נדבר על בעיות הריווח ההתקפי של מכבי, שבאות לידי ביטוי בעיקר באופן שבו ההגנה עוזרת מהשחקנים הלא מרשימים אשר בפינות. אז הנה כאן, לאחר החטאות מוקדמות, מפעיל ג'ונס נהדר את זוסמן בפינה. ושימו לב בבקשה לטכניקת המסירה, בניתור ועם יד שמאל, מצד אחד של ההתקפה ועד לפינה הרחוקה, מאחר שהשומר של זוס הגיע כדי לעזור על האנטר. כמו רכז.

via GIPHY

ותזכרו בבקשה את עניין הפעלת הפינות, כי הנה ג'ונס מזהה שוב את הוויתור של בסקוניה על השחקן שעומד בפינה, במקרה הזה קלויארו, ופוגע בו נהדר ברגע שהאחרון מתחיל לנוע לעבר הטבעת.

via GIPHY

בדומה להאנטר, גם ג'ונס הציג משחק שני רצוף ואיכותי. והאמת היא שהיה שווה יותר דקות משחק אתמול. זוכרים את נושא 12 השחקנים שמשחקים? אתמול זה הצליח. לא בטוח שאפשר לבנות על השיטה הזאת גם בחלק מהמשחקים הבאים.

אין ריווח בהתקפה
משחק ההתקפה הצהוב, אתם כבר יודעים, מבוסס בעיקר על שלושה שחקנים שמעורבים במהלך ושניים שמחכים לתורם בפינות. ואם השניים הללו אינם מסוכנים או מסכנים את היריבה, אז קשה מאוד לקלוע. כי אם, למשל, בוחר לו המאמן של מכבי תל אביב לפתוח את המשחק עם בלייזר את בנדר ולהציב אותם בפינות, אז ההגנה היריבה לא מכבדת אותם. ועוזרת מהם. ועוזבת אותם. ולא מאפשרת למשחק ההתקפה של מכבי תל אביב להגיע לפואנטות.

נניח כאן. שימו לב בבקשה לדראגן בנדר, שעומד בפינה ומחכה למי למי למי, כי השומר שלו פולונארה מתעלם מקיומו והולך לעזור על ז'יז'יץ'. נו, אז במקרה הזה מצליח הקרואטי לאסוף מסירה (רעה), להסס קצת ואיכשהו לכבוש סל.

via GIPHY

אבל כאן, למשל, מהמר לו שוב הפולונארה, עוזב לחלוטין את בנדר בפינה ומגיע כדי לעזור על הכדור. וחוטף. ומטביע בצד השני.

via GIPHY

אבל לא רק בלייזר ובנדר. גם קלויארו, משחק אחר משחק, נשאר בודד ומיותם בפינה. למה? כי זאת השיטה של ספרופולוס, ולא משנה מי מאייש את אותן פינות. אז הביטו נא בקלויוארו, בקטע הזה, ובשומר שלו פיטרס, שממש לא מוטרד מקיומו. אז קלויארו חופשי. וקלויארו מקבל. וקלויארו מחטיא. ואל תתרגשו יותר מדי מהאחוז המרשים של הפורוורד עד כה, עונתית (40%!). הסיבה לכך פשוטה – פשוט לא שומרים עליו.

via GIPHY

דוגמא אחרונה. מבטיח. זוכרים את המסירה הנהדרת של ג'ונס לקלויארו, שהראנו ממש לא מזמן. אז הנה תמונת הראי לכך. שוב קלויארו בפינה. שוב מניחים לו לנפשו. שוב הוא נע ללא כדור לכיוון הטבעת. אבל ג'ונס יודע למסור את זה, ובראיינט הרבה פחות. ואגב, זוהי עונה מצוינת של בראיינט, למעט במשחקים מול ספרדיות. התקשה מאוד מול ריאל, התקשה מאוד מול ולנסיה, התקשה מאוד גם מול בסקוניה. אולי מול ברצלונה בשבוע הבא זה יראה טוב יותר.

via GIPHY

ניצחון גדול וחשוב השיגה אתמול מכבי תל אביב. והניצחון הזה ממש, אבל ממש, לא הושג בזכות משחק התקפה מרשים. לא ברמה האישית, הקבוצתית או הטקטית. מכבי תל אביב ממשיכה להיות קבוצה סטטית ותקועה כשמשחקים כדורסל של חמישה מול חמישה.

שלוש נקודות לסיום
1. בלי ווילבקין. אז מכבי תל אביב סטטית ותקועה, ומי שנוהג לחלצה הוא הפרנצ'ייז פלייר, ווילבקין. שאתמול שבר שיא שלילי עונתי וסיים רק עם 5 נקודות. ובאופן משונה למדי, ממשיכה לה הקורולוציה בין משחקים שבהם ווילבקין לא קולע הרבה או לא מסיים כקלע המוביל – לבין היכולת של מכבי תל אביב לנצח.
2. החמישייה. נחמד מאוד לדבר על הקאמבק הצהוב לאחר פיגור מוקדם. חשוב לא פחות לתהות על מה לעזאזל חושבים שם כשיוצאים לדרך עם חמישייה פותחת שכוללת את בלייזר-בנדר-ז'יז'יץ'. גם כי אין שום סיכוי להפעיל את הסנטר הפותח בהרכב כזה. וגם כי זה פשוט הרכב לא טוב. חמישייה פותחת איננה עניין קדוש, זה נכון, אבל למה צריך ללכת בעיניים פקוחות עם הרכב שסיכויי ההצלחה שלו קלושים?
3. דצמבר. הבטחתי לכם חודש טוב יותר. לא כי אני מבין גדול, אלא בגלל לוח המשחקים. ועד כה הצהובים עם 2 מ-2. ועם פוטנציאל אמיתי לנצח גם משחק אחד בשבוע הבא (מתוך שני משחקי החוץ מול וילרבאן וברצלונה), שניה לפני שמתחיל רצף משמעותי של משחקי בית. רצף שנוטע תקווה שניתן לסיים כבר את הסיבוב הראשון עם מאזן ניצחונות שאיתו אפשר לעבוד.