מבוא לתום הטקס. כמה סימבולי שייתכן שההפסד של מכבי תל אביב לבאיירן מינכן אמש (חמישי), זה שבהחלט יכול להיות זה שסותם את הגולל על עונת היורוליג, נרשם בצורה כל דומה לרוב ההפסדים של הצהובים במפעל: הובלה ושליטה במשחק, ואז התפרקות והפסד בשניות הסיום. מדובר בהפסד התשיעי העונה בהפרש של עד שש נקודות.
ריבוי ההפסדים הצמודים אמנם עולה בקנה אחד עם דוקטרינת ה"להילחם עד הסוף" של יאניס ספרופולוס, אבל המציאות העגומה היא שגם אם לצהובים יהיה סיכוי תיאורטי להעפיל, את הסיכוי הריאלי היא איבדה כבר עשרה מחזורים לפני תום העונה הסדירה.
אם לפני ההמראה לגרמניה אנג'לו קלויארו דיבר בלהט על כך שעכשיו זה הזמן של מכבי ת"א להפוך את הקערה על פיה, אחרי המשחק אי אפשר שלא היה להבחין בייאוש שבקולו: "נלחמנו ונתנו לעצמנו סיכוי מצוין לנצח, אבל לא עשינו את העבודה בסיום, ולצערי זה הסיפור שלנו העונה. יש לנו עוד מעט מאוד זמן לנסות להפוך את העונה".
אנטה ז'יז'יץ', שאמנם היה המצטיין אצל מכבי עם 18 נקודות ו-10 ריבאונדים, אבל בהגנה לא הפסיק להיות מטרה נוחה עבור המארחים, אמר: "עשינו עבודה מצוינת עד הרבע הרביעי. שיחקנו קשוח בשני צידי המגרש, אבל ברבע הרביעי הם שלטו, קטפו 15 ריבאונדים בהתקפה ועשינו טעויות שאתה לא יכול לעשות אם אתה רוצה לנצח קבוצה כמו באיירן. ולמרות כל זאת, הגענו למצב שיכולנו לנצח ולא הצלחנו לנצל את זה".
ווילבקין, תם הטקס? (getty)
חוכמות שלא בדיעבד. לצערה של מכבי, רוב התחזיות והניתוחים של הסגל לפני פתיחת העונה ובשלבים המוקדמים שלה - התבררו כנכונות. בזמן אמת היה ניתן לראות שהסיבה העיקרית להיחלשות לעומת העונה שעברה הייתה ההחלטה ללכת על קו קדמי כבד ואיטי עם ז'יז'יץ' ובנדר, בניגוד גמור לאתלטים כמו טאריק בלאק וקווינסי אייסי בעונה שעברה. אפילו שחקן בשם ג'יילן ריינולדס לבש צהוב אשתקד, אבל היה מי שלא חשב שהוא לא מתאים. אולי 14.5 נקודות העונה מוכיחים שמכבי טעתה לגביו.
לצהובים היו הזדמנויות לתקן, אבל משלל סיבות החליטו שלא לעשות כן. החוזה של בנדר, שחקן של פחות משש נקודות למשחק - הוארך עד סוף העונה, ואמנם באותה נקודת זמן (דצמבר) לא היה היצע שופע מדי בשוק, במכבי ת"א היו יכולים לנסות להחתים במקום בנדר שחקן אתלטי ואולי אפילו זול יותר, אך ויתרו על הרעיון.
ז'יז'יץ', שהוחתם במכבי בקול תרועה, התגלה עד מהרה כחור בלתי ניתן לכיסוי בהגנה, וגם כשלמכבי הייתה אפשרות להחליף אותו בשחקן כמו דווין בוקר למשל, שקיבל אישור מחימקי לחפש קבוצה והוצע לצהובים - הם ויתרו על האפשרות עוד לפני שהמגעים אפילו הגיעו לשלב הכספי.
ז'יז'יץ', קו קדמי איטי וכבד (getty)
הנסיבות המקלות ידועות וחלקן מוצדקות, ובראשן הקורונה שמנעה ממכבי להעמיד תקציב כמו בשנים קודמות, וכנראה גם הפכה את האפשרות לשינויים משמעותיים תוך כדי העונה לפחות ריאלית, אבל בשורה התחתונה, במכבי ראו בזמן אמת שהקבוצה לא מספיק טובה, ולא נקטו צעדים כדי לשפר אותה.
עם עשרה משחקים לסוף העונה הסדירה, בהם משחקי בית קשים במיוחד נגד ברצלונה, צסק"א ואנדולו, ומשחקי חוץ קשים לא פחות נגד ז'לגיריס וזניט, הצהובים צריכים נס כדי להעפיל לפלייאוף. המטרה הריאלית יותר צריכה להיות לנסות לסיים את העונה במיקום טוב יותר מהמקום ה-14, זה שמכבי נמצאת בו היום וזה שנחשב למיקום הנמוך ביותר שלה בעונה הסדירה (עונת 16/17) מאז המעבר לפורמט ליגה.