אותלו האנטר הוא אחד הפרצופים שהיו יותר מזוהים עם מכבי תל אביב בשנתיים האחרונות, הסנטר, שנדמה שחווה כבר כמעט הכל בכדורסל האירופי, הגיע לצהובים ב-2019 והשתלט במהרה על הסלים ביד אליהו. הערב (חמישי), הוא יחזור לשם לפתיחת עונת היורליג, אלא שהפעם לא ילבש את המדים של האלופה הישראלית, אלא של באיירן מינכן, ולראשונה מזה 843 ימים ייקח חלק במשחק כשהוא לא משחק עבור מכבי תל אביב, וזה יקרה דווקא מולה. רגע לפני, הסנטר הוותיק התיישב לראיון – על מחשבות הפרישה, הרגעים הזכורים בצהוב, ההבדלים בין מכבי לבאיירן והמטרות החד משמעיות לקראת העונה.
אותלו, איך זה לחזור לשחק נגד החברים? יהיו שם בדיחות או קצת טראש טוק?
"זה טוב לחזור למקום הזה ולשחק נגד כל החבר'ה ששיחקתי איתם. אני מתרגש שוב לשחק כאן. לא אעשה טראש טוק, אני לא מהסוג הזה של השחקנים, אבל כן, אנחנו מתבדחים כל הזמן".
תוכל לספר קצת איך נראה הקיץ ומה בסוף הוביל לסיום הדרך במכבי?
שני הצדדים ידעו מראש שאני לא אחזור, סיכמנו על זה כבר כשחידשתי את החוזה. אני בן 36, שבשבילי זה כמובן לא משנה – זה רק גיל ואני יכול לשחק, אבל זה היה סוף הדרך במכבי. אתה יודע, הייתה תחושה שאולי אני רוצה לפרוש, או שאני לא יודע אם אני רוצה לחזור לשחק, אבל בסופו של דבר עשיתי מה שהייתי צריך לעשות, והמשכתי קדימה".
אמרת פעם שאתה לא מוכן לפרוש עד שתחזור לפיינל 4, אתה חושב שזה ריאלי עם באיירן?
"בהחלט, יש לנו סיכוי אדיר להגיע לפיינל 4. אני תמיד משחק כדי לנצח, לקחתי אליפויות וזה תמיד המטרה שלי בכל מקום. גם במכבי, היינו בקצב להגיע לפיינל 4 אבל בסוף הייתה את הקורונה ששינתה את הכל. בסופו של דבר קרו דברים שלא היינו יכולים לשלוט בהם, אבל כאן אני מרגיש שאם כולם ישארו בריאים יש לנו סיכוי מצוין לזכות בהכל".
האנטר עם ווילבקין. שוב נפגשים, הפעם משני צידי המתרס (אלן שיבר)
במעבר חד מהנוסטלגיה למציאות - בתור אחד שמכיר את מכבי, מה המפתחות למשחק?
"הקבוצה מעט שונה ממה שהיא הייתה בשנתיים האחרונות. עדיין יש שם את שחקני המפתח, אתה יודע למה אני מתכוון. העניין הוא בעיקר בהגנה, בהתקפה אני לא מודאג יותר מדי, הכל תלוי בהגנה. המאמן מדגיש את זה גם, זה יהיה משחק מכוער, אחד המשחקים שאתה חייב לשחק חזק. אם אתה עושה פאול' אז תעשה אותו חזק. לא כדי לפצוע אבל כדי להיות פיזי".
הזכרת את אנדראה טרינקיירי, איך זה לשחק תחתיו?
"הוא גאון כשזה מגיע לכדורסל. אני לא ידעתי את זה לפני שהגעתי, אבל מאז אני רואה כמה הוא אוהב את המשחק ואיך הוא עושה את הדברים. הוא לא מקבל מספיק קרדיט, אבל הוא מצוין במה שהוא עושה".
איך היית מגדיר את ההבדלים בינו לבין יאניס ספרופולוס?
"(צוחק) וואו יאניס.. אני אוהב אותו עד מוות, אתה יודע, אבל הוא קשוח, והבחור שכאן הוא פשוט סיפור אחר לגמרי, הוא רגוע אבל יודע איך לגרום לך לעבוד. הוא יכול להיות ציני ומצחיק אבל הכל סביבו קשור לפרטים הקטנים, זה חשוב לו מאוד. הגנה אצלו זה המפתח, לא אכפת לו אם השחקנים קולעים - אם הם לא עושים הגנה הם לא יקבלו הזדמנות. ליאניס היה מיינד סט שונה. הוא בוגר יותר, הוא היה בפיינל 4 ולעומתו טרינקיירי עדיין מנסה לפלס את דרכו ולהפוך לאחד המאמנים הגדולים ביותר, אני מאמין שהוא בהחלט אחד כזה".
התפרצות הקורונה אצלכם תשפיע לדעתך על המשחק?
"יהיו לנו כמה שחקנים בחוץ אבל זה לא ישפיע יותר מדי. אנחנו נראה איפה אנחנו עומדים ונדע להסתגל לזה, תכנית המשחק תהיה מעט אחרת. עדיין נהיה טובים, עדיין יש לנו את הבחורים לנצח משחקים, לא משנה מי משחק ומי לא. אולי לא נביס קבוצות, אבל נעשה את זה במשחקים צמודים ולא פשוטים. זה ברור שאף משחק לא יהיה קל, לא משנה נגד מי".
לסיום, איך אתה רואה את עצמך בתוך באיירן? הגעת על תקן המנהיג של הקבוצה הזאת?
"כן, ב-100%. אני המנהיג כאן והמאמן הביא אותי בשביל זה, לא רק בזמן המשחק, אלא גם מחוץ למגרש. להיות קולני ולעזור לחבר'ה הצעירים. זה התפקיד שלי. יש יתרונות להיות הבחור המבוגר. בסופו של דבר אני רק מנסה להביא מנהיגות ולהראות להם דרך הדברים שעברתי איך לשחק ואיך להיכנס לעונה. אחרי ההפסד בפתיחת הבונדסליגה הגעתי כווטרן לשחקנים ואמרתי מה שהיה צריך כדי להרים אותם בחזרה, עכשיו כולם באווירה טובה".
ריינולדס. גם הוא פוגש את האקסית (אלן שיבר)