נתחיל מהסוף: ריאל מדריד קבוצה טובה יותר ממכבי. מוכשרת יותר, עמוקה יותר, מנוסה יותר - אבל בעיקר, כך נראה משני המשחקים הראשונים בסדרה, יודעת טוב יותר מה היא רוצה וצריכה לעשות כדי לנצח. אם בסיכום המשחק הראשון דיברתי בעיקר על אלמנטים מנטליים שהיו ההבדל המשמעותי בין שתי הקבוצות, הרי שבמשחק השני היה ברור שמכבי, ובעיקר מי שהונחת על ידי הנהלת הקבוצה לעמוד על הקווים, לא למדו שום דבר מקצועי על ההתאמות שיש לעשות כדי להשיג נצחון חוץ על ריאל מדריד.
עושה רושם שאחרי שסימנו וי על השתתפות בפלייאוף לראשונה זה 7 שנים, כל שנותר לנו להשיג בסדרה הזו הוא נצחון פלייאוף ראשון מזה 8 שנים, כי על יותר מזה כרגע אפשר רק לחלום.
מכבי תל אביב קבוצת הגנה גרועה שבנויה משחקני הגנה רעים ורכים. ובמקום לעזור לקבוצה להתמודד בצורה סבירה יותר בצד ההגנתי, אבי אבן רק מקשה על השחקנים שלו עם הגנות מתחכמות ומורכבות שדורשות עבודת רגליים יעילה, קריאת מצבים בזמן אמת והבנת משחק ברמה גבוהה. את כל המאפיינים הללו אין למכבי תל אביב של העונה, כמעט בשום הרכב. כבר אחרי כמה דקות היה ברור שהגנת החילופים איתה בחר אבן לפתוח כטקטיקה ההגנתית פשוט מפרקת את מכבי תל אביב.
מי שחשב במשחק הקודם שאחוזי הקליעה של ריאל היו חד פעמיים ושריאל ״תפסה יום״, קיבל תשובה ברורה שההגנה של מכבי פשוט לא מספיק טובה לשלב הזה של העונה. פעם אחר פעם הגארדים של ריאל קיבלו בחילוף לא הכרחי שחקן גבוה ויכלו לבחור בין חדירה קלה לתוך הצבע או ניצול מיס מאץ׳ של שחקן גבוה מתחת לסל. בכל אחת מהאופציות, התוצאה הייתה זהה: נקודות קלות בתוך הצבע או הנעת כדור עד למציאת קלעי פנוי מעבר לקשת.
שחקני מכבי גם הגדילו לעשות לא מעט פעמים כשאת העזרה נגד חדירות הביאו מהצד החזק והשאירו שחקנים לקליעות חופשיות. ועד שריאל כבר הואילה בטיבה להחטיא בתחילת המשחק, שחקני הפנים שלה חגגו בריבאונד ההתקפה כי כשפוארייה נשאר לבד מתחת לסל עם נאנלי, אוונס או יפתח זיו כתוצאה מהגנת חילופים, זה לא באמת כוחות. אחרי 13 דקות, ריאל כבר קלעה 45 נקודות והובילה בהפרש דו ספרתי.
ב-27 הדקות הבאות, בהילוך שני, ריאל הוסיפה רק עוד 50 נקודות באחוזים רעים, אבל זה לא באמת שינה הרבה כי מכבי כבר הייתה מפורקת מקצועית ומנטלית וההפרש רק הלך וצמח. לו היה למכבי מאמן אמיתי על הקווים, אולי אחרי כמה פוזשנים ברבע הראשון הוא היה מבין שהטקטיקה ההגנתית לא עובדת וכדאי לשנות. אבל אבי אבן לוקה באחד האלמנטים הכי חשובים של מאמן: יכולת קריאת מצבים בזמן אמת, הפקת לקחים וביצוע התאמות תוך כדי משחק. זה לא אמור להפתיע אף אחד, כיוון שלא מדובר באמת במאמן אמיתי.
לוקה בקריאת המציאות. אבי אבן (getty)
גם בצד ההתקפי נראה שלא הוסקו שום מסקנות מהמשחק הראשון. אומנם מכבי ניסתה לשחק קצת יותר מהיר הפעם, אבל עדיין התעקשה לשחק לידיים של ריאל מדריד. יותר מידי פעמים כדורים הלכו למהלכי גב לסל של ז׳יז׳יץ׳ וריינולדס על פוארייה וטאברס ושוב הגארדים של מכבי ניסו לחדור לצבע כשההגנה של ריאל, ובעיקר צמד הסנטרים שלה, מסודרת בצורה טובה כדי למנוע קליעות באחוזים טובים.
גם במשחק מס׳ 2 לא ראינו נסיונות להוציא את הגבוהים של ריאל החוצה במהלכי פיק אנד רול גבוהים, ושוב לא היה ברור מה הרעיונות ההתקפיים של אבי אבן כדי להשיג נצחון במשחק שיכל להפוך את הסדרה כולה. מרבית המשחק היה נראה שאבן אמר לשחקניו: ״פשוט תעלו למגרש ותראו מה תצליחו לעשות ביכולת אישית״.
מכבי נמצאת כעת עם הפנים למשחק מס׳ 3 בהיכל אבל מוצאת את עצמה עם הגב אל הקיר. אני מקווה שבבית מכבי תוכל להציג שוב את הרוח והיכולת שהראתה נגד כל קבוצות הצמרת העונה ביורוליג כדי להשיג נצחון שיחזיר אותנו במעט לתמונה.
העובדה שלא נעשתה שום התאמה מקצועית נכונה בין משחקים 1 ו-2, כמו גם החזרה של אבן ושחקנים שהתראיינו בסיום המשחק על בעיות בצד המנטלי, גורמים לי לחשוש שמא במכבי לא באמת מבינים את עומק הבעיה בשיטת המשחק וחוסר התאוריה של שיטה זו להצליח נגד קבוצה מוכשרת, מנוסה ועמוקה כמו ריאל.
אבל כמו שכולנו יודעים, בלי האמונה גם צסק״א לא הייתה אוכלת אותה ולכן לא נותר לנו אלא להתייצב במלוא הכוח ביום שלישי בהיכל, לתת את כל מה שיש לנו ביציעים ולקוות שמכבי תתאים את הטקטיקה, היכולת והביצוע למעמד.
הכותב הוא אוהד מכבי תל אביב, בעל מנוי לקבוצה מזה 25 שנים וחלק מהפאנל הקבוע של פודקאסט מכביפוד, פודקאסט האוהדים של מכבי תל אביב.
נותר רק להאמין. ווילבקין מאוכזב אחרי משחק 2 (getty)