בשלבים כאלה של העונה, הזרקור הולך לקבוצות המצליחות במסגרת האירופית. שם הכל ייגמר בחודשיים הקרובים, ותארי היורוליג, היורוקאפ והצ'מפיונס ליג יוענקו לטובים ביותר. לנו יש נציגות מכובדת של ירושלים ביורוקאפ ונהריה ביורופקאפ (נא לא להתבלבל...), שתיהן ברבע הגמר. היורוקאפ, בעברו היול"ב קאפ, ישוחק בסדרות הטוב מ-3 עד לזהות המנצחת, והאלופה תקבל כרטיס אוטומטי ליורוליג.
ואחרי כל ההקדמה הזו, הערב התקיים משחק מס' 1 בירושלים עם גראן קנאריה. השם מעורר עוויתות במועדון וזיכרונות רעים מהתבוסה ב-47 הפרש בשנה שעברה, אבל הסרט השנה שונה לחלוטין. הפועל ירושלים קבוצה טובה יותר מקנאריה, ובסדרת הטוב מ-3, יתרון 0:1 הוא משמעותי מאוד ושם הרבה לחץ על הספרדים לקראת הגומלין ביום שישי.
מקצועית, בהפועל ירושלים יש 3.5 שחקנים יוצרים בקו האחורי (ג'רלס, דייסון, קינזי והלפרין), נתון שעזר להם לשבור את ההגנה הספרדית ולהגיע למצבי קליעה נוחים בתנועות פשוטות. התקפת י-ם פירקה את הגנת הבין שניים הייחודית (בעיקר נפוצה בספרד) של האורחים. להפועל ירושלים יש גם שחקן מטרה בצבע, מה שאין לספרדים, אמארה סטודמאייר מרכז המון תשומת לב. הנוכחות שלו והלחץ שהפעילה ירושלים על ריבאונד ההתקפה פלוס משחק גב ופנים לסל יצר בעיות לקו הקדמי של הקנאריים.
דייסון. השחקנים היוצרים של י-ם עזרו לשבור את ההגנה הספרדית (אלן שיבר)
ועם שחקן מטרה כמו סטודמאייר, הקו הקדמי של גראן קנאריה התקשה (אלן שיבר)
פיאניג'אני בחר לחכות למקאלב, הרכז המוכר לחובבי הכדורסל בישראל, בצבע, נתן לו לחלוטין את הזריקה מבחוץ, מה שניטרל את המשחק הספרדי, שנשאר מבוסס כמעט כולו על זריקות מ-3 נקודות של הקלעים. אבל האחוזים הנמוכים וההגנה האגרסיבית של הירושלמים וטיפול טוב בחסימות הביאו לזריקות קשות וכפועל יוצא מתפרצות בצד השני וסלים קלים. מזכיר לכולם שהההפרש אינו קובע כלום. ניצחון בנקודה דינו כניצחון ב-20, אבל כן יש אפקט פסיכולוגי לניצחון ירושלים בנוק אאוט ואת זה יצטרכו פיאניג'אני וחבורתו לנצל כבר ביום שישי במשחק מספר 2.
שייכות ליורוליג?
במסיבות העיתונאים לפני המשחק, טען פיאניג'אני כי שמונה הקבוצות ברבע גמר היורוקאפ כולן שייכות ויכולות לשחק ביורוליג. בל נשכח שלשלב הזה הגיעו ולנסיה, קובאן, חימקי, באיירן מינכן, מלאגה, קבוצות עם ניסיון ומסורת גם ביורוליג. יש אמת בדבריו, המתקנים המפוארים (כולל הארנה), קהל שממלא אולמות, קירבה לשדה תעופה, מסורת של כדורסל ותקציבים גדולים הן שאיפות הבסיס של הנהלת היורוליג. אבל במבנה הקבוצות הנוכחי, עדיין חסר לי בירושלים ובגראן קנאריה כוחות מקומיים טובים יותר (בל נשכח שבר טימור פצוע ונעדר) וכמובן עיבוי הסגל כדי להביא למצב שקבוצה שמתחרה ביורוליג ובליגה המקומית לא תשלם מחירים גבוהים על פציעות, מחלות, היעדרויות, כושר לקוי שיפגע בתוצאותיה (כמו שקורה לירושלים בליגה) לאורך עונה ארוכה, קשה ומתישה.
פני כולם ליום שישי ולמשחק מספר 2, שיכול להביא פיינל פור ראשון מזה הרבה שנים במסגרת אירופית. טוב עשו הירושלמים כשהחליטו לצאת כבר מחר בבוקר לספרד, היות ומדובר בנסיעה קשה שההתאוששות והמוכנות הפיזית והמנטלית ישחקו תפקיד במשחק השני.
פיאניג'אני. נתן למקאלב לזרוק ונטרל את ההתקפה של האורחים (אלן שיבר)
אוליבר קולע מעל ג'רלס. שתי הקבוצות שייכות ליורוליג? (אלן שיבר)
ירושלים צריכה קצת יותר כוח מקומי כדי להתחרות במפעל הבכיר ביותר (אלן שיבר)