$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

תתחילו לעבוד: הסיבות שגרמו להפסד הפועל י-ם מול קרשיאקה

בעיית העבירות של אדאמס, הספסול הארוך של בנט והטיפול הכושל בקולסון - עמיאל לא הסכים לנתח את ההפסד של קבוצתו והעדיף לעקוץ את התקשורת. וגם: הקאמבק של הקנדי

רועי כהן
רועי כהן  06.10.21 - 06:44

הפועל ירושלים כבר ספגה בעבר הפסדים אכזריים, גם במעמדים חשובים יותר, אך זה לא הוריד את רמת האכזבה מההפסד אמש (שלישי), 86:84 לקרשיאקה, אחרי שהמשחק כבר היה נראה בידיים של האדומים, אך סדרה של פעולות הובילה למהפך.

אבל גם בהפסדים יש גיבורים, ואתמול זה היה האיש שמושך את רוב תשומת הלב מאז שהגיע לישראל - אנתוני בנט. הכל היה מוכן לתסריט דרמטי קלאסי: שחקן שכבר נמצא עם רגל וחצי בדרך הביתה, חצי הרגל שכן בפנים סובלת מפציעה בקרסול, ולמרות כאבים עזים בצהריים הוא מחליט לשחק ועוד עולה בחמישייה. ואז באה שלשה, ועוד שלשה, ועוד סל חשוב בצבע, וחסימה גדולה במאני טיים, וסיפור אהבה שמתחיל להתחמם בינו לבין האוהדים, כשניסה להלהיט אותם עוד יותר אחרי שקיבל תשואות בירידה לספסל.

היכולת הזאת שינתה תוכניות, ובירושלים יציעו לבנט להאריך את החוזה לתקופה נוספת, ככל הנראה של חודש. השחקן כמובן צריך להסכים לכך, ונראה שלעת עתה, מעמדו התייצב. בסוף המשחק הוא הסכים לגלות: "אני עובר עם עצמי מלחמה מנטלית, ולהיפצע אתמול ממש היה קשה אבל לא רציתי לוותר. לקראת הסוף היו כמה מהלכים שהרסו לנו את המשחק, וזה מצער כי התחלנו ממש טוב. נלחמנו מהרגע הראשון עד האחרון".

"אתם מדברים, אנחנו עובדים"
המאמן אורן עמיאל סרב להרחיב על העבודה המנטלית שנעשית עם בנט או על מעמדו באופן כללי. הוא גם לא התעניין בלשתף אילו דברים, חיוביים או שליליים הוא לוקח מהמשחק. הוא גם התעקש לענות בקצרה על כל שאלה שנשאל, בחר שלא לפרט את המהלכים שהובילו להשמטת היתרון, והעדיף לעקוץ את העיתונאים כשאמר: "אתם מדברים, אנחנו עובדים".

אז אנחנו נעבוד ונטרח לפרט את הפעולות שהובילו להפסד של ירושלים אתמול:
1. ג'יילן אדאמס, שהיה מצוין אמש, ביצע את העבירה הרביעית שלו 2 דקות לסוף הרבע השלישי. גם ההפסקה בין הרבעים לא שיכנעה את הצוות המקצועי לשמור אותו לשלבים המאוחרים, ואדאמס ביצע את העבירה החמישית שלו כעבור 2 דקות בלבד בתוך הרבע הרביעי.
 
2. כמו בגביע ווינר, גם אתמול בנט סופסל לדקות ארוכות, וכשחזר כבר היה קר ולא הגיב טוב לקצב שהלך ועלה. לזכותו של עמיאל יש לציין שההרכבים ששיחקו בזמן שבנט נח היו טובים, וייתכן שבשל הפציעה בקרסול הפורוורד היה נתון במגבלת דקות, אך אולי היה אפשר לנסות להחזיר אותו מוקדם יותר כדי שייכנס לקצב
 
3. רבות דובר על הקונספציה שלפיה חובה לעשות עבירה כאשר אתה מוביל ב-3 הפרש, בפוזשן אחרון של היריב, כדי למנוע שלשת שוויון. רוב המאמנים (שהם לא גרג פופוביץ') דוגלים בביצוע עבירה, אבל גם כאן דרושה גמישות מחשבתית ולדעת על מי לבצע את העבירה. למשל, לשלוח לקו את מייקל רול, שחקן של 89% מהקו ב-122 משחקי יורוליג, זה רעיון פחות מוצלח.

4. כששחקן כמו בונזי קולסון שועט קדימה לכדור אחרון, המטרה חייבת להיות להוציא לו את הכדור מהיד. למה לא להיות יצירתיים ולשלוח עליו, למשל, שמירה כפולה?

היו גם לא מעט נקודות אור בירושלים אתמול. גם עליהם עמיאל העדיף שלא לדבר, אלא לעבוד. אז אנחנו נעבוד גם כאן בשבילו:

1. ג'יילן אדאמס מרגיש כמו פגיעה בינגו. מעט מאוד ניסיון אירופי - ובהתאם לכך ההסתבכות בבעיית העבירות - אבל טונות של סוואג ויכולת אישית

2. היה אפשר לראות שיפור ניכר בשטף ההתקפי, בעיקר במחצית הראשונה. הרבה הנעת כדור, בחירת זריקות מצוינת ל-3 (50%) ועמידה בכבוד בניסיונות הלחץ על כל המגרש של הטורקים.

3. אחרי קריסה ברבע הרביעי בגביע ווינר נגד מכבי ת"א ובמשחקי ההכנה נגד הפועל חולון, ירושלים החזיקה את עצמה עד הסוף, למרות ההפסד.