האמת, זה היה חייב לקרות מתישהו. זה הרי כמעט לא הגיוני, באופן סטטיסטי, שבמשך 77 שנים לא היה אף זוכה בריטי בווימבלדון. ממש בחצר האחורית של המלכה. הערב (ראשון) זה סוף-סוף-סוף-כל-סוף הגיע: קבלו את המלך החדש של יונייטד קינגדום - אנדי מארי. המדורג 2 בעולם סחב על גבו תקוות של אומה שלמה ועמד בלחץ כמו גדול כשהביס 4:6, 5:7, 4:6 את נובאק דיוקוביץ' - מי שלדעת רבים נחשב לשחקן הטניס הטוב בעולם כיום. שמו של פרד פרי המנוח, המקומי האחרון שזכה בטורניר (אי שם ב-1936), הוזז מעט הצידה בספרי ההיסטוריה.
כמה לחץ השתחרר אצלו. שנה אחרי שנה קיוו הבריטים לראות מישהו משלהם על הפודיום. בעשור הקודם היה זה טים הנמן, שנעצר תמיד איפשהו בין השמינית לחצי הגמר, בשנים האחרונות זה היה מארי. וגם הוא, למען ההגינות, נכשל אינסוף. בדרך כלל היה זה רוג'ר פדרר, לפרקים זה גם היה רפאל נדאל. השורה התחתונה היא שמישהו תמיד היה שם, צעד אחד לפניו. הוא תמיד היה הלוזר הנצחי של הענף, אבל לא השנה. לא ב-2013. הפעם, הוא סיפק טורניר פשוט מושלם וגרם לכל האי להתרגש יחד איתו. אם זה במהפך של רבע הגמר מול פרננדו ורדאסקו, אם זה בחצי מול ייז'י יאנוביץ' המוכשר ואם זה מול דיוקוביץ', שהציל לא פחות מ-3 נקודות משחק במערכה השלישית.
במצב של 4:5 לזכותו, מארי הגיש לניצחון במשחק וכבר הוביל 0:40, אלא שדיוקוביץ' חזר עד לשיוויון. כאן, מארי ובריטניה כבר התחילו לראות את התסריט ההוא: הגיבור שוב מגיע קרוב לבאר - אבל לא שותה ממנה ממש כשהוא צמא במיוחד. ל'נולה' עוד היו נקודות שבירה, אבל הסקוטי - בהתעלות מנטאלית מדהימה - שמר על קור רוח, לקח את הנקודות החשובות ונתן את האות לחגיגות. סוג של יום עצמאות אם תרצו.
גם חייזר, שהיה שולח מבט חטוף לעבר החגיגות של מארי בסיום, יכול היה להבין כמה לחץ השתחרר אצלו. כמה הוא רצה את זה. נכון, הוא שיחרר את הניצרה עם גראנד סלאם ראשון באליפות ארצות הברית, אבל הזכיה בטורניר היוקרתי מכולם היתה כל הזמן המטרה העיקרית שלו. למרות שהוא ראה את ה"טופ 3" זוכים בגביע אחרי גביע, הוא לא התייאש. הוא מינה את איוון לנדל למאמן שלו, עשה קפיצת מדרגה מדהימה במשחק שלו והפך במהרה לאחד הטניסאים הכי טובים בסבב. והיום, כן, ההשקעה האדירה השתלמה.
בערך כל גדולי האומה הגיעו כדי לחזות בניסיון השני של מארי בגמר, אחרי שב-2012 הוא נוצח על ידי פדרר. האמא ג'ודי היתה כמובן בקהל, ויחד איתה גם פרסונות כמו ראש הממשלה דייויד קמרון, וויין רוני, ויקטוריה בקאהם ועוד. בסיום, כולם מחאו כפיים לאיש הכי גדול והכי מפורסם בבריטניה החל מהיום, כאשר גם בעיניהם היתה לחלוחית קלה של דמעה בקצה העין.
מי שאולי התרגש, קצת פחות, הוא נובאק דיוקוביץ'. המדורג 1 בעולם היה רחוק מאוד מרמתו הרגילה, נשבר יותר מדי פעמים ופשוט לא סיפק את הסחורה דווקא במאני טיים. יעידו על כך 40 (!) שגיאות בלתי מחוייבות. לא כל כך אופייני עבורו, אבל ברגעים כאלו - גם הפסד שלו הופך לסיפור שולי במיוחד. וזה לא משנה שהטניס של מארי הוא לא הכי יפה לעין או לא הכי התקפי. ב-7.7.2013, אחרי 77 שנים, הוא הצליח לתת מענה לכל התפילות של האומה כולם. אנחנו, כאן בישראל, תמיד ידענו ששבע הוא מספר טיפולוגי. עכשיו גם המלכה יודעת.
מהלך המשחק
שלוש הנקודות הראשונות במשחק הלכו למארי, שהשיג שלוש אפשרויות שבירה אבל דיוקוביץ' התעשת והציל את כולן. מארי, מצדו, לקח את משחקון ההגשה הראשון שלו בקלות. במשחקון הבא - אותו סיפור. דיוקוביץ' איפשר למארי ארבע נקודות שבירה, את הרביעית הסקוטי ניצל בדרך ליתרון 1:2. אלא שדיוקוביץ' העלה את הרמה, החזיר שבירה משלו ושמר מיד לאחר מכן בדרך ל-2:3. מומנטום? ממש לא. מארי חזר עם משחקון הגשה טוב ולאחר מכן ניצל לא פחות מ-3 טעויות של דיוקוביץ' ושבר שוב. מארי לקח עוד משחקון, על ההגשה שלו, וניצח "על האפס" בדרך ל-4:6 במערכה הראשונה.
המערכה השניה היתה המשך ישיר לזו הראשונה, אם כי דיוקוביץ' העלה מעט את הרמה. הראלים היו ארוכים במיוחד, על כל נקודה השניים נלחמו כמו אריות ולאחר שני משחקונים ארוכים לוח התוצאות הראה על 1:1. דיוקוביץ' לקח את משחקון ההגשה שלו יחסית בקלות ולאחר מכן שבר ועלה ל-1:3 במשחקון ארוך וקשה במיוחד. דיוקוביץ' טיפס עד ל-1:4, אך שוב לא הצליח לשמור על רמה גבוהה. מארי הקטין ל-4:2 ולאחר מכן שבר את ההגשות של הסרבי - שביצע שגיאה כפולה ברגע קריטי. 3:4 לדיוקוביץ', מארי שוב במשחק. הבריטי חזר ל-4:4, ובמצב של 5:5 השיג את השבירה הקריטית: 5:6 למארי, שהגיש למערכה. הבריטי עמד בלחץ, הציג ניצחון נקי וקינח באייס. 5:7 במערכה השניה.
דיוקוביץ' נראה כמי שלא התאושש מהמערכה השניה ונשבר כבר במשחקון הראשון. מארי היה חד יותר ומדויק יותר ועלה ל-0:2 תוך דקות בודדות. אבל אז נזכר דיוקוביץ' שהוא בעצם המדורג 1 בעולם - והראה מדוע הוא נמצא במקום הזה. 'נולה' הקטין ל-2:1, שבר חזרה ל-2:2 עם משחקון נהדר והפך ל-2:3. דיוקוביץ' המשיך במומנטום וייצר לעצמו יתרון של 2:4, אלא שהוא נשבר משחקון אחד לאחר מכן וזה רק 3:4. מארי איזן ל-4:4, וכשכל הקהל איתו - הוא שבר ל-4:5 והגיש לזכיה. המשחקון האחרון כבר נכנס לספרי ההיסטוריה: מארי היה ב-0:40, דיוקוביץ' חזר ועמד בפני שלוש אפשרויות שבירה - אבל הסקוטי התגבר על כולן. 4:6 במערכה השלישית, לבריטניה סוף סוף יש אלוף.