יצאה מנצחת: שחר פאר תחסר לטניס הישראלי

הפרישה השקטה והאופיינית, הדרך המרשימה, המרחק הקצר מהטופ 10 וההישגים שלא יישכחו. לירון בכר נפרד

לירון בכר  01.03.17 - 12:00
נפרדה בכבוד. שחר פאר (Getty)
נפרדה בכבוד. שחר פאר (Getty)

תגיות: טניס

תחילת כתבה

שחר,
אחרי 13 שנות קריירה החלטת לפרוש בדרך שלך, דרך שונה בלי הרבה רעש וצלצולים. אבל הדרך הזו מאפיינת את מי שאת בתור בנאדם, את שחר שרוצה את השקט והספייס שלך. זאת שאוהבת לעשות הכל ברגע שיתאים לך כי ככה חינכו אותך דוביק ועליזה פאר, ההורים שהרבה בזכותם הגעת לקריירה הכי גדולה שספורטאי ישראלי הגיע אליו אי פעם.

בתור ילדה בת 14 ממכבים עלית לכותרות כשזכית בטורניר ה-אוראנג' בול וכבר אז הבנתי שיש בך משהו מיוחד ולמשהו הזה קוראים: ווינרית. היום, 15 שנים עברו ואת תולה את המחבט אחרי שכבשת עוד פסגה בקריירה שלך בדמות ריצת מרתון, סגרת מעגל והוכחת שוב איזה אופי גדול יש לך, אופי של ווינרית.

אני לא אשכח איך בכל פעם שחזרת אחרי הישג גדול בחו"ל תמיד חיכו לך בשדה התעופה - הסבתות, ההורים והאחים שלך שתמיד נתנו לך להרגיש הכי מיוחדת בעולם וכזאת היתה גם הקריירה שלך. במהלך הקריירה החלפת לא מעט מאמנים, לפעמים היו כאלה שביקרו אותך על כך, אבל בתור אחד שסיקר אותך מקרוב אני יודע שלעבוד איתך היה חלום של כל אחד.

מוסר העבודה שלך והמקצוענות הביאו אותך לקריירה מדהימה והמרשימה ביותר שספורטאי ישראלי אי פעם השיג. אני בטוח שתוכלי לכתוב ספר על כל הרגעים הגדולים בקריירה שלך, הגעת מרחק נגיעה מהעשירייה
הראשונה בעולם כשדורגת במקום ה- 11 בינואר 2011 אחרי שהגעת לסיבוב השלישי באוסטרליה, אבל הפסד לקרוליין ווז'ניאקי בטורניר דובאי מנע ממך להכנס לטופ 10.
על כל אחד מחמשת התארים בהן זכית ב- גוואנגז'ו, טשקנט, פראג, פטאיה ואיטסנבול, אבל יותר מהכל לא אשכח איך הגעת פעמיים לרבע גמר בטורנירי גראנד סלאם: ב-2007 מול סרינה וויליאמס באליפות אוסטרליה
הפתוחה היית קרובה משחקון אחד מעלייה לחצי הגמר, מי היה מאמין? באותה שנה באליפות ארה"ב ניצחת בשמינית הגמר את אגניישקה רדוונסקה הפולניה עד שנעצרת ע"י אנה צ'קוואדזה.

אני לא זוכר עוד טניסאית שתרמה או השפיעה על הטניס הישראלי כמוך, את נבחרת הפדרציה הבאת להישגים מדהימים כשהשיא כמובן המפגש מול רוסיה ברמה"ש ברבע הגמר של הבית העליון. בסופו של דבר אותה פציעה בכתף ממנה לא התאוששת גרמה לך להודיע סופית על פרישה. הטניס הישראלי שגם ככה נמצא באחת התקופות הקשות שלו יחסר אותך מאוד, כולי תקווה שתשארי בענף, כי הטניס הישראלי בכלל וזה של הנשים בפרט זקוק לך כדי שתצליחי אולי לגדל לך יורשת, שכרגע כלל לא ניראת באופק.