טקס האזכרה ה-42 לי"א חללי מינכן של הוועד האולימפי בשיתוף שבט צופי "החורש" התקיים הערב (שני) באנדרטה לזכר החללים בת"א. הטקס נערך בהשתתפות שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת ח"כ עמרם מצנע, יו"ר הוועד האולימפי בישראל יגאל כרמי וסגן ראש עיריית ת"א אסף זמיר. המסר המרכזי שהועבר היה ברור: יש להמשיך לפעול עד שהוועד האולימפי הבינלאומי ינציח את הנרצחים בכל אולימפיאדה ואולימפיאדה.
אל הטקס הגיעו משפחות הנרצחים, חברי הנהלת הוועד האולימפי וכן ספורטאים ומאמנים אולימפיים כדי לכבד את זכרם של: דוד ברגר - מרים המשקולות, יוסף גוטפרוינד - שופט היאבקות, משה וינברג -מאמן היאבקות, אליעזר חלפין - מתאבק, מרק סלבין - מתאבק, זאב פרידמן - מרים משקולות, יוסף רומנו - מרים משקולות, קהת שור- מאמן קליעה, אנדרי שפיצר - מאמן סייף, עמיצור שפירא - מאמן אתלטיקה ויעקב שפרינגר - שופט הרמת משקולות.
בפתיחת הטקס אמר יגאל כרמי: "42 שנים חלפו מאז הרצח הנורא והבלתי נתפס. בני דורי זוכרים את הזעם הנורא ואת תחושת האובדן על הסופרטאים שלנו, שנרצחו אך ורק כי היו מבני עמנו. התגובה הצבועה של מארגני המשחקים השאירה עד היום כתם כבד. זכר הי"א מונצח במועדון האולימפי ובערב יציאת המשלחת אנחנו תמיד מקיימים טקס לזכרם. אנו רואים את תפקידנו לדאוג שהתנועה האולימפית תמלא את חובתה הבסיסית באזכור האירוע ובהעלאת זכרם בעת המשחקים האולימפיים בריו 2016".
ח"כ עמרם מצנע, יו״ר וועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, הוסיף: "42 שנים זה כמעט שני דורות ומאז אותם האירועים הילדים גדלו וכבר להם יש ילדים ואתה פוגש את משפחת הי"א הולכת וגדלה ואולי זאת התשובה למה שקרה. במותם ציוו לנו לא רק את הזכרון האישי אלא גם את המשמעות והחשיבות בחיי הספורט שמייצג ערכים כמו שלום, הבנה, הגינות סולידריות".
שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, דיברה גם היא על המשך המאבק למען הנצחת החללים בזירה הבינלאומית: "11 ספורטאים מצטיינים, נציגים רשמיים של מדינת ישראל החופשית שיצאו להשתתף באולימפיאדה, המסמלת את השאיפה לשלום, נרצחו בידי בני בליעל נטולי צלם אנוש. הטבח במינכן חשף את האמת אותה מדינת ישראל למדה על בשרה שוב ושוב: אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. הלקח הזה רלוונטי מאין כמוהו היום, כשישראל מתמודדת עם חמאס, אלקעידה והתחזקותה של תנועת דאע"ש. נזכור, שהספורטאים נרצחו בגלל רוע, אכזריות וטרור מטורף. התביעה מהוועד האולימפי הבינלאומי לאזכר את הספורטאים בריו 2016 היא הכרחית, מתבקשת וצריכה להישמע במלוא העוצמה. אסייע בכך ככל שאדרש בפנייה לגורמים הרלוונטים".
את דבר המשפחות נשאה אושרת רומנו, בתו של יוסף רומנו ז"ל, ובעיינים דומעות דומעות דרשה גם היא הנצחה ראויה של הנרצחים: "הטרור מרים ראש כשהוא נתקל בעצימת עיניים שתיקה וחשש. כל מה שאנו דורשים זה דקה אחת בלבד של דומיה לזכר 11 הספורטאים. צר לנו שהוועד האולימפי הבינלאומי קיפח את החללים במשך 42 שנים וקשה לו להודות בזה, ובלי שום סיבה הגיונית או צודקת. גם היום כשהמציאות גוברת על כל דמיון, הוועד האולימפי רוצה לסלק את זה מהמגרש שלו ואנחנו לא מתייאשים. אבא שלי, יוסף, שהיה ספורטאי נחוש, לימד אותי בחייו ובמותו שכדי להגיע להישגים צריך נחישות, איתנות, וכח רצון. גם אחרי 42 שנים נותרנו איתנים, לפעול לדקת דומיה ולבירור המחדלים".
גיא ברנע, נציג הספורטאים האולימפיים, ציין: "הרצח במינכן מלווה אותי ואת שאר ספורטאי ישראל במהלך כל הקריירה שלנו. כספורטאי מתבגר למדתי על הרצח רבות אבל רק שהגעתי לאולימפיאדה בבייג'ין הבנתי מה מדובר. רוח הי"א תמיד איתנו, אנחנו נמשיך לייצג את המדינה, לעבוד קשה ולהתחרות בכל העולם, ולהניף את דגל ישראל".