$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

השאירו מורשת: המסע של נבחרת הבייסבול

עוררו דיון משמעותי וגם הגיעו להישג מקצועי. על הדרך שעברה ישראל

דן רותם  18.03.17 - 12:00
נכנסו ללב השיח הציבורי (getty)
נכנסו ללב השיח הציבורי (getty)

תגיות: בייסבול

נבחרת ישראל בבייסבול סיימה השבוע את השתתפותה בקלאסיקו הבייסבול העולמי (World Baseball Classic) לאחר הפסד 8:3 ליפן. ישראל, שפתחה את בית רבע הגמר בנצחון מרשים על מעצמת הבייסבול קובה, הפסידה להולנד וליפן, שיעלו לשלב חצי הגמר. הגעתה של ישראל לשלב רבע הגמר נחשבת להישג מרשים, אם כי לא להפתעה בקנה מידה היסטורי כפי שניתן היה להבין מכלי תקשורת אחרים.

הסיבה לכך היא הרכב הנבחרת לקלאסיקו. לא מדובר בהרכב מוביל של אזרחים ישראלים, אלא אוסף של יהודים-אמריקאים, שחקני בייסבול מקצוענים, שרשאים היו לייצג את ישראל בהתאם לחוקי הטורניר. בקלאסיקו קיים ׳חוק המורשת׳ המאפשר לשחקנים לייצג מדינה בה הם (רק) זכאים לאזרחות. ישראל סיימה את הטורניר עם מאזן מצטבר איכותי של 4 נצחונות ו-2 הפסדים. הנבחרת הפגינה שילוב של הגנה עילאית והתקפה מאוזנת.

סגל המגישים (פיצ׳רים), שהיה מצוין עד לשני המשחקים האחרונים, נהנה מהגנה כמעט מושלמת בכיכובם של השורטסטופ סקוט בורצ׳ם, שחקן הבסיס השלישי טיי קלי, והסטנרפילדר, סאם פולד. המגיש המחליף, ג׳וש זייד, הפגין יכולת עילאית על גבעת הפיצ׳רים, ובמיוחד כשפתח באופן מפתיע את המשחק האחרון, והגיש 4 סיבובים (אינינגים) כשאינו מאפשר להתקפה היפנית האימתנית אף לא נקודה אחת.

מלבד זייד, הצטיינו בטורניר גם המגישים ג׳ייסון מארקי וזאק ת׳ורנטון. ״זה סגל מגישים חזק מאוד״, סיכם מאמן המגישים אלון ליישמן. ״עוצמות ההגשה הטובות שלהם (145-155 קמ״ש), היכולת לגרום לכדור לחתוך באופן מפתיע -- את כל זה ידענו. אבל החוזק המנטאלי שלהם מדהים. במיוחד מארקי ו-זייד, שהמוח שלהם מכוייל בתדרים על-אנושיים, היו מנהיגים טבעיים והדביקו גם את שאר הסגל הצעיר היותר״. ראיין לבארנווי, אייק דייוויס (שניהם, ביחד עם מארקי, זכו להצלחה לא מבוטלת ב-MLB), ונייט פריימן הובילו את ההתקפה הישראלית לאורך רוב שלבי הטורניר.

ישראל העפילה לטורניר המרכזי מבית מוקדם שנערך בברוקלין בספטמבר, שם השלימה שלושה נצחונות: על אנגליה (פעמיים) וברזיל. המאמן הראשי, ג׳רי ווינשטיין, הוביל את הנבחרת לטורניר המרכזי עם ולהתמודדות נגד ענקיות הבייסבול כשהיא עם ביטחון עצמי רב. בשלב הראשון ניצחה ישראל את דרום קוראה, את טאיוואן, ואת הולנד המצויינת, והעפילה ביחד עם האחרונה לבית רבע הגמר שם, כאמור, הסתיימה דרכה.

למרות נצחונה של ישראל על הולנד בסיבוב הראשון, החובטים ההולנדים, כמו מקביליהם היפנים, היו טובים מדי כדי להשתיקם ליותר ממשחק אחד. הישגה המרשים של ישראל , ועל כך יש לתת קרדיט רב למנהל המקצועי , יטר קורץ, שגם משמש כנשיא האיגוד הישראלי לבייסבול -- מבסס אותה בדרג השלישי בחוזקו של נבחרות הבייסבול בעולם. ארה״ב, יפן, הרפובליקה הדומיניקנית ופורטו ריקו הן המעצמות הבלתי-מעורערות של הבייסבול המודרני, עם סגל שחקנים המורכב רובו ככולו מכוכבי ה-MLB (או הליגה המקצוענית היפנית).

בפיגור לא רב אחריהן מצויות ונצואלה, קובה, והולנד. האחרונה מציגה סגל שחקנים אתלטי ומרשים המבוסס גם הוא על שחקני MLB איכותיים כ-זנדר בוגארטס מהבוסטון רד-סוקס ודידי גרגוריאוס מהניו-יורק יאנקיז, שנולדו באיים הקאריביים ארובה וקורסאו, השייכים לממלכה ההולנדית. הרכב הנבחרת הישראלית זכה להרמת גבה בקרב רבים בישראל, אבל תופעה זו אינה ממעיטה מההישג הספורטיבי המרשים.

ההרכב מכיל שחקנים וותיקים שחלקם מנסים לשמר קריירה בדמדומים או שחקני ׳חוות גידול׳ שספק אם יגיעו לליגה הבכירה — ה-MLB. למרות זאת, ויינשטיין ניהל משחק מצויין וישראל ניצחה קבוצות עדיפות. המשך הקלאסיקו מבטיח להיות מהנה ואיכותי, ושיאו בגמר שיערך בלוס אנג׳לס ב-22 במרץ. בייסבול גם חוזר להיות ספורט אולימפי במשחקי טוקיו 2020 לאחר היעדרות של יותר מעשור. בישראל, הזרקור עובר עכשיו לנבחרת ישראל הרשמית, שתנסה להעפיל לדרג א׳ של אירופה.