הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קרב יבשות: הדרך לטוקיו מתחילה בת"א

על השינוי ביחסי הכוחות בין אסיה לאירופה והקשר לג'ודו

עמיחי אלפרוביץ'  28.04.18 - 10:28

תגיות: טוקיו 2020

בווידאו: הזכייה של שגיא מוקי במדליה

אחת מהיוזמות העסקיות הטובות ביותר היא למכור קרח לאסקימוסים, כי אם אפשר למכור להם את מה שיש להם בשפע, אזי אפשר יהיה למכור קרח בכל העולם. זו ההרגשה של מאות לוחמי הג'ודו שהתחרו בסוף השבוע באליפות אירופה בג'ודו, שהיא חלק מהדרך למולדת הג'ודו במשחקי טוקיו 2020. ענף הלחימה היפני הוא בשליטה של ספורטאי ארץ השמש העולה מאז צורף למשחקים האולימפיים במשחקים שנערכו לראשונה בטוקיו ב-1964.

השליטה של היפאנים כה מובהקת, שלפני שנתיים בריו, הם זכו (נשים וגברים) ב-12 מדליות מתוך 14 אפשריות (ירדן ג'רבי מנעה מיריבתה היפאנית מיקו טאשורי את המדליה ה-13, כאשר ניצחה בקרב על הארד, והנציגה היפאנית במשקל עד 78 ק"ג הפסידה גם היא את המדליה). בעוד שנתיים בטוקיו, ישאפו היפנים ל-14 מדליות בכל אחת מהקטגוריות, כאשר על 42 הנותרות יתחרו ספורטאי כל העולם, ובהם האירופים.

לכאורה, יש כאן יתרון מובנה ליפנים, שזה אחד מענפי הספורט הלאומי שלהם, והיחיד שהיה עד כה גם בתכנית המשחקים האולימפית (הקראטה יצטרף עם עוד ארבעה מקצועות ספורט באופן זמני ב-2020), אך בעזרת הג'ודו וטוקיו 1964 השתנה למעשה עולם הספורט. בפעם הראשונה נערכו בשעתו משחקים אולימפיים באסיה, עם ענף ספורט מקומי, ובכך התקיימו שני תהליכים – ההגמוניה הספורטיבית של אירופה החלה להישחק, ובמקביל החל הג'ודו, ו-24 שנים אחריו גם הטקוואנדו הקוריאני, להיות ענף לגיטימי ונפוץ בכל העולם.

טוקיו 2020 היא שיאו של שינוי גלובאלי – שלושה משחקים אולימפיים ברצף מתקיימים באסיה, בשלוש מדינות שונות (פיונגצ'אנג, טוקיו ובייג'ינג 2022) - רק אירופה שבין שתי מלחמות העולם ידעה רצף כה משמעותי של אירוח אולימפי. השיא הזה החל ב-1936, כאשר הוחלט שמשחקי 1940 יתקיימו בטוקיו. מלחמת יפאן-סין, הביאה את היפאנים לוותר על האירוח עוד ב-1938. הרצון להביא את המשחקים לאסיה היה הכרחי בעבור התנועה האולימפית, כי אלמלא כך היא היתה עלולה להיעלם.

התמורות המדיניות ברחבי העולם בסיום מלחמת העולם השנייה יצרה ברית אפרו-אסיאנית חזקה ביותר. שליט מצרים, גאמל עבד אל נאצר, ושליט אינדונזיה, סוקארנו, הובילו מהלך של איחוד רעיוני בין שתי היבשות המאוכלסות והמוחלשות בעולם אל מול המערב האמריקאי-אירופי ואל מול בריה"מ. סין, המדינה המאוכלסת בעולם, נותרה מבודדת ברמה הספורטיבית, אבל סייעה לקשר בין קהיר לג'קרטה. במזרח התיכון נוצר האיחוד בין מצרים לסוריה (רפובליקה ערבית מאוחדת), ששלחה ספורטאים למשחקי רומא, וסוקארנו הוביל את הקמת "משחקי העמים המתעוררים". הפעילות האנטי אולימפית חייבה את התנועה האולימפית לבסס מעמד באסיה, וטוקיו נבחרה לארח את משחקי 1964.

האינדונזים התגרו, וסילקו את בכירי הוועד האולימפי הבינלאומי ממשחקי אסיה שהם אירחו ב-1962 (משחקים שישראל לא השתתפה בהם בגלל אי קבלת ויזות. גם ספורטאי טייוואן לא הורשו להגיע כחלק מהסיוע הסיני שהיה מאחורי הקלעים). שנה מאוחר יותר הם קיימו את משחקי העמים המתעוררים. ספורטאים מ-51 מדינות הגיעו לאירוע, שהיה יותר תעמולתי והצהרתי מאשר הישגי. גם יפן שלחה ספורטאים, שלא היו מיועדים להופיע במשחקים האולימפיים, כדי לא להרגיז את סוקארנו וסין. הוועד האולימפי הבינלאומי חשש מהתחזקות תנועת הנגד הספורטיבית ומהמימון האדיר של סין לתשתיות הספורט באפריקה, וסייע ככל הניתן ליפן.

זו הפעם הרביעית שיפן תארח את המשחקים האולימפיים. במשחקי הבכורה שלהם הגיחה הרכבת המהירה בעולם, השינקנסן, התחרויות הועברו לראשונה בשידור ישיר לכל העולם ועוד בצבע והג'ודו היפני השתלט על המשחקים. רק ארבע קטגוריות משקל היו אז, כולן לגברים. היפאנים זכו בשלוש מדליות זהב ואחת כסף – סוויפ (גם בריה"מ זכתה בארבע מדליות מתוך ארבע אפשריות – כולן ארד). ממשיכי דרכם יישאפו לשלמות גם בפעם השנייה, כשטוקיו תקבל אליה את ספורטאי העולם בכלל ואת לוחמי הג'ודו בפרט. השאיפה של הג'ודוקות האירופיים תהיה לקלקל למארחים האדיבים. הדרך לשם מתחילה בתל אביב.