מסי של הקורונה: כשספורט והנגיף מתערבבים

חולים על ספורט ואיבדתם את עצמכם בשטף המושגים שהביא איתו המשבר? מאיה רונן עושה סדר: למה מקביל אליהו, מה מזכיר סטף ואיך קשור הקרב המתיש בין מאהו לאיזנר?

מאיה רונן
מאיה רונן  03.04.20 - 12:25
תחילת כתבה

בתקופה האחרונה מתערבבים שני עולמות התוכן האהובים עליי: ספורט ורפואה. אני סטודנטית לרפואה שנה חמישית באוניברסיטת תל אביב, וכמו כולם, אני ניזונה מהמידע המתחדש מדי יום לגבי נגיף הקורונה. אני מאוד מתגעגעת לספורט כהלכתו, אז זה הניסיון שלי ליצור קשר ביניהם. אין בכתבה הזו יומרה מדעית, ובודאי שאין כאן הרחבה מקיפה וראויה למושגים הרפואיים, אלא רק ניסיון להנגיש באמצעות שפת הספורט שקרובה ללב של כולנו, את המונחים הרפואיים הקשורים בקורונה.

חיסון אקטיבי: בשתי מילים, לאו מסי. שחקן שגדל בקבוצת הילדים (התימוס), יעילות מצוינת, חלק אורגני מהמועדון, ישאיר בך זכרונות לכל החיים. הבעיה - קשה מאוד לפתח שחקן כזה. תהליך של שנים. מי שיצליח, יעשה עליו מיליונים, וכולנו נרוויח. ובהרחבה: מעבדות וחברות ברחבי העולם עובדות על פיתוח חיסון כזה, וההערכה היא שניתן יהיה לייצר כזה בתוך 12-18 חודשים. החיסון מבוסס על פיתוח נוגדנים נגד הנגיף במערכת החיסון של האדם שמקבל את החיסון. הבעייתיות בייצור חיסון, היא השלבים השונים שנדרשים עד לאישורו. ראשית כל, יש לוודא שהוא בטוח ולא גורם לנזק, ולאחר מכן, לבדוק האם הוא אכן יעיל ועד כמה. לאחרונה כבר החל ניסוי קליני של אחת החברות על בני אדם בריאים באישור FDA. במכון הביולוגי בנס ציונה דיווחו השבוע כי בקרוב יחלו את הניסוי על מודל בבעלי חיים.

חיסון פסיבי:  זה כמו להביא שחקן זר לקבוצה לעומת לגדל שחקן מהנוער. הוא כבר יודע לשחק, הוא מוכח ביכולת שלו, הוא אפילו עשה סקאוטינג על היריב ועכשיו רק צריך לקוות שהוא ישתלב טוב במערכת. הבעיה: הוא על חוזה זמני, כל הזמן. ובהרחבה: הרעיון הוא ליטול דגימות דם מאנשים שהחלימו מווירוס הקורונה. בפלסמה (נוזל הדם) ישנם נוגדנים שהגוף שלהם פיתח, אותם ניתן למצות ולתת באמצעות עירוי לחולים בקורונה. הנוגדנים הללו ״מסמנים״ את הנגיף, ומאפשרים לחלקים אחרים במערכת החיסון לתקוף אותו. חיסון פסיבי של מתן נוגדנים בלבד, עובד במחלות שונות דוגמת כלבת וטטנוס. הוא יכול להיות מורכב מנוגדנים הומניים (כלומר, כאלה שנוצרו בגוף האדם) או כאלה שנוצרו אצל חיה כמו סוס או חזיר. במד״א מגייסים כעת מחלימים על מנת לבדוק את היתכנות החיסון הפסיבי למחלה. המחקר עדיין לא יודע מהי רמת הנוגדנים שמחלים מייצר, ומהי מידת היעילות שלהם כשמדובר בקורונה. הכל בגדר ניסוי. ומדוע חוזה זמני? כיוון שהנוגדנים מתכלים, וייתכן שיידרשו מספר מנות כדי להילחם היטב בנגיף. אחת מתופעות הלוואי של חיסון פסיבי היא תגובה אלרגית חמורה מסכנת חיים שמחייבת טיפול מהיר.

מוטציות: שפעת היא כמו שחקן כדורסל ישראלי. מחליפה קבוצות מדי שנה, והסיכוי שלך לדעת איפה הוא משחק דומה ליעילות של החיסון - טוב, אבל לא מושלם. קורונה זה שמעון גרשון, שתי מוטציות מרכזיות, אבל כשהוא עושה מוטציה, הוא שובר את הלב לחלק מהעולם. חשוב לציין, שאמנם הוירוסים ממשפחת הקורונה ידועים בתור וירוסים יציבים יותר, כלומר מתרחשים בהם פחות שינויים של החומר הגנטי, אך כיוון שמדובר בווירוס חדש, המידע לגביו מוגבל. התאוריה הנוכחית היא שיש שני זנים עיקריים של הוירוס. בעוד מספר חודשים יהיו מחקרים מבוססים יותר על אופיו של הנגיף.

הדבקה טיפתית: ליאור אליהו. מצוין מתחת לסל, אבל תן לו את השני מטר בזריקה מחוץ לקשת, הוא לא יפגע. חצבת לעומת זאת, היא סטף קרי. אחוזים מעולים מכל טווח. שניהם פרצו בענק ב-2015 ולקחו אליפות גם ב-2018. בהרחבה: הדבקה טיפתית נעשית בחלקיקים שגדולים מ-5 מיקרון, ועל כן לא נישאים באוויר. רבות מן המחלות הויראליות מדבקות באופן הזה. הדבקה אווירנית, בחלקיקים שנקראים ארוסול, נעשית על ידי חלקיקים הקטנים מ-5 מיקרון, וקיימת במחלות חצבת, אבעבועות רוח ושחפת. על פי המחקר, יכול להיות מעבר של וירוס הקורונה לארוסול בתהליכים מכניים דוגמת הנשמה, הנעשים בבית החולים. בציבור הרחב, אין הדבקה אווירנית של קורונה.

הידרוקסיכלורוקווין (פלקווניל): תרופה שהיא אול-ארונד פלייר. יודעת לעשות הכל במגרש. אף אחד לא לגמרי מבין איך היא עובדת, אבל היא עושה דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. ה-FDA החליט להעלות אותה מהספסל, נקווה שהיא תביא את הניצחון. בהרחבה: פלקווניל היא תרופה המשמשת לטיפול במלריה, זאבת (לופוס), דלקת פרקים שגרונית, וגם לטיפול ב-Q fever. כעת מנסים לבדוק האם היא יכולה לסייע גם לחולי קורונה. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביע בה אמון רב, אנשי המדע לעומת זאת, עדיין ספקנים ומחכים להוכחות מבוססות.

בדיקת PCR False Negative: כמו סוכן שחקנים שאתה סומך עליו, אבל גם יודע שמדי פעם, 30%-20%, הוא יכניס לך איזה פלופ. בהרחבה: אין אף בדיקה בעולם הרפואה שנותנת תשובה של 100%. על פי מחקרים, הבדיקה של החומר הנגיפי באמצעות PCR שנלקחת באמצעות מטוש, היא בעלת אחוזי דיוק של 70-80%, וכן, היא כנראה מפספסת חלק מהחולים: יש חולים עם תסמינים קליניים, תמונה מתאימה בהדמיית CT, ועדיין בבדיקות הראשונות שנלקחו להם, היו שליליים ב-PCR. זו עדיין הבדיקה הטובה והנגישה ביותר שיש לנו ועל כן היא זו שמשמשת לאבחנה ברחבי העולם.

מתי זה ייגמר: כמו המשחק בין מאהו לאיזנר בוימבלדון. משחק שהתחיל במגרש מספר 18, אף אחד לא באמת התייחס אליו, עד שהבינו שיש שם סיפור. זה הולך להיות מתיש, ארוך ואין שובר שיוויון.