לגל מקל יש עוד כמה שנים טובות לשחק כדורסל. אבל בכל זאת, כשהוא בסך הכל בן 31, הוא אחד השחקנים הוותיקים בנבחרת ישראל, אחד משני הבודדים שחצו את גיל 30. אוטוטו הוא יתחיל קמפיין נוסף עם הנבחרת, בתקווה להגיע הפעם להישג משמעותי. "מהדור שלנו, שמסתיים בי ובעומרי והתחיל מיותם, גיא, יוגב וליאור ועד רבים וטובים, יש מין טעם כזה, שעדיין לא עשינו משהו ממש גדול עם הנבחרת", אומר מקל בראיון לערוץ הספורט, "זה משהו שאני מאוד רוצה. עם החבר'ה הצעירים, שהראו כמה הם איכותיים בעתודה, אז אני באמת מרגיש שיכול להיות פה משהו יפה".
- ב-19:45 ב-5SPORT: ישראל מול פולין במוקדמות אליפות אירופה
יורובאסקט 2021 זו ההזדמנות הכי גדולה מבחינתך?
"לפני כל יורובאסקט אמרנו שזה התזמון המושלם. אני בן 31 ואני מאמין שיש לי עוד כמה שנים ברמה הגבוהה, אבל עם החבר'ה הצעירים שצוברים ניסיון ומתפתחים, אז ללא ספק אני מרגיש שאפשר לעשות משהו גדול".
אפשר להתחיל לחלום על איזורים של רבע גמר?
"עוד מאוד מוקדם להצהיר. בטח בשיטה של החלונות, לפעמים יש פציעות וקורים דברים לא צפויים. קודם צריך לעלות לטורניר. אני באמת מרגיש שיש חומר שחקנים מצוין, אבל אני מטבעי לא חושב רחוק מדי. אתה רואה את השחקנים ורואה שיש פה משהו שיכול להיות מרגש, אבל אסור לרוץ רחוק מדי".
כמה משמעותי בעיניך התפקיד של הקפטן?
"זה משהו שאתה חולם עליו בתור ילד, כשאתה מתחיל להקפיץ כדור. לכל ילד שרוצה להיות שחקן כדורסל יש כמה חלומות: לשחק בנבחרת ישראל, לזכות בתארים ולהגיע ל-NBA, וללא ספק להיות קפטן נבחרת זה משהו מרגש שאתה מאוד גאה בו".
מקל. גשר בין דורות שונים (אלן שיבר)
בקמפיין הקודם היית פצוע בחלק מהמשחקים וגם היתה לך פציעה העונה. מה מצב הכשירות?
"בשנה שעברה היתה לי מחלת הנשיקה והפסדתי שני חלונות, אז היה לי חשוב במיוחד להגיע. עכשיו אני עדיין סוחב משהו שמציק במפשעה ובבטן התחתונה, אבל משחק, וגם משחק טוב. לקחתי שבועיים הפסקה לפני הנבחרת, נסעתי למומחה באירלנד שקידם אותי מבחינה פיזית ואני מרגיש שאני בכיוון הנכון. מרגיש הרבה יותר טוב".
"רג'יו מאוד רצתה אותי מההתחלה"
בקיץ האחרון, גל מקל בחר להישאר באירופה, כשחתם על חוזה לשתי עונות ברג'יו אמיליה האיטלקית - וזו תהיה עונה שלישית רצופה מחוץ לישראל. עד עכשיו, הוא גם מציג מספרים יפים - 12.1 נקודות ו-5.6 אסיסטים ב-25 דקות בממוצע למשחק. "כיף באיטליה, האוכל פגז, אני נהנה מאוד העיר שאני גר בה כיפית, באיזור טוב עם אנשים טובים".
כרגע אתם במקום ה-11 בליגה. מה המטרות?
"הקבוצה טובה ומוכשרת, היו לנו כמה נפילות במהלך העונה, אבל אני חושב שיש לנו סיכוי לדבר חזק לקראת סוף העונה. אני קצת הייתי פצוע אבל אני מאמין בסגל שלנו, וכמו בכל שנה ובכל מקום - אני מכוון גבוה ולהיאבק על תארים".
אתה מרגיש שרג'יו אמיליה היתה הבחירה הנכונה?
"הייתי בסוג של צומת בקיץ, דיברתי עם אחת הקבוצות הגדולות בספרד, אבל זה לא הסתדר. בסוף הגיעה ההצעה מרג'יו, שאמנם היתה פחות טובה בעונה הקודמת, אבל בשנים האחרונות עשתה דברים יפים - שני גמרים, חצי גמר ירוקאפ. זו קבוצה עם הרבה שאיפות שרוצה להצליח, עם תקציב טוב. הראו לי מהתחלה שמאוד רוצים אותי, הציעו חוזה מובטח לשנתיים עם אופציה שלי לצאת, כך שהרגשתי שבונים עליי וזה נחמד. בטח אחרי שהייתי ברוסיה בשנה שעברה, ועם תינוק שרק נולד, הרגשתי שזה אחלה מקום להיות בו השנה וכל המכלול הזה הביא אותי לחתום שם".
"הלוואי שהייתי מתקבע באיזה מועדון"
מקל שיחק לפני שתי עונות בגראן קנאריה, ולאחר שהשיג יחד איתה את הכרטיס ליורוליג, לא המשיך. גם זניט, שנפרדה ממנו בתום העונה הקודמת, השתדרגה ליורוליג אחרי שהרכז הישראלי עזב. באופן כללי, מקל התקשה למצוא מקום של קבע, ומאז ששיחק בגלבוע/גליל, לא השלים שתי עונות מלאות באף קבוצה. "הלוואי שהיתה מתקבע באיזה מועדון", הוא אומר. "לפעמים קורים דברים שאתה לא מתכנן בקריירה. לשמחתי, התמזל מזלי ועשיתי הרבה דברים גדולים בקריירה, אבל למצוא מקום קבוע שיהיה סוג של בית - זה לא אחד מהם".
למה?
"בכל פעם קרה משהו שונה. היו מקרים שבהם נתתי עונה טובה והשתדרגתי, היו מקרים שרציתי להישאר וזה לא יצא. אלו דברים שקורים לכל שחקן בקריירה, אבל בסך הכל אני גאה מאוד במה שעשיתי ובמה שאני עושה. אם יצא לי לתקוע יתד במקום שבו אני נמצא עכשיו אז אחלה, ואם לא... אז בסוף גם מרקו חזר הביתה".
אתה מרגיש פספוס מסוים שלא יצא לך לשחק יותר ביורוליג?
"בשנים האחרונות אני משחק בשלוש מתוך ארבע הליגות הכי חזקות באירופה, ונתתי גם עונות מצוינות. עם גראן קנאריה עליתי לפיינל פור ובשנה שעברה עם זניט, למרות שהייתי חולה בחלק מהעונה, סיימתי טוב מאוד ועשינו פיינל פור, כשפעמיים הפסדתי לאלופת היורוליג בחצי גמר - לריאל מדריד ולצסק"א מוסקבה. השנה אני בינתיים מציג עונה אישית טובה ואני מאוד מקווה גם לעונה קבוצתית טובה. אני מרגיש שאני ברמות הגבוהות. אם תהיה לי אפשרות לשחק ולהיות משמעותי בקבוצת יורוליג, ברור שאני ארצה".
יכול להיות שגם סדר העדיפויות שלך השתנה?
"בקריירה של שחקן כדורסל יש זמן לכסף, יש זמן לרדוף אחרי חלומות ויש זמן לרדוף אחרי מעמד - עכשיו אני בשלב של לשחק, לממש את עצמי וליהנות מכדורסל. אני לגמרי שם ואני יכול לומר שזה השלב הכי כיף בקריירה".
בזמנו בדאלאס שיחקת לצד שיין לארקין. האמנת שהוא יכול להיות כל כך טוב באירופה?
"הוא מפתיע אותי, נראה לי שהוא מפתיע את כולם, באינטנסיביות, ביציבות ובמספרים שהוא עושה - שהם חסרי תקדים. תמיד ידעתי שהוא פריק גופני, היכולות האתלטיות שלו הן יוצאות דופן. כשאני שיחקתי איתו הוא היה יותר צעיר, רק סיים קולג', ממש ראית שהוא ילד. היום הוא התבגר, הוא מחזיק קבוצה ואני שמח בשבילו. הסתמסתי איתו לא מזמן, גם בפיינל פור הקודם שהוא שיחק בו, דיברתי איתו ואיחלתי לו בהצלחה".
"רואה את עצמי חוזר לשחק בארץ מתישהו"
למרות שאת החלק הארי של הקריירה מקל העביר באירופה, הוא ללא ספק אחד השחקנים הישראלים הבולטים בדור האחרון. הרי מדובר באחד הישראלים הבודדים שזכו בשתי אליפויות עם שתי קבוצות שהן לא מכבי תל אביב (גלבוע ומכבי חיפה), אבל עושה רושם - שדווקא בליגה המקומית, הוא יכול היה לעשות אפילו יותר.
היית רוצה להיות שחקן מוביל, לאורך זמן, בקבוצה ישראלית?
"יכול להיות. במכבי הייתי כמה פעמים וזה לא התחבר, בירושלים הייתי מאוד קרוב לסגור פעמיים - וזה לא יצא לפועל בסופו של דבר. הרבה פעמים לקחתי החלטות מהמוח ופחות מהלב, בחלק מהפעמים לקחתי החלטות מהלב ופחות מהמוח. אני לא מסתכל על מה שיכול היה להיות, אני מבסוט מאיך שהקריירה התנהלה עד עכשיו. יכול להיות שלפעמים אני חושב שהייתי צריך לעשות משהו כזה או אחר אחרת, אבל בסך הכל אני מאוד שלם עם מה שעשיתי".
יש סיכוי שתחזור לישראל כשאתה עדיין בשיא הכושר שלך?
"חבר שאל אותי השבוע כמה זמן הוא חושב שאני עוד אשחק כדורסל, אז אמרתי לו ביום שלא אהיה דומיננטי, אני אפסיק. חשוב לי להיות משפיע ולהילחם עם הקבוצה שלי על דברים חשובים, כך שאני רואה את עצמי חוזר לארץ מתישהו, וכשחקן משמעותי. פה צמחתי, אני מאוד אוהב את הליגה הזו".
מקל במדי חיפה. עוד יחזור לישראל? (אלן שיבר)
"אם הילד יקבל את האתלטיות של ווילי ואת ראיית המשחק שלי אז הוא במצב מצוין"
אבל עם כל הכבוד למשחק כזה או אחר, אירוע משמעותי בהרבה קרה למקל לפני כחצי שנה - הוא הפך לאבא לראשונה בחייו. "זו חוויה יוצאת דופן, פתאום אתה מקבל משמעות שונה וההסתכלות שונה על המון דברים", הוא אומר. "פתאום אתה מסתכל על ההורים שלך בצורה אחרת, זה באמת משהו עוצמתי. הבן שלי בן חצי שנה וככל שהוא גדל אני מרגיש שאני נקשר אליו יותר יותר כל יום".
איך זה מסתדר להיות אבא עם קריירה כל כך תובענית?
"אשתי גיבורת על, היא עושה ניסים ונפלאות איתו, רוב העומס נופל עליה, בטח באיטליה כשאנחנו לא מקבלים עזרה של המשפחה. יש לי אימוני בוקר ואני צריך לישון בלילה כמו שצריך, היא עושה עבודה מדהימה ואני משתדל לעזור כמה שיותר ופחות להפריע".
הסבים וסבתות לא רוצים אתכם כאן איתם, בישראל?
"הם מתבאסים שהם לא רואים את הילד באופן קבוע, אבל הם יודעים שאנחנו במקום טוב ושאנחנו נהנים. כשאנחנו בארץ הוא אצלהם ואנחנו מקבלים קצת חופש".
אשתך דניאל היא הבת של ווילי סימס. הילד חייב להיות שחקן כדורסל
"אם הוא יחליט ללכת לכדורסל אני איתו כל הדרך, אני בכל מקרה אהיה איתו כל הדרך בכל דבר שיבחר. אם הוא יקבל את האתלטיות של ווילי ואת ראיית המשחק שלי אז הוא במצב מצוין. יש לו גנים טובים, זה בטוח, בוא נראה מה יהיה".