אחרי האכזבה הגדולה של איטליה לפני שנתיים (הדחה במוקדמות על ידי בלארוס), חזרה הנבחרת המצליחה ביותר באירופה (5 זכיות) והציגה עורף קשיח (ספגה שמונה שערים בלבד בעשרה משחקים) בשילוב עם פצפוצי דינמיות וסטייל בקישור ובחוד, כדי לנסות לזכות בטורניר בפעם השישית והראשונה מאז 2004. במהלך הקמפיין הוחלף המאמן צ'ירו פרארה בדוויס מנג'יה הצעיר, לשעבר מאמנו של ערן זהבי בפאלרמו, ובאיטליה מאמינים שהשאפתנות והעוז של מנג'יה עשויים להזניק את הסקוואדרה אזורה אל כס המלוכה.
הכוכב: מרקו וראטי
אם בגיל 18 כבר מציגים אותך כ"אנדראה פירלו הבא", אזי ברור שבגיל 20 אתה תישא על גבך מטען של יכולות וציפיות. בינתיים, מרקו וראטי עומד בשתיהן, ומצליח לשמור על אלמוניות מפתיעה, אולי משום שהמעבר הסנסציוני שלו אשתקד מפסקארה תמורת 12 מיליון יורו (יותר ממה שכריסטיאנו רונאלדו עלה למנצ'סטר יונייטד בגיל הזה) היה "רק" לנובורישים של פאריס סן ז'רמן. וראטי כבר מדלג בין איטליה הצעירה לבוגרת, והתכונה היחידה העלולה להיות בעוכרי התקדמותו ולמנוע ממנו את המשך ההשוואה לפירלו היא לא קומתו הגאטוזית (1.65 מ'), אלא הטמפרמנט שהולך כנראה יחד איתה – ארבע הרחקות בחצי השנה האחרונה.הטוען לכתר: לורנצו אינסינייה וצ'ירו אימובילה
פסקארה הייתה השנה בשר התותחים של הסרייה A. אבל זה לא הפריע למועדון הצנוע מהים האדריאטי לדרוס אשתקד את ליגת המשנה, ולספק לאיטליה כמות כשרונות צעירים המספיקה לשני דורות. יחד עם וראטי, התחשלו וחישמלו בפסקארה מובילי הכדור והסקוררים המבטיחים לורנצו אינסינייה וצ'ירו אימובילה. הראשון נחת בנאפולי ויככב מספטמבר בליגת האלופות, השני סייע לגנואה להינצל מירידה. שניהם בעלי טכניקה וכישורים רב-גוניים, מגוונים מקטגוריית החלוץ האיטלקי הקלאסי דוגמת פיפו אינזאגי ואלברטו ג'ילארדינו (מלך שערי הצעירה בכל הזמנים), ושניהם עשויים להאפיל על מתיאה דסטרו (רומא), שקיבל בזמנו הרבה יותר שבחים וכותרות מהם, ולהשכיח את חסרונו של סטפן א-שעראווי המילאנזי, שגויס על ידי הבוגרת.
הקריירה הכי מבטיחה: לוקה מארונה
הכדורגלן היחיד של איטליה שלא החמיץ אפילו דקה במוקדמות ומחזיק בשיא ההופעות בנבחרת (30), הוא אולי אף השחקן הוורסטילי ביותר בסגל. לוקה מארונה הוא בתפקידו הטבעי קשר אחורי, אבל מנעד הכישורים שלו מוצא אותו מוצב לא פעם במרכז ההגנה, והוא מעיד על עצמו כעל מי שישמח גם לשחק באגפים – של העורף ומרכז השדה גם יחד. הקריירה של מארונה מבטיחה יותר מרבים אחרים, משום שעל הכשרון שלו כבר מתנוססת לראווה חותמת כפולה של אלוף איטליה. לא פשוט להשתחל להרכב של יובנטוס עתירת האפשרויות, אבל מארונה פתח העונה שמונה פעמים במדי הגברת הזקנה.
המבוגר האחראי: לוקה קאלדירולה
11 שחקנים – כמעט מחצית הסגל – של איטליה הצעירה מגיעים מקבוצות מחוץ לסרייה A, אבל חמישה מהם הגיעו לשם מכור ההיתוך האיכותי של אקדמיית אינטר. הבכיר שבהם הוא הבלם והקפטן לוקה קאלדירולה, שמגיל 15 (!) הופיע בכל הנבחרות הצעירות של הכחולים, כולל 26 פעמים בנבחרת הזו. ואף על פי שקאלדירולה הושאל לברשיה ומחצית כרטיסו נמכרה לצ'זנה על מנת להביא את יוטו נאגאטומו לסן סירו, לא יופתע איש אם לפתע בזמן הקרוב יתגלו ה-1.90 מטרים שלו באמצע איזו הגנה מוצקה בליגה הבכירה.
היורש: אלסנדרו פלורנצי
מרקו-פירלו-וראטי אמור לטעון כמובן גם לעמדת היורש האולטימטיבי. אבל למען הגיוון כדאי להצביע על אלסנדרו פלורנצי, אחד הדברים היחידים הטובים שקרו לג'יאלורוסי של רומא בעונה אומללה. פלורנצי הוא תוצר של אקדמיית רומא, קשר התקפי שהבקיע ארבע פעמים ב-13 הופעות בנבחרת. מי שצריך להשתכנע שהוא מקבל את תפקיד היורש ביושר ובכושר, כדאי שיישען על פריט הטריוויה הבא: את הופעת הבכורה שלו בסרייה A לפני כשנתיים ערך אלסנדרו כאשר עלה מהספסל והחליף אחד, פרנצ'סקו טוטי.