מאות ליוו את אריק אלפסי בדרכו האחרונה

מאמנים, שחקנים, אנשי המנהלת, אנשי איגוד הכדורסל ולמעשה עולם הכדורסל הישראלי כולו, ביחד עם משפחתו, ליווה היום (שלישי), את אריק אלפסי, שהלך לעולמו בגיל 49 אחרי מאבק בנגיף הקורונה. ההלוויה נערכת במושב אביחיל.

• כעת ב-5GOLD: ערב שידורים מיוחד לזכרו של אריק אלפסי

אלפסי החל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי נתניה. בין תחנותיו הבולטות בקריירה ניתן למנות את אליצור אשקלון בה אימן כבר בגיל 36, ברק נתניה, בה זכה בתואר מאמן העונה ב-2009/10, מכבי אשדוד, עירוני נהריה והפועל אילת. בנוסף, שימש אלפסי גם כמאמן נבחרת הנוער וכעוזר מאמן של אריק שיבק בנבחרת הבוגרת.

בתו של אריק אלפסי ספדה בדמעות: "בבקשה שמישהו יגיד לי שזה לא אמיתי. שמישהו יגיד לי שזאת עוד אחת מהבדיחות שלך. כמה היית אוהב להצחיק אותי. הבטחתי לך שאני אשמור על כולם, אני מפחדת. ברגע שהלכת הלך איתך הלב שלי שמרוסק לחתיכות".

"אבא שלי היה האיש הכי טוב שאני מכירה. תמיד היה לך איך להצחיק את כולם. אף פעם לא שמעתי עליו דברם רעים. היית האבא הכי טוב שיכולתי לבקש. אני מבטיחה לך שבכל מקום שאני אלך אני אמשיך להפיץ את שמך הטוב. תלכו להורים שלכם ותחבקו אותם חזק, תעריכו כל דקה ודקה. אני אזכור אותך תמד וניפגש בסוף".

מספידים נוספים אמרו על המאמן: "בכל מקום שעבדת אהבו אותך. זאת הפעם הראשונה בחיים שהפסדת. אין עוד בן אדם כמוך בעולם. תמיד חשבת על הקרובים אליך ורק על עצמך, תמיד חשבת על אחרים. תשמור עלינו מלמעלה.

שרון דרוקר: "זה לא נתפס. אתה רואה את המשפחה, כל קהילת הכדורסל הגיעה לחלוק לו כבוד אחרון. אחלה בן אדם, באמת. מעבר לקולגה, יש אנשים אתה יכול להגיד שלום ולעבור. הוא היה אחד משלנו. תמיד אומר אמת, תמיד צוחק תמיד במצב רוח טוב. נקרע הלב. כולנו כבר אבות לילדים, אתה שומע אותם וזה קשה. צריך להיזהר. זה מטורף, לא נתפס, בן האדם בן 49 בשיא החיים, בשיא הקריירה".

שי סגלוביץ': "אני בין הדחקה לבין לעכל את זה שלא יהיה לי יותר למי לחייג. אי אפשר מספיק לשבח ולפאר אותו. יש פה מכל הקצוות של הכדורסל וזה לא סתם. עם כל מי שהייתה לו נגיעה אפילו הכי קטנה, הוא דאג לשמור על קשר ולהגיד מילים טובות. לצערי אין עוד אנשים כאלה".

הוא כל כך אהב את המשחק ואת התחרותיות. הלוואי שהיה לי צל של רעיון איך להנציח אותו. כל מה שיעשו מגיע לו. בשיחת טלפון האחרונה לפני שהרדימו אותו, הוא כל כך פחד מזה ובצדק. הוא ידע כנראה לאן זה מוביל. השיחה האחרונה איתו תיזכר טוב טוב ואני לא אשכח את הפעם האחרונה שראיתי אותו".

עופר ברקוביץ': "בזמנו אימנתי תא אשקלון וחיפשתי עוזר מאמןו. נפגשתי איתו ומיד היה קליק בינינו. הוא החליף אותי בהמשך ושארנו חברים במשך שנים. חבר, איש טוב, מאמן שעשה דברים יפים לאורך השנים, אבל זה מתגמד לאור הטרגדיה הקשה הזאת. הוא היה בחור עם נשמה טובה, היחסים תמיד היו נקיים, טובים, תמיד חיובי ומפרגן. היה ידוע גם כמאמן ביחסי האנוש הטובים שלו. ליבי עם המשפחה והילדים שלו".