$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

העיקר האופטימיות: שני מאמנים שמחכים לנסים

גוטמן כאן, שיבק שם. נבחרות ישראל בצרות, ולבוסים על הקווים נותר רק להתפלל. אבי מלר מציג דו שיח דמיוני בין חברים לצרה

אבי מלר
אבי מלר  08.09.13 - 00:13
יהיה בסדר. עם קצת נסים (אלן שיבר ו-gettyimages)
יהיה בסדר. עם קצת נסים (אלן שיבר ו-gettyimages)

אלי: עזוב את כל הבכי והיללות והביקורת הארסית. מה שחשוב זה שנותר סיכוי להעפיל.

אריק: בכדורגל או בכדורסל?

אלי: בשניהם.

אריק: רגע, אבל בשביל זה צריך עכשיו לנצח את גרמניה, בלגיה, רוסיה, פורטוגל וצפון אירלנד.

אלי: נכון. שני נצחונות סל, שלושה בכדורגל, ואפשר לשכוח מכל האכזבות.

אריק: אבל איך נשיג פתאום את הנצחונות האלה?

אלי: אל תהיה כזה קטן אמונה. יש לנו פוטנציאל ענק. דורסני. הנה, אם רק גוטמן היה מעלה את ברדה במקום שכטר – היינו כבר ביום שלישי עוקפים את קאפלו בסיבוב. ותאר לך מה היה בכלל אם חמד ובן בסט היו כשירים.

אריק: וואלה, הגיוני. בדיוק כמו בכדורסל: נבחרת תותחית על, לבושה בשיריון בלתי חדיר, שסובלת מאד מחסרונו של גל מקל.

אלי: רגע, אבל מקל ייעדר גם מול בלגיה וגרמניה.

אריק: אז נחפה עליו ועל כספי, אוחיון, אליהו וכל השאר על ידי שילוב אפיק ניסים.

אלי: רעיון מעולה. אפשר להביא אותו גם לנבחרת הכדורגל?

אריק: למה?

אלי: כי זה הסיכוי האמיתי היחיד שנותר לנו – ניסים.