הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ירידה לצורך עליה: יוסי בניון ואליהו במלכוד

גולשים כותבים: האם על הקשר לחזור לב"ש ולאיים על האליפות, או לבחור בהרפתקאה בארה"ב? ומדוע הפורוורד רק צריך לרדת בשכר כדי לשוב לפרקט? 3 דעות בולטות על העתיד של שניים מספורטאי הענק של ישראל

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  19.10.13 - 08:34
המלכוד זהה, הפתרון דומה. בניון ואליהו (GETTYIMAGES)
המלכוד זהה, הפתרון דומה. בניון ואליהו (GETTYIMAGES)
תחילת כתבה

יש כיוון? / מארק פבזנר
על העובדה שיוסי בניון הוא אחד מגדולי הכדורגלנים שצמחו בישראל אין ויכוח. יש אפילו שיאמרו שהוא הכי גדול. אבל כעת בניון נמצא בצומת דרכים בשלהי הקריירה והאפשרויות - שהיו רבות עד לפני כמה שנים - נראות מועטות ועל גבול המעליבות. אז מה עליו לעשות, לחזור לישראל - או שמא לבחור בקבוצה מהליגה השניה באנגליה? נראה ששתי אפשרויות אלו לא קוסמות, בלשון המעטה, לקשר.

אז אולי ישנה אפשרות שלישית, הנראית קצת מרוחקת פיזית, אך מקצועית יכולה לעזור לו לסיים באקורד חיובי יותר - ליגת ה-MLS בארה"ב. אומנם זאת לא הפריימרליג, אך אם היא הייתה אטרקטיבית לתיירי הנרי, כנראה שגם בניון יגלה שם ליגה תחרותית, מקצוענית ומתגמלת כלכלית. נכון, ישנו הרצון להישאר באירופה, אך בגיל 33 בואכה 34, עם ק"מ לא מועט של ניסיון אירופי, בניון צריך להעלות את עצמו על מזוודות ולהעביר לפחות עונה אחת בארצו של הדוד סם. הרי זה יותר טוב מ"עונת פרישה" בליגה השישית בטיבה באירופה. הפרטים אצל אייל ברקוביץ'.

ומכישרון שמתקרב לסוף, לכישרון שמחפש את השיא - ליאור אליהו. כן, מכבי עשו תרגיל שנראה מסריח וליאור נפגע, בעיקר מקצועית. אבל אולי זאת הבעיה, הפגיעות של ליאור הן יותר מנטליות מפיזיות. נכון לעכשיו, הדלת במכבי סגורה, ירושלים לא הסכימה לשלם והפורוורד לא מוצא את עצמו. מבחינת כישרון נטו, אליהו שייך לטופ האירופי. מבחינה מנטלית? ובכן, כרגע לא. אליהו צריך להבין שהוא חייב לשחק, וכמה שיותר. זה לא מוכרח לקרות ביורוליג, כי גם היורוקאפ יכול להיטיב עימו. קבוצה שתיתן במה לכישוריו תחזיר לו את הביטחון, קודם כל בעצמו.

חלומות לחוד, מציאות לחוד / יוגב ישראלי
"זה כתוב בספרים, בשירים, במפות הכוכבים. מה כולם מחפשים? את האושר, מקווים. והגורל צבעו אפל עמוק בפנים. אל תבכי, אחות קטנה, זה לא פשוט את מבינה" (מתוך: "תחזור תחזור" של משינה). הפזמון הזה מוקדש לשניים מטובי הספורטאים שלנו בארץ: יוסי בניון מחד וליאור אליהו מאידך. לשניהם יש כישרון מהפנט על הדשא/הפרקט. אך יחד עם זאת, שניהם בצרות: כרגע אין להם קבוצה, מה שיהווה פגיעה בכושרם ובקריירה שלהם. הם אמנם מתאמנים במסגרות שונות כדי "לשמור על הכושר", אך ברור לכולם ששום כמות אימונים לא תחפה על מחסור בדקות משחק, וכי אין אף עין שתסתכל לעברם כל עוד הם נשארים על מגרש האימונים.

הפתרון פשוט, אך דורש גמישות. על בניון ואליהו להתפשר. על השניים לחזור לזירה המקומית ולהשתלב באחת מהקבוצות שתחפוץ בשירותם (לבטח יש יותר מאחת-שתיים כאלו). נכון, זו ירידה ברמה. נכון, מדובר במשכורות נמוכות בהרבה ממה שהתרגלו לשלשל לכיסם בסוף כל חודש, ונכון, מדובר על עולם שונה לגמרי מזה שעליו חלמו או פינטזו. בניון לא ישחק מול אריות אירופה במגרשים המפוארים ביבשת, ואילו אליהו לא בדיוק יעמוד על אותו פרקט מול השמות הנוצצים בליגה הטובה בעולם. אז מה? הרי בסופו של דבר זה מהלך שישתלם להם כי הם יזכו לדקות משחק, יחזרו להיות מושא להערצה עבור אוהדים שרואים בהם מודל לחיקוי, וכמובן (בעיקר במקרה של בניון, אבל לא רק), יזכו לאמון מחודש ממאמן הנבחרת הלאומית.

בניון ואליהו, יש לנו ארץ נהדרת! אמנם עם לא מעט בעיות ומחדלים, אבל עם אהבה שופעת לספורט ובטח לשניים כמוכם כדי להרים כאן את הרמה לגבהים חדשים. בואו הביתה!

מלך ליותר מיום אחד / אייל שטרן
מעטים האנשים שיטילו ספק במה שיוסי בניון וליאור אליהו עשו במהלך הקריירות שלהם, אך נוכח מצבם של השניים, צריך לזכור דבר אחד: החיים הם דינמיים, ובעיקר בעולם הספורט. יום אחד אתה מלך, למחרת צולבים אותך על כל במה אפשרית. ולכן, בניון ואליהו צריכים לעשות סוויץ' בראש ולהבין - כמאמר המשורר - שמה שהיה הוא לא שיהיה ויש חדש תחת השמש.ומכאן הדברים נחלקים לשניים.

מצד אחד, יוסי בניון. לילד יימלאו במאי 34 אביבים ולאור הביקוש המועט לו זכה באירופה, ברור לכל שכבר לא מדובר באותו השחקן שקרע רשתות בספרד, אנגליה או בנבחרת. ובהתחשב בעובדה שליוסי לא נותרו עוד הרבה שנים לתת, הייתי שמח לראות אותו חוזר לסיבוב אחרון איפה שהכל התחיל - בווסרמיל, באר שבע. קשה לשכוח את התמונה בה הנער המחונן ממרר בבכי במדי הפועל ב"ש כשזו ירדה לליגה הארצית. הפרוייקט של אלישע השיב כבר בן אובד אחד, אליניב ברדה, הביתה. ואני קורא ליוסי, די לרעות בשדות זרים, שוב גם אתה הביתה ותהיה לכוכב הראשי בתסריט ההוליוודי שנכתב עכשיו בבירת הנגב. בוא וסגור מעגל.

לגבי ליאור אליהו, הדברים שונים בתכלית. ליאור חגג לאחרונה יום הולדת 28, גיל בו ספורטאי אמור להיות בשיאו. ליאור הוא מהטובים בתפקידו באירופה, בעיקר בפן ההתקפי ובאופן חד משמעי הישראלי הטוב ביותר מחוץ לליגה הטובה בעולם. אך עם כל זאת, אנו מצויים בשלב די מתקדם של העונה בו מרבים הסגלים סגורים כבר. מה נותר לו לעשות? למחול על כבודו, להציע את עצמו במחיר הוגן לאורי אלון בהפועל י-ם ולהוכיח להנהלה הצהובה כמה טעו שוויתרו עליו. התסריט הזה הרבה יותר אופטימי ממה שהוא נראה במבט ראשון, כי אם הכל ילך כמתוכנן, דבר אחד משותף יהיה ליוסי ולליאור בסיום העונה. צלחת אליפות.