סכנין ניצחה בריאליטי, מכבי מזכירה את ימי הכדורסל בעבר

כשהצהובים כל כך גדולים על ליגת העל, המטרה הפכה לכבוש מולם. עמרי אפק מחמיא לסוזה וזהבי, פוסל כל נסיון השוואה לבית"ר של ארקדי ובטוח: הפועל חייבת 6 נקודות מול עכו ובני יהודה. ומה יהיה עם מכבי חיפה ואריק בנאדו?

עומרי אפק
עומרי אפק  29.10.13 - 13:15
מכבי תל אביב יוצאת לעוד חגיגה
מכבי תל אביב יוצאת לעוד חגיגה
תחילת כתבה

ברכות לבני סכנין. בשעה טובה, סוף סוף יש זוכה בריאלטי "מי הקבוצה הראשונה שתבקיע (או יותר נכון תגנוב), שער למכבי תל אביב". ניסו לקרוא לזה משחק צמרת. נו באמת. כל פעם מנסים להמציא יריבה חדשה למכבי, אבל הפער בין הצהובים לליגה כל כך גדול שהמשחקים נראים כמו משחקי ליגה של מכבי בכדורסל עד לפני כמה שנים. טיול אחר הצהריים. הסגל הכי טוב בליגה זה לא מספיק. זה סגל עם יד תובענית, מכוונת ודורשת ברמת הניהול והאימון. הבקרה שם היא שילוב של בדיקות ומעקב אחרי המצב הפיזיולוגי, המקצועי והאישיותי של כל שחקן בתוך המערכת ושמועמד להגיע. הרוטציה היא לא רק מאינטואיציה. מי שלא מבין את האג׳נדה לא מחזיק שם. למי ששכח למכבי ת"א היה תקציבי ענק גם קודם. השאלה מה בונים איתם.

ההשוואה לימי ארקדי גאידמק  בבית"ר מקוממת. ארקדי הביא את השחקנים הישראלים הכי טובים בארץ ומחו"ל בסכומי עתק וזרים במחירים אסטרונומים ושייט לאליפות. מכבי הביאה את טיבי, בן הרוש, איינבינדר וראדי. שחקני ליגה טובים שאת הקפיצה עשו בצהוב. מכבי הביאה זרים חופשיים בשוק במשכורות סבירות: חואן פאבלו, פריצה, גארסיה. גם כשהיא טועה זה לא עולה לה הרבה. אפילו זהבי (רעב להצליח, רעב מאוד ולא מספיק לו מה שהיה עד אתמול) עלה לה פחות ממיליון דולר. מחיר מצחיק כשאתה רואה כמה היריבות בזבזו ועל מי.

אפשר להבחין שוב שסוזה מכין את הקבוצה למשחקים בצורה מדוקדקת, מנתח את היריבה והחולשות שלה. הוא מפתיע את כולם שמשפשפים עיניים כשרואים את ההרכב לפני המשחק. אחר כך כבר מבינים. סוזה יודע לנצח משחקים בהתחלה, בבום. הוא יודע לבנות משחקים כדי להתיש מחצית ואז לשלוח תותחים במחצית השנייה. שאפו. מול סכנין הוא השאיר שלושה בלמים ואת מיטרוביץ' לעצור מתפרצות. את המגנים הוא שלח לשחק כמו קיצוניים על סף רחבת היריב. בשער הראשון שמאנה בישל, אלטמן, המגן בצד הנגדי היה בתוך הרחבה לסיים, עמד שם מאחורי זהבי שכבש. מדהים. בדקה הרביעית. לא בסוף משחק כשהוא מחליט להמר. עוד הפתעה מבית היוצר של סוזה. עד שסכנין המבוהלת הבינה מה קורה, היא כבר הייתה בפיגור.

היו שני דברים נוספים שמכבי קיבלה במשחק הזה. את מיטרוביץ' השחקן הכי מושמץ, שכבש שער גדול ואת נושא המשך הלחץ על היריבה ביתרון. בתחילת המחצית השנייה סוזה דרש לחץ מאסיבי וגול רביעי שגם הגיע. דבר שהיה חסר למכבי שהובילה מול עכו וקרית שמונה.

ויש גם ליגה בין מכבי לרמה"ש, ובליגה הזו היה דרבי בחיפה. מצטער אם זה מוזר אבל נתחיל מהמנצחת. שאפו ענק לשלומי דורה ולשחקנים שלו שתירגמו הכנה אדירה למשחק. הוא יצר צפיפות ותסכל את מכבי חיפה שהניעה והניעה והניעה את הכדור בצורה אנמית. זה היה המשחק המושלם ליובל אבידור לחזור לעצמו בידיעה שהפועל חיפה תתגונן בחצי המגרש שלה ותטוס למתפרצות. הוא לקח את זה בשתי ידיים, אחרי פתיחת עונה מאכזבת. המארב שלו לכדור רע של גולסה באמצע המגרש, היה דוגמא למחויבות של שחקן לסגירה, חטיפה ויציאה מדהימה קדימה לשטח מת. הבישול היה הקינוח למהלך הגנתי והתקפי גדול שלו וסיומת מושלמת של קוראץ'.

הפועל חיפה בעטה פעם את למסגרת במשחק וכבשה. זו התעלות של יום כדי לצמצם פערים גדולים בין הקבוצות. הפועל חיפה שיחקה רע בלא מעט משחקים העונה אבל צברה נקודות וזה מה שנותן לקבוצה בטחון. מכבי חיפה היא אכזבה עצומה. זה ברור. אין לה אף שחקן חוץ מעזרא שמכריע משחקים. כולם קורסים תחת הלחץ. הקבוצה לא מוצאת פתרונות לצפיפות וגם ה-0:3 מול מכבי פ"ת בשבוע שעבר נפתח אחרי שער במתפרצת של עזרא. זו בעיה עקבית. אין לה שחקנים ״שוברי שוויון״ כשלא הולך. אין לה גמישות במערך שנשאר קבוע.

לא נעים לראות את בנאדו מתקשה להתמודד עם המשבר הזה תקופה ארוכה. מאמן צעיר שלומד לראשונה את העוצמה של כדור שלג. זה קרה ויקרה לכל מאמן בשלב כזה או אחר. אין חסינות. בשורה התחתונה הליגה בורחת לה ויש סיכוי סביר שבדצמבר היא תחלום בקושי על כרטיס לאירופה, תהיה משוחררת מלחץ לתארים ואז תנצח משחקים כמו בעונה שעברה. אני חושב שזה זמן טוב עבור ההנהלה בחיפה ובעוד קבוצות לחשוב על מנגנון של מנהל מקצועי ומערך מתחתיו. צריך לבדוק  איך זה שכל כך הרבה שחקנים ישראלים וזרים לא מצליחים במכבי חיפה בשנים האחרונות. גם אם בגלל בחירת השחקנים לא מתאימה מקצועית, וגם אם זה חוסר היכולת של המערכת להוציא מהם את המיטב זה לא ממש משנה. עם עובדות קשה להתווכח לצד זה, עוד יותר תמוה למה הקבוצה לא משלבת אף אחד מהצעירים המוכשרים ממחלקת הנוער שהתחילו לשחק בעונה שעברה. כן, תחת אותו בנאדו.

מבחינת הפועל תל אביב, בשעה טובה קיבלנו גם יכולת מצוינת וגם תוצאה משכנעת של האדומים. הפעם זה כן היה סוג משחק של בוגרים נגד נוער. לפחות הכוונה של רן בן שמעון מתאימה למשחק הזה. ככה מפרקים יריב חלש ומייצרים הרתעה. הפועל שיחקה חכם עם שני שחקני אגף - ורמוט וזגורי - שנעו כל הזמן גם לכיוון הקו וגם לאמצע בתנועה מגוונת. הצמד שכטר את דמארי נהנה באמצע כחלוצים שקרובים אחד לשני, חיפשו לפרגן ולייצר אופציה עם הגב או לעומק. אפילו לא היה צורך במגנים שמצטרפים נגד יריבה כל כך חלשה. רמת השרון מבזה את עצמה ואת הליגה שלנו. עצוב שהפיק הכי גבוה שלה בליגה היה מחצית מאופסת בבונקר  נגד מכבי ת"א. משחק שגם אותו היא הפסידה. תגידו שזה לא חוכמה אז זה דווקא כן חוכמה כי 0:5 זה הרצון לדרוס, לא להוריד את הרגל מהגז, זה להחזיר לשחקנים תחושה של הבקעה ובישולים כמו לוורמוט ושכטר.

בניגוד לדעה הרווחת אני חושב ששכטר רשם בטדי (בהפסד לבית"ר) התקדמות גדולה כי למרות ההחטאות הוא לראשונה העונה ייצר מצבים לבד, הצליח לעבור באחד על אחד עם כוח מתפרץ ושפת גוף הרבה יותר טובה. לשחקנים שלא שיחקו סדיר שנה-שנתיים לוקח זמן להיכנס לכושר. גם המעבר לארץ לא פשוט. המקרה של זהבי שחזר בסערה הוא יוצא דופן ולא מעיד על הכלל. שכטר עמד בביקורת בצורה יפה. עכשיו כשהם הורידו חלודה, הוא ו-ורמוט צריכים להיות אלה שעושים את ההבדל בהפועל. נגמר שלב ההתאקלמות. הפועל כרגע מפרקת קבוצות או שהיא נתקעת על האפס. אם היא באמת לומדת לשחק נגד צפיפות והגנות מסוגרות אז היא בעמדת זינוק מצוינת כי יש לה את עכו ובני יהודה. אם היא באמת בתהליך התקדמות אז זה אומר עוד 6 נקודות והמון בטחון לפני קרבות ראש בראש עם ״הגדולות״. זה הזמן ללחוץ על הגז, לייצר רצף ולחזור להיות גורם משמעותי או שהעונה תהפוך לבינונית.

הפועל באר שבע רושמת פתיחת עונה חיובית ומוצלחת וכל מי שריאלי יודע שמאבק על כרטיס לאירופה זו המטרה שלה העונה. לסגל חסר קשר או אפילו שניים כדי להתחרות על התואר. גם בהגנה צריך בלם ומגן ימני איכותיים יותר כדי לחשוב אליפות. לכן ההתקדמות היא הדרגתית וראויה עד עכשיו. מותר לשאוף ולחלום אבל להבין מה היעדים הריאלים לאחר שנים של מאבקי תחתית.