הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הדור הבא: איך צרפת בונה את עצמה ל-2016

נאום המחצית של פטריס אברה בבלארוס החזיר את הנבחרת לחיים, והראיון הנשכני בטלוויזיה איחד את הטריקולור לקראת הפלייאוף מול אוקראינה. ועדיין, המונדיאל הוא רק צעד בדרך למטרה האמיתית. רק שהשקט בפאריס יישמר עד אז

דניאל שחק
דניאל שחק  14.11.13 - 16:19
נבחרת צרפת, מכוונת ליורו הביתי (GETTYIMAGES)
נבחרת צרפת, מכוונת ליורו הביתי (GETTYIMAGES)

תגיות: נבחרת צרפת

צרפת נידונה לפלייאוף עוד ברגע ההגרלה. בכל זאת, שיבוץ בבית עם ספרד הנוכחית הוא מקרה אבוד. אלא שנבחרת הטריקולור עברה נקודת מפנה משמעותית במהלך המסע. לקראת סופו, יותר נכון. במחצית המשחק בבלארוס, ליתר דיוק.
 
הביקורות הארסיות נגד הנבחרת של דידייה דשאן, שרבות מהן נגעו למגן פטריס אברה, הגיעו לנקודת רתיחה אחרי ה-0:0 בגאורגיה ב-6 בספטמבר. ארבעה ימים מתישים לאחר מכן, אותה חבורה ירדה להפסקה בפיגור 1:0 מביך בבלארוס. השחקנים חפויי ראש, המאמן בהלם ומי הרים את כולם?

אותו פטריס אברה, טיפוס מושמץ שעמד במרכז המרד בצוות המקצועי בפיאסקו של מונדיאל 2010, התייבש באותו משחק על הספסל. בחדר ההלבשה הוא היה זה שקם והרביץ ציונות בחבר'ה. הוא הטיח בהם ביקורת, התעקש שזה הזמן להחזיר את הכבוד לאומה ולדגל, דיבר על משמעות החולצה. צרפת חזרה למחצית השניה ובתוך 28 דקות הפציצה רביעיה בדרך לניצחון 2:4.
 
"למרות שהוא לא שיחק, לפטריס היה חלק חשוב בניצחון", הודה אז המאמן דידייה דשאן. "מעבר לכך, הוא גם היה באבל, אבל זו לא הסיבה שלא נתתי לו לשחק". פרנק ריברי חשף באמת את גודל המעורבות של המגן. "פּט נשא נאום גדול, נאום גברי שעשה לכולנו טוב", גילה הקשר. "הוא הכניס בנו אומץ ונחישות כי ממש היינו שפופים בהפסקה. הוא אמר לנו לשחק, להשתחרר. הוא אמר שאנחנו מכבדים את הנבחרת הבלארוסית, אבל שאנחנו נבחרת צרפת. שאנחנו חזקים מהם ושכדי להגיע לפלייאוף צריך להראות פנים אחרות".

 

צרפת, הנבחרת והמדינה, פתאום הרימה ראש. זה היה האות עבור אברה לעשות את הצעד הבא. לפני מספר שבועות הוא העניק ראיון לתכנית "טלפוּט" של ערוץ הטלוויזיה 1TF, וניצל את ההזדמנות כדי להשתלח באופוזיציה. "יש כמה פרשנים שאיתם אסגור את החשבון בקרוב", התריע. "הם רוצים למכור לציבור הצרפתי שקר שאיש לא אוהב את אברה. זה ממש לא המקרה. אני הייתי פעמיים המגן השמאלי של השנה בעולם וארבע פעמים המגן השמאלי המצטיין בפרמייר-ליג. לאנשים יש דימוי חיובי שלי, הנוכלים האלה לא יצליחו ללכלך אותו. הפרזיטים צריכים להפסיק לשקר".
 
פטריס אברה, האיש שפער סדקים בתוך חדר ההלבשה, פתאום הפך לגורם שאיחד אותו. הוא עשה זאת עם גישת "כל העולם נגדנו", שכבר עבדה פעם או פעמיים במהלך ההיסטוריה. ואולם, אם בהיסטוריה עסקינן, בסוף אנשים חוזרים למחשבות. על עצמם בדרך כלל. ואז החזית נסדקת מחדש.
 
איש בצרפת לא התפלא על מקום שני אחרי ספרד. איש בצרפת גם לא מתאר לעצמו נפילה בפלייאוף מול אוקראינה. היו כבר שהזהירו משאננות וחטאו בהשוואת המפגש הכפול הזה למשחק מול טוגו. איש בצרפת גם לא חושב שהטריקולור הולכת לעבר הנפה בברזיל.
הסגל הצרפתי נראה בשנים האחרונות כמו מסע רגלי באיזור ים המלח. משתדלים ליהנות מהנוף, מעמיסים הרבה ציוד לכל תקלה שלא תהיה, מנסים לדלג מעל סדקים ומדי פעם נופלים לבולענים. הנושא החברתי מלווה את הטריקולור לאורך כל הדרך - החל ממסיבות העיתונאים הזחוחות של דשאן, עבור בטיפוסים בעייתיים כמו אברה, נאסרי ובנזמה, וכלה ביחסים הרעועים עם התקשורת ומאמני העבר. הצד המשמח (או העצוב, תלוי מהיכן מסתכלים) הוא שזה לא משנה.
 
צרפת כולה, הנבחרת והמדינה, מושכת זמן. המטרה האמיתית היא יורו 2016, שייערך במדינה. עד אז צעירים כמו פוגבה, ואראן, קונדוגביה וטובן אמורים לקחת את המושכות. עד אז חלק מהזקנים יפנו מקום. עד אז המאמן יתייצב או יוחלף. עד אז יימצא האיזון. עד אז הקהל יחזור לתמוך בנבחרת. עד אז צרפת תחזור לעמוד בגאון בשורה אחת עם הפייבוריטיות. בינתיים, רק מנסים שם שמגדל הקוביות ישרוד כמה שיותר.