הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

לדפוק מהצד: הבעיות מסביב שמטרידות את ריאל מדריד

המאמן מנוסה, הכוכב לוהט וגם שאר הסגל מפחיד, אבל בבירה הספרדית תמיד יש לחץ מכיוונים אחרים. מה עושים עם חמדנות בחדר ההלבשה או עם ארגון אוהדים ניאו-נאצי ביציע? אם זה תלוי בפלורנטינו פרס, לא הרבה

דניאל שחק
דניאל שחק  27.11.13 - 16:50
פלורנטינו פרס. הקבוצה בסדר, הבעיות מסביב (Gettyimages)
פלורנטינו פרס. הקבוצה בסדר, הבעיות מסביב (Gettyimages)

ריאל מדריד זה לא רק המועדון הגדול בעולם או הלחוץ מכולם, אלא גם המעניין ביותר. אין בו דקה של שקט, לחיוב או לשלילה. נגיד, כמו מדינה קטנה באיזור מתוח ממילא שמייצרת הרבה יותר חדשות מכפי מימדיה.

בשבוע האחרון, למשל, העסיקו את הבלאנקוס שלושה נושאים מרכזיים. רק אחד מתוכם, הפציעות של סמי ח'דירה וצ'אבי אלונסו, נגע לנעשה על כר הדשא. העניין הוא שבמדריד הכל קשור למה שמתרחש מסביב. ותמיד קורה משהו מסביב. לפעמים קרוב, לפעמים רחוק, תמיד משמעותי.

במסדרונות ההנהלה

נשיא ריאל מדריד קיבל שתי החלטות מרחיקות לכת בקיץ האחרון; הראשונה הייתה לרכוש את שחקן העונה שעברה בפרמייר-ליג, גארת' בייל. השניה הייתה להחתים על חוזה משודרג את הכוכב הגדול, כריסטיאנו רונאלדו. אפשר להתווכח על שיקול הדעת שהוביל לאותם צעדים, לא ניתן להתעלם מההשפעה שלהם.

בייל הונחת במדריד תמורת סכום הנושק ל-100 מיליון יורו וחתם על חוזה לשש שנים, במהלכן ישתכר כעשרה מיליון יורו לעונה. ההסכם החדש עם כריסטיאנו הקפיץ את עלויות שכרו לסביבות 41 מיליון יורו לכל אחת מחמש השנים הקרובות. רק לשם המחשה, לכיסו של הפורטוגלי ייכנסו 46,575 יורו בכל יום – תעריף של כמעט אלפיים יורו בשעה. ולא רק אנחנו מקנאים.

בשבוע האחרון צץ פרסום דומה בשני גופי תקשורת המחזיקים בתפישה מנוגדת לחלוטין. "אס" המזוהה עם ריאל מדריד ו"מונדו דפורטיבו" הברצלונאי דיווחו על תסיסה שהחלה בחדר ההלבשה וביעבעה עד מסדרונות ההנהלה. והכל החל בגלל קנאה.

נשיא המועדון פלורנטינו פרס החליט להגדיל את המענקים בחוזיהם של פפה וקוואנטראו. גם סמי ח'דירה ואלבארו מוראטה אמורים לקבל תוספות. יחד עם סכומי העתק שנשפכו על שני הכוכבים בהתקפה, זה הספיק. סרחיו ראמוס, הקפטן על המגרש בהיעדרו של איקר קסיאס, דרש שדרוג של שני מיליון יורו נוספים לעונה (מ-5.5 ל-7.5) תוך שהוא מזכיר התעניינות בו מצד מועדונים אנגליים. הרי בפעם הקודמת שחוזהו הוארך ושופץ, בקיץ 2011, אותו פפה עמד לצדו בעת ההכרזה.

כמעט במקביל, צ'אבי אלונסו החליט להיענות לחיזורי המועדון. הקשר האחורי הבאסקי, שזמן רב סרב להאריך את חוזהו במדריד וראה את אסייר יראמנדי מצטרף כמחליפו העתידי, נזכר לדרוש שדרוג. פלורנטינו פרס הפנה לעברו כתף קרה וכך החל נתק בין ראשי המועדון לבין נציגיו של אלונסו. באנגליה מיהרו להגיב להתפתחות עם התעניינות מופגנת מצד צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, כאשר גם מילאן הוזכרה כאפשרות. בתגובה, השמות אילקאי גונדוגאן ונמניה מאטיץ' מיד נקשרו במעבר לריאל בינואר.

העניין הוא שקרלו אנצ'לוטי לא רוצה ולא מתכוון להחליף את ראמוס ואלונסו. העניין הוא שלפלורנטינו פרס קשה לטעון שאין לו כסף אחרי שמיהר להתחייב לכל כך הרבה הוצאות. וכך הקשר קיבל בימים האחרונים הצעה מחודשת לחתום לעונה הבאה עם אופציה לשנה נוספת, כאשר רק רונאלדו וקסיאס אמורים להרוויח יותר ממנו. כך לבלם-מגן יוצע שדרוג והסכם ארוך טווח מעבר לחוזה הנוכחי, שתקף עד קיץ 2017. כך נשיא ריאל מדריד צובר עוד חובות. לא בטוח שיש לו כוונה לכסות אותם.

ביציעים

נהוג לחשוב, לפחות במחוזותינו, שאין בספרד אוהדים חמים. שמדובר באסופה של תיירים ישראלים ויפנים ששוטפים את היציעים ועסוקים בעיקר בתיעוד עצמי במקדשי הכדורגל המודרניים. יש כאלה, אבל הם ממש לא הרוב. בטח לא במשחקי של בטיס, אתלטיקו או בילבאו. גם בסנטיאגו ברנבאו הם לא אלה שנותנים את הטון.

מי שמנסים לתת את הטון במדריד הם חברי ארגון "אולטראס סוּר" (אולטראס דרום), חבורה שעסוקה בעיקר בהאדרת עצמה ולא בעידוד השחקנים. מדובר בכנופיה שהחלה את דרכה בתקריות אלימות עם אוהדי ספורטינג גיחון בגמר הגביע של 1982. משם המשיכו לעימותים עם אוהדי קבוצות יריבות, עסקו במעשי ונדליזם ופיתחו מעורבות ערה בשוק של מזכרות ניאו-נאציות. רק ב-1998, אחרי שכללו כאלפיים חברים והובילו לנפילת אחד השערים במשחק מול דורטמונד, פונו למעלה היציע. רחוק מהעין, לא מספיק רחוק מהלב.

עם הזמן דאגו צעירי אולטראס סור להסתנן למקומות טובים יותר מאחורי השער. הם פיתחו מעין מאזן אימה עם אנשי הבטחון בברנבאו ועם ההנהלה. כך הם הרשו לעצמם לפלוש למגרש כדי להעניק אישית לז'וזה מוריניו מגן הוקרה במשחקו האחרון במדריד. כך הם קיבלו בטחון להציג גילויים של שנאת זרים לעבר דייגו קוסטה, חלוץ אתלטיקו שבחר בספרד על פני מולדתו ברזיל. כך הם חמקו מעונש כששרו לאחרונה לעבר נציגי התקשורת המקומית "Marca y As, cámara de gas" ("מארקה ואס לתא הגזים").

"אולטראס סור", שגם כיום מזוהה עם גישות ניו-נאציות ואפילו חסם את הגלישה אליו מישראל, ודאי לא זוכה לגיבוי פומבי או מימון מהמועדון. לכן הוא מממן את פעילותו באמצעות מכירת מוצרים המזוהים עם הארגון דרך חנות אינטרנטית. תיק וצעיף עם כיתוב תמורת 30 יורו, ספר בן 300 עמודים על תולדות הכנופיה ב-29 יורו, חולצה עם הלוגו עבור עשרה יורו. תעשיה של ממש בצילה של ריאל מדריד, אבל ממש לא לטובתה.

לאחרונה פרצה מלחמה פנימית בקרב 800 אנשי הארגון, כולם חברי מועדון רשומים. הוותיקים דורשים להמשיך בדרך של השנים האחרונות, יותר עידוד ופחות תיקים פליליים. הצעירים דוחפים לאקטיביזם, יותר נוכחות רועשת ואלימה. בתחילת החודש, לפני המשחק מול ריאל סוסיאדד, התפתחה קטטה המונית בין המחנות בכניסה לברנבאו. במועדון החליטו שנמאס, כניסתם של כמאתיים חוליגנים נאסרה.

"כשלאפורטה התייצב מול האולטראס של בארסה ולמעשה הוציא אותם מהאיצטדיון, חשבתי שהצעד ייתן השראה לאחרים", הודה השבוע עורך "אס", אלפרדו רלאניו, אוהד ותיק ומוצהר של הלבנים. "חשבתי שהמועדון הראשון לחקות אותו יהיה ריאל מדריד, אבל לא כך היה. עכשיו הצעירים דוחקים הצידה את המבוגרים, אבל לא כדי להרגיע את הרוחות. זו בעיה שאופפת את מדריד כי פלורנטינו לא פעל כמו לאפורטה, איני יודע אם בשל פחד, עקרון או כדי לשמר סטטוס-קוו. עדיין אפשר לעשות זאת, האם הוא ירצה בכך?". גם כאן הכל בידיו של הנשיא. בניגוד לביצה הכלכלית, כאן הוא עדיין לא שקוע עמוק בבוץ.