יש שלושה מאמנים ישראליים כרגע בליגה ששקועים בבעיות. דרור קשטן בבני יהודה, רן בן שמעון בהפועל ת"א ואלי כהן בבית"ר ירושלים. אני נגד פיטורים של מאמנים אבל זו לא המצאה ישראלית. זה הכי קל לבוא ולהגיד למאמן ללכת הביתה. אבל מנגד, יש גם שיקולים כספיים שרוב הקבוצות לא יכולות לעמוד בזה. לשלוח מאמן הביתה ולהביא חדש יכול לעשות חור בתקציב. יש מאמנים שמרוויחים סכומים נכבדים בקבוצות ואצל הקטנות, לפעמים המאמן הוא אולי התקציב הכי גדול במועדון וזו בעייה, זו דילמה לא פשוטה בכלל. חשוב לזכור, לא תמיד חילופים של מאמנים הוכיחו את עצמם, זה לא תמיד עובד. לפעמים זו לא בעיה של המאמן.
אם אני הייתי דרור קשטן, הייתי שם את המפתחות ופורש. המצב בבני יהודה מאוד לא נעים והאווירה לא טובה. אתמול היו מהומות במשחק, הקהל התפרע, קילל את המאמן וירק עליו. מה הוא צריך את זה? מה הוא צריך להתמודד עם כל האספסוף הזה? זה המאמן הכי מעוטר בליגה, מהמאמנים המצליחים שהיו בישראל, ואני ממש לא חושב שהוא צריך את זה על הראש שלו. אפילו אם משה דמאיו לא רוצה לפטר אותו, קשטן צריך להגיע לאימון ולהפרד מהשחקנים.
הפועל ת"א נמצאת במצוקה כספית. חיים רמון לא יכול להחזיק מועדון כזה לבד והוא מחפש בעלים חדש. הפועל בתקופה לא טובה ואין ספק שגם ההדחה המוקדמת מאירופה הכניסה אותה לבעיה תקציבית. זו קבוצה שנבניתה לאליפות וכרגע היא לא יכולה להתמודד מול מכבי ת"א בצמרת. המאמן בחר 11 שחקנים חדשים לסגל וזו היתה מעמסה גדולה מדי עבור המועדון. לא רואים את ההצלחה ואת הכסף שהושקע אי אפשר יהיה להחזיר.
בית"ר התחילה מאוחר מאוד את ההכנות לעונה. לא היה ברור לגבי הבעלים וכשכן היה ברור, לא הגיעו שחקנים שיכולים לסחוב את המועדון הזה, פשוט ברמה לא טובה מספיק. אין קאדר שיכול להוביל להצלחה. אלי כהן לא אשם במצבה של בית"ר, האוהדים צריכים להתפלל שהם ישרדו את העונה הזו עם הסגל הזה. עם חומר השחקנים שעומד לרשותה של בית"ר, היא תלחם העונה על חייה וזה היה ברור כבר מההתחלה. המצב שם הוא גרוע מאוד ואחרי 3 הפסדים לא ברור מתי היא תחזור לנצח שוב.