הרבה מאוד אנשים הרימו גבה לגבי המעבר שלי לבלגיה וזלזלו בי ובהחלטה שקיבלתי, ואם להיות אמיתי – אפילו אני כבר התחלתי לחשוב שאולי אני לא מתאים לרמה הזאת אחרי שכל כך הרבה זמן לא שיחקתי, אבל אז...
אחרי פתיחת עונה מתסכלת חזרתי – או התחלתי – לשחק, קיבלתי מקום בהרכב ואני פתאום בורג חשוב בבוורן. היחס אליי השתנה בעקבות העובדה הזו, אם זה מהשחקנים או מהצוות המקצועי וכמובן שזאת הרגשה טובה, קשה לתאר עד כמה.
כבשתי שער בכורה, הענקתי ראיון באנגלית ולא פחות חשוב – זכיתי לשחק מול ההורים הגאים שהגיעו לביקור ספונטני, מפתיע ומחמם לב ביציעים בבריסל (משחק החוץ מול אנדרלכט). הספק לא רע בחודש אחד.
אז נכון שמבחינה אישית מצבי משתפר, אבל מצב הקבוצה ממש לא טוב. אנחנו עמוק בתחתית, מקום לפני אחרון ועושה רושם שהזמן הולך ואוזל והמלאכה עוד רבה. אם לא נתעורר אהיה חלק מההיסטוריה "המכובדת" של לגיונרים שירדו ליגה עם קבוצתם, לא ממש היסטוריה שאני רוצה להיכנס אליה. למרות המצב בטבלה, אני אופטימי. תמיד הייתי ותמיד אהיה. יש לנו קבוצה טובה ובעזרת חיזוק נכון בינואר, וכמובן חזרתו החשובה של רמי גרשון מפציעה, אני לא רואה תסריט שנרד ליגה.
בקרוב מגיעה פגרת החורף, ואנצל אותה לביקור בארץ. אני מקווה שהקור בישראל יחלוף עד שאגיע כי יש לי פה מספיק קור על הראש... מה שהכי מעצבן, זה שכל מי שאני מתלונן בפניו על הקור, עונה לי בצחקוק שחצני: "חכה, זה עוד קיץ עכשיו".
כרגיל, אני מחובר לליגה שלנו כמו לאינפוזיה ואני רוצה להתייחס לדרבי הראשון של העונה בין מכבי ת"א להפועל ת"א. יחסי הכוחות הצטמצמו לעומת השנה שעברה, להוציא את הדרבי הראשון שאותו ניצחנו לפני שמכבי התחזקה בפגרה. הפועל הייתה עדיפה ברוב שלבי המשחק ונראתה מחויבת יותר בראש ובראשונה למען הקהל שלה. חבל שטעות קטנה של ליאני (קרה, קורה ועוד יקרה) עצרה את המומנטום ומנעה מהפועל לקחת נקודה או שלוש נקודות מהדרבי הזה.
מחכה שהחבר הטוב יחזור למגרשים
אי אפשר בלי התייחסות גם למקרה ערן זהבי. אני בטוח שעשו לו את ה"מוות" מאז שחתם במכבי - בצדק או לא בצדק - תלוי את מי שואלים, אבל אני גם בטוח שלברק יצחקי בזמנו לא היה שקט ועדיין הוא ואחרים מסביב לעולם הוכיחו ששתיקה שווה זהב ואצילות וצניעות הם מעל הכל. מבחינה מקצועית, אני חושב שערן הוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה בשנים האחרונות ובתור אחד שמשחק באותו תפקיד אפשר רק ללמוד ממנו.
ואם כבר שחקנים טובים, אז ההכרזה על שחקן השנה בעולם מתקרבת וצריך לבחור מבין מסי, רונאלדו וריברי. באמת קשה להחליט, אני חושב שצריך לתת לכל אחד מהם כדור זהב משלו.
טוב, אני חוזר לשחק פיפ"א ו-CALL OF DUTY, מי שחושב שהוא ברמה סבירה מוזמן לשחק מולי (hanan15, עוד מהימים שלי בהפועל חיפה..). יאללה, קיילה קוראת לי. השלט של הסוני נכבה לה. שבת שלום!
היה צריך לשמור על צניעות