הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

תיאוריית קשר: ספרד מוצפת בקשרים, זה יהפוך לבעיה?

הנעת כדור תזזיתית, תנועה בלתי פוסקת ולחץ אגרסיבי על היריבה. בשביל זה צריך קשרים איכותיים, אבל מה עושים כשיש יותר מדי כאלה? מאמן נבחרת ספרד חייב לבחור מתוך היצע מסנוור, שקצת מסתיר את המגבלות של השיטה

דניאל שחק
דניאל שחק  25.01.14 - 13:00
מרוב קשרים לא רואים את השער (gettyimages, גרפיקה: אריק פרימו)
מרוב קשרים לא רואים את השער (gettyimages, גרפיקה: אריק פרימו)

זהו עדיין העידן של נבחרת ספרד, בינתיים. לפחות עד הפתיחה החגיגית בסאו פאולו בעוד 138 ימים. אחרי שלוש זכיות בשלושת הטורנירים הגדולים האחרונים, חובת ההוכחה מוטלת על היריבות. ובכל זאת, השיטה שוב עומדת למבחן. לא רק במונדיאל, אלא כבר בשלב בחירת הסגל. ליתר דיוק, בהתלבטות המייסרת בין הקשרים שבמחסנית של ויסנטה דל בוסקה.

בארבעת החודשים הקרובים, כמו בשנים עברו, יעלו שוב ושוב הדיונים בנוגע לזהות החלוץ המרכזי של מחזיקת גביע העולם המכהנת. נגרדו, קוסטה, וייה, יורנטה, פדרו, טורס וסולדאדו נאבקים ועוד ייאבקו כדי להוכיח שהם ראויים לזימון. אך השיטה בעינה עומדת. דל בוסקה הוכיח הלוך וחזור שהוא מעדיף חיילים שמוסרים, לוחצים ורצים על פני שחקן מטרה ברחבה. 3-3-4 עם שלישיה קדמית שמחליפה תפקידים, מערך 0-6-4 או כל גרסה אחרת שתרצו. איך אפשר לקרוא לזה? ההגדרה והניקוד לא ישנו דבר, אבטיח נשאר אבטיח.

במבט ראשון על ארסנל הקשרים של "לה רוחה", נראה שכאב הראש של דל בוסקה חיובי במיוחד. ארבעה דפנסיביים שיכולים לתפקד גם כבלמים במקרה הצורך, להק שחקני כנף קטלניים וסוללה בלתי נדלית של מכשפי כדורים מבריקים. אז איך בוררים ביניהם? איך מחליטים מי ייסע לברזיל ומי יישאר בחוץ? מנסים לתפוס כמה שיותר ציפורים במכה אחת.

בהנחה שדרושים לדל בוסקה שלושה שוערים, 6-7 שחקני הגנה ולפחות 3-4 חלוצים, המאמן יגייס 9-10 קשרים למשימת ההגנה על התואר. אלה המתחרים על הכרטיס לברזיל:

קישור הגנתי

צ'אבי אלונסו וסרג'י בוסקטס, בהנחה שהם בריאים, הם הבאנקרים הכי גדולים בסגל ספרד. דל בוסקה מאמין בשיטת "העוגן הכפול" ומציב כמעט תמיד שני קשרים דפנסיביים חזקים עם כשרון למסירות עומק. החבר השלישי בחוליה צפוי להיות חאבי מרטינס מבאיירן מינכן, שמספק פתרון טוב גם כבלם בעת הצורך. הנפגעים העיקריים: אסייר יראמנדי, מיקל ארטטה.

קישור יצירתי

אפשר לקרוא לזה 50-50, עושה משחק, 10 קלאסי או קשר מרכזי, אבל בכל מקרה לא חסרים לספרד שחקנים לאיוש המשבצות הללו. למרות הירידה בכושרו ובניידות שלו, כל עוד צ'אבי נושם הוא יזומן לסגל. דל בוסקה שומר גם חסד לאנדרס אינייסטה, שמסוגל לשחק במרכז או באגף שמאל, והמאבק הוא על 2-3 הכרטיסים הנותרים. מי בתמונה?

דויד סילבה (77 הופעות בנבחרת, 20 שערים): הילד כבר בן 28 ולמרות הכשרון המוכח והניסיון הרב, עובר עונה בינונית ביחס למה שהורגלנו אליו. 11 הופעות בלבד בליגה במדי מנצ'סטר סיטי, אבל גם 5 שערים ו-9 בישולים ב-17 משחקים בכל המסגרות.

ססק פברגאס (86 הופעות, 13 שערים): הוא מסוגל לשחק כ-50-50, כקשר התקפי, בכנף ואפילו בתור חלוץ, ומגוון היכולות הופך אותו לנשק חשוב עבור דל בוסקה. בקצב של 11 שערים ו-12 בישולים העונה, קשה להאמין שלא ייכלל בסגל.

קוקה (6 הופעות, 0 שערים): הקשר בן ה-22 הפך לסחורה הכי חמה שיש לספרד להציע. עם 9 בישולים ו-3 שערים בעונת השיא של אתלטיקו מדריד, לצד קשיחות הגנתית ועצבי ברזל, קשה להאמין שדל בוסקה יוותר דווקא עליו.

טיאגו אלקנטרה (4 הופעות, 0 שערים): אחד הנפגעים הגדולים ביותר מעודף הקשרים היה אמור להיות היורש של צ'אבי והמנוע הבא של הנבחרת. אלא שפציעה והתחרות העיקשת בבאיירן מינכן בינתיים לא עשו לו טוב. עם 6 משחקי ליגה בלבד עד כה בגרמניה, איש לא ייקח אותו בחשבון.

איסקו (2 הופעות, 0 שערים): יכולת נהדרת ביורו לנבחרות צעירות ופתיחת עונה מסחררת בריאל מדריד הפכו אותו ליקיר האוהדים החדש, אבל גם הוא נפגע מהעומק האדיר בקבוצתו. ועדיין, חזרה לרוטציה של אנצ'לוטי תשיב אותו לסל ההתלבטויות של דל בוסקה.

סנטי קאסורלה (60 הופעות, 10 שערים): אם בעונה שעברה הוא נחשב למועמד מוביל להגיע לברזיל, הצטרפותו של מסוט אוזיל לארסנל טרפה את הקלפים מחדש. התפוקה של קאסורלה ירדה ואיתה האשראי שניתן לו בתחרות על המקום בסגל.

הנפגעים העיקריים: טיאגו (באיירן מינכן), קאסורלה (ארסנל), איסקו (ריאל מדריד), ראול גארסיה (אתלטיקו מדריד), אנדר הררה (אתלטיק בילבאו).

שחקני כנף

חסוס נאבאס (33 הופעות, 3 שערים): אמרו שהוא לא מצדיק את הכסף, שמדובר ברכישה הזויה ושאין לו מקום במנצ'סטר סיטי. ועדיין, הקיצוני שהגיע מסביליה מפרק הגנות באנגליה בזכות מהירות מסחררת ומסירות רוחב מדויקות שחותכות את הרחבה. אחרי 11 בישולים ו-5 שערים בחצי מעונת הבכורה שלו בפרמייר-ליג, דל בוסקה יתקשה לטוס בלעדיו.

חוסה קאייחון (-): אחד השחקנים הכי אנדר-רייטד בכדורגל האירופאי נותן עונה גדולה באיטליה. משחקן מחליף בריאל מדריד הוא הפך לבורג חשוב בנאפולי עם 9 שערים בעונתו הראשונה בסרייה A. מסוגל לשחק במרכז או באגף, שחקן מהיר וחזק עם בעיטה אדירה וחוש ריח מצוין ברחבה. ועדיין, עד היום הוא לא זומן.

חואן מאטה (32 הופעות, 9 שערים): הוא היה אמור להיות בטוח בסגל, אבל ז'וזה מוריניו פשוט הוציא אותו בכוח מהתמונה. מאטה כמעט בן 25, לא הרבה לשחק העונה ועובר ליונייטד בחיפוש אחר הזדמנות שתחזיר אותו לתודעה. היה שותף לזכיה בגביע העולם 2010 וביורו 2012, כרגע לא קרוב לברזיל.

הנפגעים העיקריים: חואן מאטה (צ'לסי), כריסטיאן טייו (ברצלונה), איקר מוניאין (אתלטיק בילבאו).

פתגם סיני עתיק גורס ש"בלי מאבק לא יכולה להיות צמיחה", כך שספרד יכולה להרוויח בגדול מהמצב שנוצר. גם אין תשובה אחת לגבי הזימון המומלץ. הבחירה שלי, למשל, היא: חאבי מרטינס, צ'אבי אלונסו, בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה, פברגאס, סילבה, קאייחון, קוקה ואיסקו. אחרי 6 שנים דומיננטיות, השאלה האמיתית היא אם השיטה שוב תצדיק את עצמה או שהעולם כבר למד להתמודד עם הנעת הכדור הספרדית?