$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בין מעלות לסן סירו: הגביע הוא סיפור של גיבורים קטנים

רק במפעל הזה זה יכול לקרות: הישאם זועבי, אילן טל ואושרי לוי, כולם היו כאן, נעלמו וחזרו שוב לכותרות בסיבוב ח'. העיר הצפונית קבלה הזדמנות והאירה מחדש את הסיפורים הכי יפים של הכדורגל הישראלי

קרין שביט  29.01.14 - 13:47
"עכשיו הגיע הזמן שישימו לב גם לליגות הנמוכות", אמר שוער מעלות אושרי לוי עם תום המשחק, "עשינו להן הרבה כבוד". הישאם זועבי, מאמן באקה אל גארבייה, לא שמע את השוער חוגג עם חבריו בחדר הסמוך. מיד לאחר שריקת הסיום הוא ארז חפציו ונסע, אפילו לא שוחח עם שחקניו. חלוץ הפועל חיפה בעבר, גיבור ההישרדות ב-1994, נכנע לשלושה שערים של אדום היסטורי אחר מהכרמל, אילן טל, ושוב ראה את החלומות שלו טובעים בבוץ. הרעיון הרומנטי של גביע המדינה, הזרקור הזה ששם פעם בשנה את מרכז תשומת הלב התקשורתית בשולי הארץ, גילה במרתפים את סיפורו היפה של הכדורגל הישראלי, זה שעלה לגדולות, ירד מנכסיו וחזר לרגע אחד בודד לכותרות.

כל פעם שירד מבול – מישהו כבש

"כל חודש ינואר לא ירד גשם בכלל, עד היום", אמרו אוהדי באקה שהגיעו לעיר הצפונית. אחרי חודש שחון, נפתחו שערי השמיים בדיוק ביום הכי גורלי לסינדרלות מליגה ב' ולכולם ברור, מי שתעמוד במזג האוויר הסוער - תמשיך הלאה. במבט ראשון הדשא נראה טוב, שני צעדים פנימה והשלוליות כבר מרטיבות את הגרביים. "הבוקר בנינו לכם את זה", הצהיר בגאווה אחד מעובדי המקום וטפח על הברזל בידו, "אל תדאגו, זה יציב".  גוש העמודים שעומד על שתי חתיכות של עץ ועונה לשם "עמדת שידור" הוא המקום היחיד בו ניתן להסתתר קצת מהגשם.

מעלות יושבת על גבול הצפון, במקום שבו ארזי הלבנון הופכים אט אט לאורנים, אלונים ואלות ארצישראליות. 150 אוהדים של באקה שהגיעו באוטובוסים מאובזרים בתופים וד'רבוקות מפרים את השלווה הפסטורלית. "אנחנו לוקחים את המשחק הזה", הם בטוחים וממשיכים לשיר: "מי שלא קופץ כחול".

הקוונית צביה מלכה שמה לב שמספר צלמים התיישבו על הקווים ונחרדה. "מה נראה לכם? מה זה פה, שכונה?", היא צעקה. "לא, פה זה סן סירו", החזיר לה אחד מכונס במעילו. נער אחד הקפיץ כדור מאחורי השער, גם אותו היא הרחיקה. רק לא מזמן, אמר יו"ר ההתאחדות אבי לוזון כי זה לא מקרי שאירועי האלימות האחרונים הגיעו דווקא מקבוצות מהמגזר. "אולי זו טעות, אבל הפעם זה קרה בדלית אל כרמל, נצרת וכפר קאסם. זה לא סתם", אמר היו"ר. שוטרי יס"מ פוזרו במגרש, סדרנים שמרו על היציעים ופרט לכמה זיקוקים, לא נשמע ציוץ אחד קטן של אלימות. רק כדורגל.

אנשים קטנים עושים היסטוריה

"אילן הוא שחקן לא צפוי", הודה מאמן מעלות ג'רי בן חמו, "פתאום הוא רגוע, פתאום יכול להתפרץ". בעונה שעברה ירדה מעלות לליגה ב', החלוץ אילן טל כבש 13 שערים והוכתר למלך הכיבושים של הליגה. למרות התואר, זו היתה אחת העונות הגרועות בקריירה שלו כשהורחק פעמיים במשך העונה ונפל לא אחת בגלל אופיו העצבני. הפעם, התצוגה היתה כולה שלו. כבר בדקה ה-10 טל הוכשל ברחבה וכבש את הפנדל. הוא המשיך עם שני שערים מצוינים ובסופו של דבר, 2:4 למעלות העלו את המועדון לשמינית הגמר, צעד קטן למועדון, צעד גדול לאדם. 

"אף אחד לא האמין בנו", אמר טל בסיום ובאופן מפתיע נראה מעט נבוך, "את מי אני רוצה לפגוש בשמינית? האמת, יהיה נחמד לנצח את הפועל חיפה". אחרי שכבש 4 שערים בעונת האליפות היחידה של האדומים מהכרמל, טל חיבק את בנו שהקפיץ כדור ליד חדר ההלבשה. הקריירה של אילן טל מתהלכת על חבל דק שבין חום מזג לקור רוח, זה היה רק הוא ששם לעצמו רגליים. בין הקורות של אותה הקבוצה, עמד אדם שדווקא נפל על לא עוול בכפו.

אושרי לוי נחשד במכירת המשחק בין הפועל כפ"ס למכבי חיפה ב-2006 (2:2) ולאחר מכן התגלה כי לא היו דברים מעולם. ללוי כבר גביע אחד בארון, לאחר שזכה עם מכבי ת"א בגביע בשנת 2001/2 כשהיה השוער השני של לירן שטראובר, אבל הכתם על הקריירה בליגה הבכירה עדיין צורב. בגיל 40, הוא הוכיח שכושרו עדיין בידיו והציג כמה הצלות נהדרות. "התאפקתי בדקות האחרונות לא לחגוג", אמר והתרגש בזמן שחבריו קופצים לידו, "הגשמנו את החלום". ללוי זו לא רק עלייה לשמינית הגמר, החגיגה הזו היא הרבה מעבר. זו חזרה נקייה וטהורה למרכז הבמה, זה לתפוס בשתי ידיים את הכדור שנשמט אז, והתגלגל פנימה במעין שער עצמי מהסוג שמחרב עולמות.

ועם כל הכבוד לגביע, שתי הקבוצות האלה נלחמות על הכרטיס לליגה א'. האחת תחזור למאבקים בליגה, השנייה תחלום קצת על קבוצה גדולה שמגיעה העירה. "אם מכבי חיפה תבוא, נסיים את זה יפה", הבטיח ג'רי. "עליה או גביע? אני מעדיף לעלות ליגה", הודה טל. במאבק הנהדר שנערך בצפון אפשר היה לראות את תמצית היופי של המפעל הזה ולקבל טעימה קטנה מסיפורי הכדורגל שלנו שנדחקו לשוליים. הגיבורים הקטנים שם לעולם לא יכנסו להיכל התהילה, הם לא יוזמנו לשום השקה, לא יימכרו במאות אלפי יורו לאירופה, לא יזכו במילימטר של אבק כוכבים. הסינדרלה הזו רחוקה מלהיות נוצצת ולא מעט בוץ נדבק בשולי שמלתה. ועדיין, היא כל כך ישראלית, כל כך אנחנו, שאולי תתאים לה יותר הגרסה העברית שלה - לכלוכית.