$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

זכרונות מ-77': כשמדינה שלמה נכנסת לטירוף

האולם שנצבע כולו צהוב במילאנו, האוהדים שנהרו לכיכר והצורה בה מדינה שלמה נסחפה אחרי מכבי: המראות והקולות החזירו את רוני בוסאני לתואר האירופי הראשון של ת"א. וגם: ההצגה של בלאט ורייס

רוני בוסאני
רוני בוסאני  19.05.14 - 00:43

מכבי תל אביב ניצחה פעמיים: בפעם הראשונה, עם הקהל הענק שמילא את האולם במילאנו ונתן אווירה ביתית. זו הייתה תצוגת תכלית, ואני לא חושב שיש תקדים שאוהדי קבוצה אחת ממלאים לבדם את האולם. זה היה פשוט מטורף, וקשה היה לחשוב על הצהובים מפסידים מול קהל כל כך גדול.

גם לקבוצה וגם לאוהדים מגיע לחגוג עם הגביע. אני שומע, מדבר, מסתובב ומקבל המון טלפונים בימים האחרונים, שהבהירו לי שהניצחון הזה הוא לא רק בשביל אותם אלפים ביציעים, אלא בשביל מדינה שלמה שנסחפה בטירוף הפיינל פור.

יצאתי בסיום המשחק מרשות השידור, וראיתי נהירה של אוהדים בצהוב לכיכר רבין. תוך דקות הכיכר התמלאה, מה שריגש אותי והזכיר לי את 1977. זה שמכבי מצליחה לשמח את העם, ומביאה את האושר הספונטני הזה לכל כך הרבה אנשים זה פשוט תענוג. אני זוכר איך אז, בתואר הראשון, הלכתי עם כל החברים וקפצנו למזרקה והחגיגות האלה מחזירות אותי לאותם ימים. פשוט כל הכבוד למכבי על הישג יוצא מן הכלל.

הניצחון השני, מן הסתם, היה על הפרקט. כמו במשחק מול צסק"א, גם הפעם כולם חשבו שהסיכוי לא גדול, בגלל שישב להם בראש המשחק של ריאל מול ברצלונה, שם הבלאנקוס שחטו את היריבה, אבל מכבי באה ושוב ניצחה קבוצה איכותית עם שחקנים מעולים. המשחק הזה הוכיח שוב עד כמה מכבי היא קבוצה. פשוט קבוצה. אין כוכב אחד ענק בסדר גודל אירופי כמו רודריגס או פרננדס, יש קבוצה, ולא סתם, אלא הקבוצה הכי טובה באירופה.

אני לא הייתי צריך את הפיינל פור הזה כדי לדעת שדייויד בלאט הוא מאמן מצויין ושכל הצוות שמקיף אותו הוא ברמה הגבוהה ביותר. אני מכיר את בלאט מתחילת דרכו, וממש לא הייתי צריך את החותמת הזאת. הוא אחד המאמנים הכי טובים באירופה ולא נופל ממסינה או אוברדוביץ'. לדייויד מגיע קרדיט ענק על מה שהוא עשה העונה. צריך לזכור שבזה אחר זה כל הקו הקדמי של קרס בשלב כזה או אחר, והוא ילתר עם דייויד בלו כגבוה, אפילו אימונים היה לו קשה להעביר עם הסגל שעמד לרשותו, ועדיין, למרות הכל, זה נגמר עם הגביע.

להבדיל מחצי הגמר, הפעם מכבי שיחקה טוב ושמרה על המפתחות שהייתה צריכה לשמור. היא לא נתנה לריאל מדריד לרוץ, ניסתה למנוע את השלשות והספרדים קלעו רק 35 נקודות במחצית - בדיוק הקצב שבלאט רצה. בסוף, למרות שמכבי איבדה את היתרון ונגררה להארכה, השחקנים יצאו מזה כמו גדולים עם ניצחון, שרשום כמעט כולו על טייריס רייס. להוריד את הכובע בפני הקבוצה הזאת.