מצד אחד, מכבי תל אביב הגיעה אחרי הפסד החוץ בבאר שבע, עם מערך זהיר של שלושה קשרים ושלישייה קדמית שכוללת את דור מיכה, טל בן חיים וערן זהבי, וללא חלוץ 9 אמיתי. מצד שני, מכבי חיפה שמתעסקת בהדלפות מחדר ההלבשה כשעה לפני המשחק, ולוקחת הימור גדול עם מערך התקפי והמון תעוזה של אלכסנדר סטנוייביץ'. וביציעים: אווירה נפלאה. שתי המועמדות הכי טבעיות לאליפות נפגשו למשחק העונה.
זה היה משחק אחד, אבל לכל מי שראה אותו ברור שהוא התחלק לשני חלקים. עד הדקה ה-21, ולאחריה. בפתיחת במשחק הייתה קבוצה אחת על כר הדשא, מכבי חיפה. ההגנה של מכבי ת"א, באופן מפתיע, לא הגיעה לבלומפילד ונתנה פעם אחר פעם חופש פעולה לירוקים, שרק בחוסר מזל לא כבשו מארבעה-חמישה מצבים מעולים. ואז, הכל השתנה.
המרחק בין כוכב על לעוד זר הוא לפעמים קצר מאוד (אלן שיבר)
תנו לו דקות (אלן שיבר)
כדור עומק גאוני ראשון של ניקולה מיטרוביץ', הטוב במשחק, מצא את זהבי שהחטיא מקרוב. ההמשך היה זהה – עוד כדור של הסרבי, הפעם לבן חיים, הקיצוני ניצל את המהירות, משומר ראה את האדום והמשחק השתנה. הצהובים, שבדקות הראשונות לא היו במשחק, התעוררו לחיים, וכמו שאנחנו יודעים אסור להעיר אדם (אריה במקרה של מכבי) משנתו. באותן דקות מכבי הגיעה למצבים במשחק מהיר על הקרקע, וכל נסיון שלה להשתמש בהגבהות לא הצליח. אי אפשר להגיע למצבים מהאגף, כשפריצה ביציע, ובן בסט עם בדש על הספסל.
חיפה, באופן טבעי, עברה למגננה וניסתה מדי פעם לצאת למתפרצות עם המהירות של טוואטחה, עזרא ועמאשה. החילוף המתבקש במכבי זעק לשמיים - הוצאת קשר והכנסת חלוץ. פאקו התמהמה, אך קרלוס נפצע ומחוסר ברירה החילוף התבצע. אבל למה בדש נכנס ולא בן בסט?
למרות שהקבוצות ירדו ב-0:0 לחדרי ההלבשה, בשקט היינו יכולים לראות 2:2 – שני שערים לחיפה לפני ההרחקה, ושניים למכבי אחריה. את החצי השני מכבי פתחה עם הנעת כדור סבלנית, עד שדור מיכה שוב סיפק כדור עומק נדיר וסידר לבן חיים את השער. וכמה מסכן טוואטחה, שהיה הטוב מבין חבריו, וכבש שער עצמי.
כאן, במקום שמכבי תלחץ ותדרוס, היא נתנה ליריבה לצאת למתפרצות בחיסרון מספרי, ונענשה. נפילה תיאטרלית על גבול המשעשעת של עזרא, וגרינפלד קנה את ההצגה. הערה לשופט: כשלא מרגישים אותך, זה אומר ששפטת טוב. במשחק הזה, ראו אותך יותר מאשר ראו את השחקנים. וזה אומר הכל.
בעל הבית הגיע לעשות סדר. אלברמן (אלן שיבר)
אפשר לחלק את המשחק לשניים. רמז: זה קשור לאיש הזה (אלן שיבר)
מיד אחרי השער של חיפה, פאקו הבין שמכבי לא דורסת מספיק ועשה חילוף ששינה את המשחק. דור פרץ נכנס במקום ראדי, ירד לעמדת הבלם ופינה את אלברמן לקישור - בעל הבית הגיע לעשות סדר. גם בלי לכבוש או לבשל, השקט שלו נותן למכבי יתרון ורק עיוור לא מבחין בחשיבות שלו. מכאן ואילך מכבי לחצה, הגביהה, ישבה לירוקים על השער ובסוף קיבלה בישול של מיטרוביץ' לראש של זהבי. ולחשוב שבימי אוסקר חיפשו לסרבי כרטיס טיסה ואלישע לוי וב"ש ויתרו עליו.
כשהספרדי רצה לגמור את המשחק, הוא עשה חילוף נוסף - בן בסט במקום בן חיים. יש לי המלצה לפאקו: עדן חייב לקבל יותר דקות, כולנו מכירים את האיכות שלו – ודקות שוות ביטחון. גם בן בסט עצמו צריך לדעת שהוא חייב לספק למאמן את כל הסיבות לדקות משחק, כי רק זה חסר לו כדי לחזור להיות הכובש שכולנו מכירים. מילה טובה לזהבי שוויתר לבן בסט על הבעיטה החופשית והוכיח שוב שהוא איש גדול, ולבן בסט שכבש שער ענק. ואת הפסקה הזו כבר כבבתי לעצמי עוד לפני הבעיטה.
במשחק הזה ראינו שוב כמה הכדורגל אכזרי: עד הדקה ה-20 רק חיפה הייתה על המגרש, ובסיום הירוקים עם 9 שחקנים ושלישייה ברשת. חבל שמכבי חיפה, מלאת היכולת והכישרון, והיא הוכיחה זאת בבלומפילד, הגיעה יותר להרביץ במקום לנסות ולשחק כדורגל. בחיפה חייבים למצוא פיתרון למשחק ההגנה ולצמד הבלמים – אולי כדאי שיזרקו איזה מבט להרכב של קבוצת הנוער – אעיד חבשי יכול להיות תחליף הולם. הזדמנות לשחקן בית זה לא כזה דבר רע, ראה ערך דור פרץ.
ולסיכום, נקודה למחשבה לשני שחקנים:
1: טל בן חיים - היכולות שלך בתור שחקן הן אולי הטובות ביותר בליגה. תמשיך בדרך הזאת ואל תחזור לימי הילדות. תמשיך בתהליך ההתבגרות ואל תתעסק בשטויות על המגרש שרק יכולות להזיק לך. כי על המכה לראיוס, הגיע לך לקבל אדום.
2: רובן ראיוס - הוכחת שכשאתה מתעסק בכדורגל אתה אחד הזרים הטובים שהגיעו לישראל. כשאתה מתחיל להתעסק בהכל חוץ מכדורגל, אתה חוזר להיות סתם עוד זר שהגיע לפה.