$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

לרוץ לספר: 4 המלצות מיוחדות לשבוע הספר

איתן דולפן, חובב ספרים וריצה, עם טיפים לאנשים שאוהבים לרוץ ולקרוא

איתן דולפן  03.06.15 - 11:51

תגיות: שבוע הספר

המרוץ של פלאנגן/ טום מקנב (הוצאת פרוזה)
במשפט אחד: סיפור אמיתי על מרוץ, שהתחיל בלוס אנג'לס והסתיים אחרי 5,500 ק"מ בניו יורק.
צ'ארלס פלאנגן היה מפיק אירועים, מהמר, שתיין ופנטזיונר, שהחליט ב- 1928, בשיאו של המשבר הכלכלי בארה"ב, לארגן את הפקת חייו: תחרות ריצה רב יומית מהחוף המערבי לחוף המזרחי. בשמה הרשמי – "המרוץ הטראנס יבשתי הבינלאומי הראשון". בשמה הלא רשמי - "דרבי היבלות".
על קו הזינוק בעיר המלאכים התייצבו כ- 2,000 רצים, ששילמו 200 דולר דמי השתתפות ובתמורה קיבלו 3 ארוחות ביום ואוהל להניח בו את הראש בלילה. כל מה שהם נדרשו לעשות היה לרוץ כ- 65 ק"מ ליום. כל יום. במשך 83 ימים. (במציאות השתתפו באירוע 199 רצים וסיימו את האתגר 55 רצים). זהו ספר מסע, שמתאר תקופה מכוננת בהיסטוריה של ארה"ב ומלווה בדמויות צבעוניות, שהתחילו את המרוץ כיחידים וסיימו אותו כיחידה מגובשת. ללא בגדי ריצה מנדפי זיעה, ללא שעוני דופק, ללא משקאות איזוטונים, אלא רק עם חלום, יצאו חבורה של פורצי דרך לחצות את ארה"ב בריצה. אם זה לא היה סיפור אמיתי, אף אחד לא היה מאמין.

ציטוט לריצה: "לא המרחק הוא שהורג. אלא המהירות היא שהורגת"
ציטוט למוטיבציה: "למנצח אסור לחשוב על 5500 ק"מ אלא רק על הק"מ הבא. הוא צריך להביס רק אדם אחד בכל יום. ותמיד את אותו אדם – הוא עצמו"
ציטוט לחיים: "האם אתם יודעים גיהינום מהו, גבירותי ורבותיי? אומר לכם מהו גיהינום. גיהינום הוא חיים ללא חלומות".

על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה/ הרוקי מורקמי (הוצאת כתר)
במשפט אחד: אוטוביוגרפיה צנועה של סופר מחונן ורץ מוכשר.
אחרי עשרות ספרים, ביניהם רבי המכר "יער נורווגי", "קפקא על החוף" ו"מרדף הכבשה", הרוקי מורקמי התפנה לכתוב על תחביבו השני, ריצה. עד כמה התחביב הזה רציני אצל הסופר היפני? מורקמי השלים בחייו 23 מרתונים ועוד כמה תחרויות טריאתלון. הריצה היא חלק משגרת חייו בדיוק כמו הכתיבה. הוא מקפיד לעשות את שתי הפעולות הללו בכל יום והספר מתאר את מקום המפגש המרתק בין הכתיבה ובין הריצה. הספר הוא אוטוביוגרפיה אישית מאוד, צנועה ואמיצה, שחושפת את נפשו ואת חייו של הסופר והרץ. שם הספר הוא פרפרזה לספר "על מה אני מדבר כשאני מדבר על אהבה" של ריימונד קארבר, אבל אל תתנו לדמיון הזה להטעות אתכם, אין בספר חדוות ריצה יוצאת דופן וזה גם לא הספר שיגרום לקורא לקום מהספה ולרוץ. אבל אם אתם רוצים לדעת איזו מוזיקה שומע מורקמי – הספר הוא חובה.

ציטוט לריצה: "כשאני רץ אני פשוט רץ. אפשר לומר שאני רץ בתוך ריק. אם לומר זאת במהופך , אולי עלי לומר שאני רץ כדי להשיג את הריק"
ציטוט למוטיבציה: "הכאב הוא בלתי נמנע. הסבל נתון לבחירה"
ציטוט לחיים: "היכולות הללו (כושר הריכוז וכוח ההתמדה) הן – בשונה מהכישרון – יכולות נרכשות, שאפשר להגיע אליהן על ידי אימונים וגם לשפר אותם".

נולדנו לרוץ/ כריסטופר מקדוגל (הוצאת אחוזת בית)
במשפט אחד: מסע מרתק בעקבות שבט של רצי על
כריסטופר מקדוגל הוא עיתונאי אמריקאי, שמנסה לענות על שאלה פשוטה: למה כואבת לי הרגל? בחיפוש אחר התשובה, הוא יוצא למקסיקו בעקבות הטראומארה, שבט מיתולוגי של רצים, שמשלימים 200 ק"מ בחיוך, ללא מטרה, ללא פציעות וכשלרגליהם... סנדלים. המפגש עם השבט הוליד רעיון לקיים את "מרוץ האולטרה הגדול ביותר בעולם", כלומר, להפגיש את הטראמורה עם רצי האולטרה המהירים בארה"ב. תכינו את גוגל ואת יו טיוב, כי כל אחת מהדמויות בספר ראויה לספר משל עצמה: קאביו בלנקו - "הסוס הלבן", "טד היחף", אן טרסון, סקוט ג'ורק, ג'ין ובילי  - הם חבורה של אנשים אקסצנטרים, שפשוט אוהבים לרוץ למרחקים ארוכים מאוד. וזה אחד המסרים של הספר: ריצה זה לא עונש זה עונג.
הספר עשה מהפכה בעולם הריצה, הוא שינה את האופן שבו אנשים מסתכלים על ריצה ולא פחות חשוב את האופן שבו אנשים רצים.

ציטוט לריצה: "בכל בוקר מתעורר צבי באפריקה, הוא יודע שהוא צריך לרוץ מהר יותר מהאריה הכי מהיר, אחרת ימות. כל בוקר מתעורר אריה באפריקה, הוא יודע שהוא צריך לרוץ מהר יותר מהצבי הכי איטי, אחרת יגווע ברעב. לא משנה אם אתה האריה או צבי – שכשהשמש זורחת, כדאי שתתחיל לרוץ".
ציטוט למוטיבציה: "אם תשכיל להתיידד עם הכאב, אף פעם לא תישאר לבד"
ציטוט לחיים: "אם זה נראה כמו עבודה, סימן שאתה עובד קשה מידי"

לרוץ/ז'אן אשנוז (הוצאת סמטאות)
במשפט אחד: ביוגרפיה על אמיל זאטופק, אחד הרצים הגדולים בהיסטוריה. 
אמיל זטופק שבר 18 שיאי עולם וזכה ב- 4 מדליות זהב אולימפיות, מתוכן 3 מדליות באולימפיאדה אחת. בין השנים 1948 ל- 1954 הוא ניצח בכל 38 התחרויות למרחק 10,000 מטר, שבהן השתתף. באותן שנים שליטתו של "הקטר הצ'כי" בכל קטגוריות הריצה הייתה מוחלטת. אבל לא רק בגלל הרץ המוכשר, שהיה על המסלול, העולם זוכר את אמיל זטופק, אלא בעיקר בגלל האדם שהיה מחוץ למסלול. דווקא כיום, בעידן, שבו ספורטאים חוששים להביע עמדות חברתיות או פוליטיות, מעניין לקרוא את הביוגרפיה של זטופק, שהיה לוחם דמוקרטיה, שהעז לבטא את דעותיו בתקופה ובמקום שהיה אסור. הוא היה ספורטאי נערץ, שוויתר על מעמדו, עבור חירותו. הוא היה דמות לחיקוי, שסחפה אחריה המונים והוא איש, שביוגרפיה על חייו היא גם הביוגרפיה של מולדתו, צ'כוסלובקיה. על כמה ספורטאים אפשר לכתוב זאת?

ציטוט לריצה: "ארוץ בסגנון מושלם כשיתחילו לדרג יופי בטבלה. בינתיים, אני פשוט חייב לרוץ הכי מהר שאני יכול".
ציטוט למוטיבציה: "אם כבר לרוץ עדיף לרוץ מהר, לא?"
ציטוט לחיים: "המכונה הזאת היא מנוע יוצא מן הכלל, שחיברו אליו ברישול את גוף הרכב"