עושים טרור בהגנות: 5 שחקנים שהפכו לרוצחים

בוראק שיחק לצד חדירה ובואטנג בנבחרת גרמניה, דה-קוסטה נבחן בארסנל וטרבלסי היה בבונדסליגה. סיפורם של 5 שחקני כדורגל שעזבו קריירה מבטיחה והצטרפו לארגוני טרור

מור רכס  17.11.15 - 12:05
תחילת כתבה

בווידאו: פינוי האצטדיון בצרפת ביום שישי

חלומו של כל ילד, כמעט, הוא להפוך יום אחד לשחקן כדורגל. מי לא פינטז לפרפר הגנות כמו מסי, לקרוע רשתות כמו רונאלדו או "לקחת" כדור מהחיבורים כמו בופון. תופתעו לגלות שישנם כאלו שוויתרו על נעלי הפקקים והתחמשו בנשקים, זרקו את מדי קבוצותיהם ועלו על חגורות נפץ, נטשו את כר הדשא ובחרו בדרך המוות. זהו סיפורם המזוויע של כדורגלנים מבטיחים שהלכו בשביל הטרור, עד הסוף המר.

בתקופה האחרונה אנחנו קמים למציאות שחורה שבה כל בוקר אנו שומעים על מקרי רצח מזעזעים של ארגוני טרור. הפיגוע בפאריס היכה גלים בכל פינה בעולם והעלה שוב לכותרות את שמה של המדינה האסלאמית – דאעש. ארגון הטרור שבפעם הראשונה פתח במרחץ דמים בלב ליבה של אירופה. ארגון שמשך אליו בשנים האחרונות, אלפי צעירים אירופאים ממוצא מוסלמי היישר לשדה הקרב במזרח התיכון. חלקם, כדורגלנים לשעבר.

שקט מצלמים: הפורטוגלים שבחרו בטרור
בפברואר התפרסם בתחקיר מקיף של הסאנדיי טיימס, כי נחשפה זהות חוליית הצילום של ג'ון הג'יהאדיסט, עורף הראשים שנהרג בשבוע שעבר בהתקפה אווירית. למרבה ההפתעה, חוליה זאת הורכבה מ-5 חובבי כדורגל מושבעים בשנות העשרים לחייהם. שניים מהם גם כיכבו בקבוצות הנוער של ספורטינג ליסבון וארסנל. אומנם השמות פאביו פוקאס וסלסו רודריגס דה-קוסטה לא מוכרים, אך מדובר בשני ילדונים מוכשרים שבעבר הלא רחוק, רק השמיים היו הגבול עבורם, כשפוקאס אף שיחק באותה אקדמיה בה גדל כריסטיאנו רונאלדו.

"במאי 2013 הגיע סוכן שחקנים לאימון ואמר לפאביו שאם הוא יעבוד קשה בקיץ, הוא יקבל זימון למבחנים בקבוצה מקצוענית בספרד", סיפר אוומאדה אורובאטור, מאמנו בעבר. בסופו של דבר, אחרי מספר חודשים, הכדורגלן עזב בפתאומיות את מולדתו וטס לסוריה כדי להצטרף למדינה האיסלאמית. מי שהצטרף אליו היה דה קוסטה, חבר ילדותו שהגשים את חלומו של כל ילד וזכה להיבחן במדי התותחנים מלונדון לאחר שהצטיין בספורטינג. שני הצעירים ניתקו כל קשר עם משפחותיהם ולאחרונה זוהו על ידי שירותי הביון הבריטי, כחלק מחוליית הצילום שמתעדת את מעשי הזוועה של דאעש, החל מעריפות ראשים ועד לשריפת ילדים בעודם בחיים.

אך לא רק צמד הפורטוגלים, עשה את הדרך הארוכה מאירופה לקרבות העקובים מדם במזרח התיכון. ב-21 באוקטובר 2014 התפרסם ב-CNN כי צעיר גרמני בשם קרשניק ברישה, נתפס בשדה התעופה פרנקפורט, אחרי שבילה חצי שנה בארגון הטרור. נכון שלא מעט אזרחים אירופאים ממוצא מוסלמי נתפסו במולדתם לאחר שיתוף פעולה עם דאעש, אך אף אחד לא האמין כי כדורגלן ששיחק מדי שבוע במועדון יהודי, יבחר בדרך זאת. ברישה לבש בעברו את מדיה של מכבי פרנקפורט - מועדון הספורט היהודי הגדול בגרמניה.  "כשעיתונאים שאלו אותי על כך חשבתי שזה לא רציני. זה בחור שהוקף בחברים יהודים בכל שבוע, הוא היה טיפוס נוח ונראה שמח וחברותי". סיפר בתדהמה אלון מאייר, מאמנו המופתע.

עד המוות: מנבחרת גרמניה ישירות לאל קאעידה
אם עד כאן מדובר בכדורגלנים שעדיין לא עשו את פריצת הדרך הגדולה, סיפורו של בוראק קראן שונה לחלוטין. רק לפני 6 שנים הגרמני בן ה-17 שנולד לזוג מהגרים מטורקיה, כיכב לצד סמי חדירה, דניס אוגו וקווין פרינס בואטנג בנבחרות גרמניה הצעירות. בניגוד לחבריו שכיום הפכו לכוכבי על שמרוויחים מיליונים, בוראק התחיל להיעדר מאימוני קבוצתו אלמניה אאכן ולהתקרב  באדיקות לאיסלאם. "הוא הפסיק לגמרי להתעניין בכדורגל, כל הזמן עסק רק בג'יהאד ועקב אחרי המלחמה במזרח התיכון", סיפר אחיו מוסטפה. בגיל 20 חלוץ המאנשפט הצעירה פרש מכדורגל ובישר למשפחתו כי הוא עוזב לסוריה כדי להעניק סיוע הומניטרי לאוכלוסייה המקומית. לצערם של משפחת קראן, האמת הייתה שונה.

ב-11 באוקטובר 2013, בוראק מצא את מותו לאחר שצבא אסד הפגיז כוחות חמושים של אל קאעידה בעיר עזאז. באחת החוליות נמצאה גופתו המרוטשת של קראן. "הוא נלחם כמו אריה, היה תענוג להילחם לצידו", סיפרו חבריו לקרבות הקשים. מי שספד לו במולדתו גרמניה היה תומאס הנגן, שאימן באותו בשורות אאכן: "הוא יכול היה לחיות בבטחה ולהיות שחקן נפלא, לא ברור לי מדוע ויתר על הכול".

אבל האירוע המצמרר ביותר שקשור לטרור וכדורגל התרחש אי שם בשנת בחודש ספטמבר 2001, יומיים בדיוק לאחר אסון התאומים. התזמון של אותו אירוע לא היה מקרי.

יד ימינו של בן לאדן: ניזאר טראבלסי, מלאך המוות
אומנם בימים אלו עשרות כדורגלנים טוניסאים מככבים בליגות הטובות באירופה, אך בסוף שנות ה-80, היה מדובר במחזה נדיר במיוחד כשבחור צעיר אורז את הפקלאות ועוזב את מולדתו בצפון אפריקה, היישר לבונדסליגה הנוצצת. ניזאר בן עבדלעזיז טרבלסי עשה את הבלתי יאומן בשנת 1989 ולאחר עונה חלומית במועדון הכדורגל הטוניסאי – ספקסיאן, חתם בפורטונה דיסלדורף הגרמנית. טבילת האש לא הייתה מוצלחת בלשון המעטה. טרבלסי שהתרגל להיות הכוכב הבלתי מעורער של "יובנטוס הטוניסאית" לא התאקלם בקבוצתו החדשה, כבש שער אחד בעונת הבכורה ובמהרה הורד לקבוצת המילואים.

הנפילה החופשית של ניזאר נמשכה ולבסוףהגיע לתהום. חיסורים בלתי פוסקים מאימונים, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו ניסיון גניבה מחבריו לחדר ההלבשה היוו את סוף הדרך בדיסלדורף והתחילו מסע דשדושים בליגות הנמוכות. התרופה היחידה לצרותיו הייתה האיסלאם. טרבלסי, החל להסתובב עם ספר קוראן קטן שבו מצא את התשובות לכל שאלותיו. אחרי מספר שנים פרש מכדורגל ומסור את נפשו לאל קאעידה. באוגוסט 1997 המריא לסעודיה ל"מחנה אימונים" של ארגון הטרור, משם חזר אדם שונה לחלוטין.

בחלוף השנים הפך חלוץ העבר לשגריר של כבוד בקרב בני מהגרים מוסלמים ברחבי אירופה, מעמדו המוכר ככדורגלן עבר, סייע לו לגייס צעירים מגרמניה, צרפת ומבלגיה עד שבשלב מסוים נתפס עם רובה מסוג קלצ'ניקוב במלון בו שהה בבריסל. השלטונות הבלגים, שבאותן שנים לא ידעו להתמודד עם בעיות טרור, שחררו אותו לאחר מספר שבועות, אך זה החליט לחזור לאותה דרך אימתנית, דרך שבשנת 2000 הגיעה לנקודת האל חזור.

טרבלסי ועוד 29 מחברי הארגון התכנסו בפקיסטן עם מנהיג אל-קאעידה, אוסמה בן לאדן שחילק לכל אחד מהם את "משימתו הסופית". כעבור שנה, בבוקר יום שלישי ה-11 בספטמבר 2001 חלק מאותם "נבחרים" ביצע את הפיגוע הגדול ביותר בתולדות האנושות. תפקידו של ניזאר היה אמור לצאת לדרך בדיוק יומיים לאחר מכן. ב-13 בספטמבר כוח מיוחד של האינטרפול פרץ לדירתו בבריסל אחרי מעקב ממושך ולתדהמתו מצא את טרבלסי לבוש בחגורת נפץ שהכילה 4.1 ק"ג של חומרים כימיקליים. חומרים שבאותו יום נועדו להתפוצץ על גופו עמוק בתוך בסיס צבאי של האו"ם שהכיל 120 חיילים אמריקאים ששמרו על מתקנים כימיים.

כיום טרבלסי, האיש שהגשים את חלומו של כל ילד והפך לכדורגלן מקצועי באחת הליגות הטובות בעולם, עדיין נרקב בין כותלי הכלא הפדרלי בארה"ב כשהוא מחכה למשפט.

הדפס