צרות של עשירים: הבעיות של פ.ס.ז' נפתרו?

פ.ס.ז' הצליחה למצוא הקיץ פתרונות לכמה מהבעיות הבוערות בסגל שלה, אך ייתכן שרק מכירה של ניימאר תאפשר בנייה יסודית יותר. עד אז, תמיד אפשר יהיה להתנחם באליפות

דני פורת
דני פורת  09.08.19 - 19:00
תחילת כתבה

החום המעיק והלחות הנוראית של שנז'ן לא הפריעו לשחקני פ.ס.ז' להתחבק אחד עם השני ולרקוד במרכז המגרש יחד עם הגביע הראשון של העונה: אלוף האלופים. אפשר להבין את אנחת הרווחה של פאריז, שכן כבר הרבה מאוד זמן שהאלופה הצרפתית לא ניצחה משחק על תואר. בינואר היא הודחה מרבע גמר גביע הליגה, בפברואר נבעטה על ידי מילואי מנצ'סטר יונייטד בשלומיאליות משמינית גמר ליגת האלופות וחודשיים לאחר מכן הפסידה בפנדלים לראן בגמר הגביע הצרפתי. אווירת האס"ק והדיכדוך של שלהי העונה שעברה הובילו לשלושה ניצחונות בלבד מתשעת המחזורים האחרונים של הליגה.

כל זה שייך להיסטוריה. מצופה היה מפאריז לבצע שינויים מהותיים ולרענן את חדר ההלבשה לקראת עונת 2019/20. בפועל הוציאה הקבוצה מעיר האורות רק 82 מיליון יורו והכניסה סכום דומה (80), זאת, ככל הנראה, מתוך מחשבה על חוקי הפייר-פליי ואיזון הספרים, תחום בו היא נזהרת מאוד מאז הביאה את קיליאן אמבפה וניימאר בסכומי עתק לפני שנתיים. השאלה הגדולה שעדיין מרחפת מעל מגדל אייפל היא האם נאסר אל חליפי ייתן אור ירוק וישחרר את ניימאר, שמתעקש לשוב לברצלונה. עד לסוף החודש כנראה שלא נדע באמת, ומה שנותר הוא להניח שכרגע הברזילאי הוא חלק אינטגרלי מהקבוצה.

אז מה השתנה הפעם? נתחיל בהיבט המשמעתי. זה לא סוד שאל חליפי ואנשי ההשקעות של קטאר היו מאוכזבים מההתנהגות של מספר שחקנים (מישהו אמר ניימאר?) מחוץ למגרש לא פחות מהכישלון הקבוע על כר הדשא במפעל האירופי. הפראנס פוטבול פירסם השבוע כי ביוזמת המנהל המקצועי החדש-ישן לאונרדו, כל שחקני הקבוצה חויבו לחתום על קוד אתי שכלל 35 דפים מפורטים של עשה ואל תעשה. בין האיסורים הבולטים נכללו סעיפים של איחורים לאימונים (אדינסון קבאני, הבולט בתחום הזה), התבטאויות פוגעניות ברשתות החברתיות או יחס שלילי לאוהדים (ניימאר) שמאיימים לגרום נזק לתדמית של המועדון. גם המאמן תומאס טוכל יישר קו עם התקנות החדשות שיגררו קנסות כבדים במקרה של הפרתן.

ובחזרה למגרש. המפתח הראשון להצלחה המקצועית של פאריז יהיה לשמור על שלושת הכוכבים בהתקפה בריאים. אדינסון קבאני, אמבפה וניימאר שיתפו פעולה בעונה שעברה ביחד בהרכב הראשון רק בשלושה משחקי ליגה. הסיבה לכך היא בעיקר הפציעות של האורוגוואי (בשריר) ושל הברזילאי (כף הרגל) שהשביתו אותם למשך שבועות קריטים, כולל היעדרות משני המשחקים מול יונייטד בליגת האלופות. בצרפת דווח כי גם בהנחה שהקבוצה תשמור על הטריו בהתקפה בריאים ומחוייבים, יש סיכוי לא רע שטוכל ישנה את סגנון המשחק וכנראה גם את המערך ויעבור לשחק עם שני חלוצים במערך של 3-5-2, כפי שעלה באלוף האלופים מול ראן, או אפילו ב-4-4-2.

הצבתו של אמבפה במרכז ההתקפה היתה סוג של אלתור בראשית העונה, לאחר שקבאני פתח את הליגה עם פציעה. אמבפה וניימאר החזיקו את ההתקפה של פ.ס.ז' ושיתוף הפעולה ביניהם הוכיח את עצמו פעם אחר פעם. הצרפתי המוכשר סיים את העונה עם 33 שערים ב-29 משחקים והוכתר למלך השערים. בהנחה שקבאני כשיר, המטאדור מיועד להיות זה שיפתח לצד אמבפה, כאשר ניימאר עשוי לשחק מאחורי שני החלוצים או כקשר התקפי בצד. בכל מקרה, סיכוי נמוך שנראה את השלושה משחקים בקו אחד, כפי שאוהדי פ.ס.ז' פינטזו. הסיבה לכך היא שהשלושה מהווים ביחד בעיה מבחינת הלחץ על שחקני היריבה ולא תמיד ממושמעים טקטית ועוזרים לשחקני הקישור.

בהנחה שרק שניים מהכוכבים ישתפו פעולה מקדימה (מסיבות טקטיות או עזיבה של ניימאר), נשאלת השאלה מי יהיו שחקני הקישור שיזינו את החלוצים בכדורים. אחת הביקורות בעונה שעברה היתה כי הקשרים של פאריז היו דפנסיביים וחסר היה צינור אספקה, בדמות שחקן יצירתי, שיגשר על הפערים בין הקווים. מי שעשוי למלא את החלל הזה בצורה מושלמת הוא פאבלו סראביה. הקשר שנקנה במחיר מציאה - 20 מיליון יורו - אחרי עונה גדולה בסביליה, כבר הספיק לבשל במשחק הבכורה מול ראן והצבתו כקשר בצד ימין במערך של שלושה בלמים, כפי שהיה רגיל בספרד אשתקד, יכולה לפתור לטוכל את בעיית היצירתיות.

בעיה גדולה נוספת שהתגלתה בשנה האחרונה היא היעדר מחליף לטיאגו מוטה. הקשר הברזילאי שפרש היה העוגן של הקבוצה - מספר 6 אמיתי - שניווט את המשחק במסירות קצרות ומצד שני בלם את התקפות הנגד בנונשלנטיות. טוכל לא להשכיל למצוא פקק לחור הגדול שנפער במעגל האמצע והציב לאורך רוב העונה את מרקיניוס בעמדה הזאת. פעם אחת זה הצליח, פעם אחרת פחות. ולכן, הגעתו של אידריסה גיי מאברטון תמורת 32 מיליון יורו, שנחשב לקשר אחורי קלאסי, יכולה סוף סוף לאזן את המערכות ואפילו להפיק יותר ממרקו וראטי, שהתלונן לא אחת אשתקד, כי אין לו מספיק עזרה הגנתית באזור המחייה שלו. גיי שכבר שיחק בליגה הצרפתית במדי ליל הוא המתקל והמחלץ כדורים מספר אחת בפרמיירליג בעונה שעברה ותרומתו תהיה מפתח להצלחה של פאריז העונה.

הנקודה הרגישה האחרונה היא עניין ההיררכיה בשער, שלא היתה מוסדרת בעונה הקודמת. להזכירכם, אלפונס אראולה וג'יג'י בופון, חלקו את אפודת השוער לסירוגין, כאשר השוער האיטלקי קיבל את ההזדמנות הגדולה מול יונייטד בשמינית הגמר. בופון היה רע מאוד במשחק ההדחה וספג שער אחד באשמתו. בסיום העונה, פאריז הראתה לו את הדרך החוצה ולא חידשה את חוזהו. קווין טראפ נרכש בחזרה ע"י פרנקפורט, מה שכנראה משאיר את המפתחות בין הקורות לאראולה. השוער הצרפתי בן ה-24 עבר בסה"כ עונה טובה ויציבה. אבל הוא יהיה חייב לקבל קודם כל את הביטחון מטוכל. תסייע לו העובדה שמרקיניוס ישוב למרכז ההגנה, יחד עם טיאגו סילבה וכנראה גם עבדו דיאלו, שהגיע מדורטמונד.

לכאורה, אף אחד משחקני הרכש הצנועים שהוזכרו כאן לא אמורים על הנייר לעשות את ההבדל, אלא להשלים את החסר בתוך פסיפס הכישרונות רווי האגו. גם טוכל מבין שפאריז זקוקה להרבה יותר מעמידה טקטית נכונה על המגרש כדי להתחיל להגשים את חלום ליגת האלופות של הבעלים והאוהדים. במובן מסוים, יכול מאוד להיות שעזיבה של ניימאר (פצוע, אימפולסיבי ומושך יותר מדי אש) תאפשר סוף סוף למועדון לבנות את עצמו בצורה יסודית יותר. עד אז לליגה הצרפתית תמיד תהיה את פאריז (דורסנית כתמיד) ועל השאלה מה יהיה לאירופה, עדיין קשה לענות.
הדפס