לפני שלוש שנים ג׳רארד לופס הגשים את החלום הגדול של חייו: רכישת קבוצת כדורגל. איש העסקים השאפתן האמין שתוך שנתיים-שלוש ליל תערער את ההגמוניה של פ.ס.ז׳ בצרפת, ובזמן שרבים זלזלו בהצהרותיו קבוצתו החלה להפוך לכוח רציני. אולם בזמן שעל כר הדשא העתיד נראה מזהיר, המציאות מאחורי הקלעים הייתה שונה בתכלית.
השיא הגיע בשבועות האחרונים כשנותני הקרדיט לבעלים - אליוט מנג'מנט וג'יי פי מורגן הפנימו כי לופס לא יצליח להחזיר את הלוואתם עד תום העונה ומימשו סעיף בחוזה המחייב אותו למכור את הקבוצה במהרה. בלב כבד איש העסקים נפרד מליל וקבוצת מרלין פרטנרס היא זו שקפצה על המציאה. כעת, ננסה לענות על השאלה הבוערת: איך זה הגיוני שקבוצה שמכרה שחקנים ב-312 מיליון יורו בשלוש העונות האחרונות, וגם שיחקה אשתקד בליגת האלופות הגיעה למצב הזה?
על אף שיש מספר סיבות לקריסה, הנוקאאוט הגיע עם נפילת הסכם העתק של שידורי הטלוויזיה - 3.25 מיליארד בארבע עונות. לרגע היה נדמה כי הליגה הצרפתית תחזור למרכז הבמה עם החוזה השני בשוויו באירופה, אבל חברת התקשורת הספרדית מדיאפרו לא עמדה בהתחייבותה. רק לפני שנתיים מדיאפרו הפילה עסקה דומה עם הסריה A ובצרפת לא למדו את הלקח, כשהחברה טעתה בענק בהערכותיה פעם נוספת והקשר נותק לאחר שלושה חודשים בלבד כדי למזער נזקים. המשמעות המיידית הייתה: חוסר של כ-50% מתקציב הקבוצות לעונת 20/21 - יותר מ-700 מיליון יורו לאחר קבלת פיצויים מסוימים. תוסיפו לכך את היציעים הדלילים, במקרה הטוב, בשל הקורונה, ובנוסף את סיום העונה שעברה בתחילת מארס בשל הנגיף ותבינו את גודל האסון הספורטיבי.
בזמן שעתיד הליגה הצרפתית לוט בערפל ומצבה הפיננסי של ליל הוא מהעגומים בליגה, באופן מפתיע הדבר גרם לה להפוך לחזקה יותר ברמה המקצועית. עשור חלף מאז שהקבוצה מצפון צרפת הניפה את צלחת האליפות ולמרות הכאוס וחילופי המשמרות בפן הניהולי ליל מוליכה את הטבלה ומרשה לעצמה לחלום. גם בליגה האירופית הקבוצה עושה חיל ואף דרסה 0:3 את מילאן.
אז כיצד איסור העברות בינואר 2018, השעייה של המנכ״ל מארק אינגלה בשל דו"חות כוזבים ואיומים בהורדת ליגה בשל חריגות פיננסיות הולכים ביחד עם הצלחה? אז נכון, לופס ביצע לא מעט טעויות כדי להשיג את מטרותיו, אבל הוא גם עשה לא מעט צעדים טובים במהלך תקופתו הקצרה במועדון.
הספרדי-לוקסמבורגי צבר את הונו הגדול דרך השקעות ויוזמות טכנולוגיות ולכן היה זה טבעי שהוא ישים דגש לכך גם בליל. הבעלים הבין מהר מאוד את מקומו בשרשרת המזון ולכן השקיע את מיטב כספו בעזרים מגוונים, ביניהם גם בינה מלאכותית המאפשרות למועדון להיות צעד אחד לפני היריבות. ״השילוב בין טכנולוגיה וצוות אנליטי מוכשר מעניק לנו יתרון על המתחרים, זה הדבר שהופך אותנו לכל כך יעילים", אמר בראיון ל-ESPN.
גם מילאן לא יכלה לעוצמה של ליל (Getty)
למרות שהקבוצה כבר ידעה את העבודה בכל הקשור לגילוי כישרונות ופיתוחם, ראה ערך אדן הזאר, בנז'מן פבאר ולוקה דין, לופס רצה להשתדרג גם באספקט הזה. לואיס קמפוס, שבנה את מונאקו הגדולה וגילה שחקני כמו פאביניו, ברנרדו סילבה ואנתוני מרסיאל קיבל את משרת המנהל המקצועי. אליו חבר מארק אינגלה, שהפך למנכ״ל המועדון כשהוא עשה דברים יפים עם ברצלונה בעשור הקודם. עם זאת, ליל המשיכה להשקיע בצוות מקצועי מהשורה הראשונה כדי להשביח את נכסיהם והדוגמאות האחרונות לכך הם ז׳ואאו סקרמנטו ונונו סנטוס, שנלקחו לטוטנהאם על ידי ז׳וזה מוריניו.
למעשה, הגעתו של קמפוס, שנחשב לאחד הטובים בעולם בעבודתו, הפכה את ליל לאימפריה בחלון ההעברות, דבר שאפשר לה להמשיך לצמוח. הדוגמאות הבולטות לתופעה הם ניקולא פפה, שנרכש מאנז'ה עבור 10 מיליון יורו ונמכר לארסנל תמורת 80 מיליון יורו לאחר שנתיים ו-ויקטור אוסימן, שנרכש משרלרואה עבור 22 מיליון יורו ונמכר לנאפולי תמורת 70 מיליון יורו לאחר שנה בלבד. ״הוא מתקשר אליי מכל מקום ובכל שעה״, אמר לופס על הקשר בינהם ל-BBC, ״הוא יכול להיות בצ׳ילה ויומיים אחר כך בצ׳כיה, מספר לי על ילד שאנחנו חייבים להחתים כמה שיותר מהר״.
עוד לפני שליל עלתה על הנוסחה המנצחת היא כמעט ירדה ליגה בעונה הראשונה של לופס כבעלים. מרסלו ביילסה נבחר פה אחד להנהיג את הפרוייקט המסקרן בצפון ואיך נאמר זאת בצורה עדינה, זה פחות עבד. "אל לוקו" רצה לרענן את הסגל וכדי לעשות זאת הוא זרק באופן חד צדדי 12 שחקנים ותיקים, אחד מהם היה מיודענו וינסנט אניימה. במקביל, השחקנים הצעירים לא הצליחו לעמוד בדרישות הקיצוניות של ביילסה והקבוצה לא הפסיקה להפסיד. כדי לעצור את המפולת, ההנהלה בחרה להיפרד מהמאמן לאחר שבעה חודשים בלבד. כריסטוף גאלטייה המוערך הוא זה שקיבל את המושכות.
באופן זהיר, המאמן בנה מחדש את ביטחון השחקנים שהתרסק תחת הארגנטיני, ומאז ליל לא עוצרת. בעונה שלאחר מכן ניתן היה לראות את ניצני השינוי באופן המושלם כשהקבוצה של גאלטייה סיימה במקום השני ומחצה 1:5 את פ.ס.ז׳ בסטאד פייר מורואה. בעונה שעברה האופי של החבורה הצעירה בא לידי ביטוי. ליל התאוששה ממשברים, ורק נגיף הקורונה הצליח להאט אותה. לצערה, לוח משחקים עדיף עזר לראן לסיים במקום הרביעי, לפני הקבוצה של גאלטייה שהייתה במרחק של נקודה בלבד מהמקום המוליך לליגת האלופות.
לאחר שליל כבר ביססה עצמה כמועדון עם שאיפות גבוהות, ולופס לא ניבא את האסון הכלכלי שיגיע, הבעלים חשף כי שחקניו עוררו עניין רב במהלך הקיץ. בראיון מיוחד ל"לאקיפ" טען כי הוגשו לו הצעות על סך 200 מיליון יורו וקבוצה בכירה הציעה יותר מ-70 מיליון יורו עבור רנאטו סאנצ'ס, אך הוא סרב בנימוס. כאמור, בקמפיין הנוכחי ליל נהנית מכל רגע ואחרי שנים של בנייה עושה רושם שהיא מצאה את האיזון המושלם, שהעניק לה את אליפות החורף (יחד עם ליון) הראשונה מזה עשור. לרגע אחד האוהדים יכולים לשים בצד את הצרות מאחר והימים העליזים של הזאר וג'רביניו לא נראים כל כך רחוקים.
למרות זאת, ישנו סיכוי לא רע כי החלומות של ליל יתנפצו מהר מאוד. הבעלות החדשה תצטרך ליישר קו עם הרגולציות בליגה ותיאלץ לייצב את מאזנה. המשמעות עלולה להיות ״מחירי מבצע״ עבור כוכביה כשהגדולות של אירופה כבר סימנו לא מעט שמות לחלון של ינואר. ראשית, רנאטו סאנצ’ס נחשב לכישרון המבוקש מכולם. בשבועות האחרונים טוענים הדיווחים כי הפורטוגלי מתקרב לליברפול. בנוסף אליו גם הבלם, סוון בוטמן, קושר לרדס בעוד בובקארי סומארה סומן על ידי מספר קבוצות מהפרמיירליג ומילאן.
אחרי שלופס פינה את מקומו ואליו הצטרפו כמובן קמפוס ואינגלה, קבוצת מרלין מצאה אדם חדש שינסה להוציא את המועדון מהבוץ. אוליבייה לוטאן קיבל את תפקיד הנשיא אחרי שעשה זאת בראן עד לפני שנה. עוד קודם לכן, לוטאן היה המנהל הספורטיבי של פ.ס.ז׳ שם עשה דברים יפים במשך חמש שנים.
אז רגע לפני שהפרוייקט הנפלא של ליל ישנה את פניו בצער רב, הקבוצה תנסה להפתיע בריקוד האולי אחרון של אותו תלכיד. גם אם זה לא יקרה, וסביר להניח שלא, נקווה כי היא תצליח להתאושש מהמהלומה הכואבת כמה שיותר מהר, יחד עם כל הכדורגל הצרפתי.
ליל תדהים את אירופה, רגע לפני ההתרסקות? (Getty)