מהמבחנים בשנת 2000 כילד נמוך לגילו, ועד הפרידה בדמעות בתחילת השבוע האחרון, ליאו מסי וברצלונה ניהלו מערכת יחסים בת 20 שנה, שאותה הגדיר העיתונאי והסופר הוותיק, סיימון קופר, כ"יצרנית ביותר בין שחקן למועדון בתולדות הכדורגל". במאמר ב"טיים", טען כי למרות הפרידה העצובה בין הצדדים, לשחקן הגדול בתולדות בארסה היה גם חלק לא קטן בקריסתה הכלכלית, ושלו ולאביו חורחה יש לא מעט אשמה בעזיבתו.
"כמו מייקל ג'ורדן בשיקגו, מסי הפך למרכז כוח במועדון שלו", כתב קופר. "כשחקרתי במסגרת כתיבת הספר החדש שלי, גיליתי שמקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון את הרצונות שלו בנוגע לכל החתמה, שינוי טקטי גדול ומינויים מקצועיים. לרוב, הרצונות האלה ברורים מאוד. ולמרות שהוא לא מרבה להראות את אישיותו כלפי חוץ, הוא עושה את זה בברצלונה".
"נשיא ברצלונה לשעבר, סנדרו רוסיי, סיפר אמר לי: 'הוא לא צריך לדבר, יש לו את שפת הגוף החזקה ביותר שראיתי בחיי. ראיתי אותו בחדר ההלבשה, ובמבט, כולם יודעים אם הוא מסכים או לא עם מה שעולה, וזה הכל. הוא הרבה יותר חכם ממה שאנשים חושבים או ממה שהוא משדר". ומה הוא רוצה? נשיא העבר ענה: "כדורגל", כלומר, שהקבוצה תשחק בדיוק איך שהוא רוצה.
במקביל, ברצלונה המשיכה להענות לדרישות של מסי ואביו חורחה בנוגע לשדרוגי חוזה, ומ-2017 עד היום ברצלונה שילמה עליו 555 מיליון יורו. " הוא הרוויח כמו קבוצה ברמה הכי גבוהה, ומשפחת מסי גרמה לכך שברצלונה דיממה עד שהתייבשה. היו שהאשימו אותו השבוע בדמעות תנין, מאחר שהוא היה מהגורמים שגרמו למשבר הכלכלי במועדון".
בנוסף, מ-2014 עד 2019 ברצלונה הוציאה יותר ממיליארד דולר על דמי העברה, יותר מכל מועדון אחר, ונפגעה במיוחד ממגפת הקורונה בעקבות התלות שלה בתיירות. על פי קופר, לפני כן כ-30,000 מקומות במשחק נרכשו על ידי תיירים, שגם ביקרו כמובן במוזיאון ובחנות של המועדון.
עוד הוזכרו גם העבודה שגם לאחר שהסכים לקצץ במחצית מחוזהו, ברצלונה לא הצליחה להעביר את חוזהו במנהלת הליגה, וכן שלא רצה לבלות את שנותיו האחרונות במועדון שלא יכול להרשות לעצמו חברים ראויים למסי בהתקפה. "מסי נתן לברצלונה הכל", סיכם קופר. "אבל בסופו של דבר הוא אכל את המועדון".