הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"ליאו מסי האוסטרי": יוסוף דמיר מצית את הדמיון

בצל חלון ההעברות המאכזב שלה, ברצלונה קיבלה תקווה גדולה לעתיד עם צירופו של דמיר. מהנסיקה שלו במדי ראפיד ועד להתאהבות של קומאן. הכירו את היהלום (18) שיפגוש את ישראל

יואב מודעי
יואב מודעי  03.09.21 - 12:30
תחילת כתבה

אם הייתה טבלה של כל קבוצות הטופ בכדורגל העולמי על פי חלון ההעברות האחרון, ברצלונה הייתה ממוקמת עמוק מתחת לקו האדום. מועדון הפאר הקטלוני איבד את ליאו מסי, זרק את אילאיש מוריבה, מכר את אמרסון כחודשיים אחרי שהחזיר אותו, ורגע לפני הגונג - שלח את אנטואן גריזמן לאתלטיקו מדריד וצירף במקומו את החלוץ לוק דה יונג שהבקיע 10 שערים ב-69 משחקי ליגה במדי סביליה.

המילה "אליפות" נראית לא רלוונטית, הקלאסיקו הפך לאירוע שרק צד אחד מחכה לו ואיכשהו במקום לחלום על זכייה בליגת האלופות, בברצלונה רק מקווים לשמור על הכרטיס לליגת האלופות. לאוהדי בארסה יש את כל הסיבות בעולם להיות מדוכדכים אחרי הקיץ האחרון, אבל יוסוף דמיר הוא לא אחת מהן.

בין כל הפספוסים, הבלאוגרנה הצליחו לשים את ידם על כישרון שאפילו הם לא הבינו כמה הוא גדול. דמיר (18, 1.73 מטר), הוא אוסטרי ממוצא טורקי שמשחק בעיקר כקיצוני באגף הימני, ובחודש יולי הוא הושאל מרפיד וינה לברצלונה עם אופציית רכישה בסך 10 מיליון יורו. דמיר אמור היה לשחק העונה במדי קבוצת המילואים, ברצלונה ב', אך רונאלד קומאן זיהה ניצוץ מיוחד והאוסטרי הצעיר נרשם לסגל של הקבוצה הבוגרת, לא לפני שהוא הפך לזר הצעיר ביותר שרושם בכורה בברצלונה בליגה מאז גיבור ילדותו - מסי.

דמיר נולד לתוך עולם הכדורגל, כאשר אמו (עובדת בסופרמרקט) ואביו (מלצר) הצמידו לו כדור לרגל כבר בתחילת דרכו. בגיל 10 הוא הצטרף לאקדמיה בווינה וכעבור שלוש שנים מחלקת הנוער הגדולה בעיר, זו של ראפיד, לקחה אותו תחת חסותה.

תוך זמן קצר האוסטרי סומן כאחד הכישרונות היותר גדולים ביבשת, ולמרות שקיבל הצעות מאיטליה, אנגליה, גרמניה וספרד, העדיף להישאר במולדתו במטרה להגשים את החלום ולחתום בשורות הקבוצה הבוגרת של ראפיד, אותה אהד כל חייו.

החלום התממש עוד כשהיה בן 15 ובגיל 16 דמיר ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים. סוכנו אמרה אוזטורק סיפר: "כשיוסוף היה בן 14 אבא שלו ביקש שאהיה הסוכן שלו והיססתי, אבל ברגע שראיתי אותו משחק הסכמתי. התשובה שלי הייתה כל כך מהירה, אמרתי לאביו חסן שאעשה הכל כדי לעבוד עם הבחור הזה, כי כל כישרון על זקוק לסוכן".

הפריצה הגיעה בעונה שעברה, כשדמיר רשם 32 הופעות בהן הבקיע תשעה שערים ובישל שלושה. במשחקו היחיד במוקדמות ליגת האלופות (בהפסד לגנט), בגיל 17 ושלושה חודשים ו-13 ימים, הוא גם הבקיע והפך לכובש האוסטרי הצעיר בכל הזמנים. אחרי 20 שערים ב-28 משחקים במדי הנבחרות הצעירות של אוסטריה, היכולת של דמיר זיכתה אותו בזימון בכורה לנבחרת הבוגרת, בה רשם הופעת בכורה במארס האחרון נגד איי פארו.

באפריל 2020 בויאן קרקיץ' המליץ לברצלונה על הנער מאוסטריה, והקיץ אותה המלצה הצדיקה את עצמה. דמיר הגשים את החלום השני שלו, לשחק במדים הכחולים-אדומים, ואת ההזדמנות שניתנה לו הוא דאג לקחת בשתי ידיים.

ב-31 ביולי במשחק הכנה נגד שטוטגארט דמיר מצא את הרשת לראשונה כשחקן בארסה, וכעבור מספר ימים בישל גול לממפיס בניצחון על יובנטוס. לצד התרומה שלו לשערים, דמיר בעיקר הראה שמקומו בקבוצה הראשונה של בארסה, ולא בשנייה.

ג'רארד פיקה מיהר לפרגן: "סגנון הדריבל של דמיר מאוד מזכיר את זה של מסי. הוא צעיר והוא כבר משחק ברמה ממש גבוהה, אני בטוח שהוא יכול לעזור לנו". הפוטנציאל שהרשים את קומאן והשחקנים סידר לדמיר מקום בסגל, את הספרה 11 שהייתה שייכת לעוסמאן דמבלה, ולא פחות חשוב מבחינתו - הזמנה לארוחה עם כל הקבוצה בבית של מסי רגע לפני שהוא טס לפריז.

אם עדיין לא יצא לכם לראות את דמיר, מדובר בשחקן התקפה ורסטילי ודינמי שמסוגל לשחק בכמה וכמה עמדות. הטאץ' הראשון ויכולות הכדרור המרהיבות שלו מאפשרות לו לחלוף על פני שחקנים, דבר שקרה לא מעט בעונה שעברה. אשתקד דמיר השלים 3.8 מתוך 6.8 דריבלים למשחק - הכי הרבה בליגה האוסטרית בשתי הקטגוריות.
כמו כן, יש לו ראיית משחק נפלאה שעוזרת לו למצוא את חבריו. בעונה שעברה הוא דורג בטופ 6 באוסטריה במסירות מפתח פר 90 דקות, עם 2.7 כאלו. המשחק אולי הכי טוב שלו בקריירה הבוגרת היה נגד דאנדולק האירית בשלב הבתים של הליגה האירופית, כששיחק 18 דקות, כבש והשלים 100% מהדריבלים שלו ו-86% מהמסירות.

היציאה מהמקום שלו טובה, אבל הוא מתקשה לרוץ עם הכדור למרחקים יותר ארוכים. אלמנטים נוספים שדמיר יצטרך לשפר הם הסיומת, קבלת ההחלטות והיכולת לדייק בשליש האחרון לאחר דריבל מוצלח. "מסי האוסטרי" אוהבים לקרוא לדמיר בתקשורת וביציעים, וכשמסתכלים על סגנון המשחק שלו ומשווים אותו לפרעוש בגילו, בהחלט אפשר לראות דמיון. אז נכון, בכל מדינה אוהבים לקחת את הכישרון העולה ולהדביק לו את התיאור "מסי הבא", אבל המקרה הזה קצת שונה, ולא בגלל שמישהו יכול להבטיח לנו שדמיר (או כל אחד אחר) יהיה מסי הבא.

המקרה הזה שונה כי דמיר הגיע לממלכה של מסי בדיוק כשהוא עזב אותה. בדיוק כשהמועדון בשקיעה, בדיוק כשהאוהדים מפורקים. והאוהדים לא באמת מחפשים מישהו שימלא את החלל הריק, כי זה לא ריאלי ובטח שלא בשנים הקרובות. הם בסך הכל מחפשים מישהו מסתורי שהם עדיין לא מספיק מכירים, שיאיר מעט את החושך, יצית את הדמיון וייתן להם תקווה לעתיד. ואת זה, בינתיים, דמיר עושה לא רע בכלל.

אז אחרי שדמיר הפך לשם דבר בקטאלוניה ובעולם, האוסטרים רוצים לראות את הכוכב הבא שלהם עורך את הופעתו השנייה במדים הלאומיים, והמשחק הבא שלו הוא נגד נבחרת ישראל כאן בסמי עופר, מחר (שבת) ב-21:45.

דמיר אמנם כבר סימן 'וי' על בכורה בנבחרת אוסטריה, אבל יש הרגשה שהבכורה האמיתית, זו שהוא עולה אליה עם הטייטל 'שחקן ברצלונה', תהיה רק במשחקו הקרוב. ב-0:2 של אוסטריה על מולדובה השבוע דמיר נותר על הספסל, והמאמן פרנקו פודה ספג על כך ביקורות מכל עבר.

רק כדי להמחיש את ההבדל האדיר בין דמיר של מארס 2021 (הופעת הבכורה שלו בנבחרת) לבין דמיר של היום, אפשר לקחת את חשבון האינסטגרם שלו כמדד להייפ סביבו. לפני שישה חודשים הוא קיבל כ-10,000 לייקים לפוסט, ובחודש האחרון אנחנו מדברים כבר על כ-150,000.

אם פודה יקשיב לרצונו של הקהל האוסטרי, הוא ייתן לדמיר לשחק מחר. ואם דמיר יכבוש את שערו הראשון בנבחרת אוסטריה דווקא פה נגדנו, ייתכן שבעוד שנים קדימה נחזור אל היום הזה שהיהלום בן ה-18 בוודאי לא ישכח, ונגיד לעצמנו שזה היה היום בו קיבלנו טעימה מהעתיד.