חודש למונדיאל: מי הפייבוריטית לזכות בגביע?

דירוג הכח נמשך: האימפריה שלא תעבור את שלב הבתים, האירופית שעשויה לגנוב את ההצגה והאם לאפריקה תהיה נציגה בשמינית הגמר? אם הגביע העולמי בברזיל היה מתחיל היום, לנו יש מועמדת לזכיה. מסכימים? מוזמנים לטקבק

יזהר קישון
יזהר קישון  12.05.14 - 14:00
תחילת כתבה

הספירה לאחור נמשכת, וחודש בלבד נותר עד פתיחת המונדיאל. משחק הפתיחה ב-12 ביוני הולך ומתקרב, וזה הזמן לפרק נוסף בדירוג הכח שלנו, ניסיון וירטואלי להכריע למי הסיכוי הגדול ביותר לזכות לו הטורניר היה מתחיל היום. פציעות, כושר נוכחי, תוצאות אחרונות – הכל תקף לדירוג הזה וזו תמונת הפייבוריטיות נכון להיום:

32. הונדורס. 31. אלג'יריה. 30. קוסטה ריקה. 29. קמרון. 28. אקוואדור. 27. איראן. 26. אוסטרליה. 25. דרום קוריאה. 24. ניגריה. 23. גאנה. 22. חוף השנהב. 21. מקסיקו.

20. צ'ילה: הבית הקשה עם ספרד והולנד, בשילוב הפציעה של ארתורו וידאל – הכוכב הגדול ביותר של הנבחרת הזו, מעמידים את הצ'יליאנים במצב לא פשוט. הקשר של יובנטוס צפוי להיות כשיר, אך לא ברור באיזה כושר יגיע לברזיל. גם אלכסיס סאנצ'ס לא ממש בשיאו לאחרונה.

19. קולומביה: רדאמל פלקאו הפצוע עושה קולות של רוצה להשתתף בטורניר, אבל גם אם יעשה את הבלתי ייאמן ויגיע לברזיל, בכלל לא בטוח שבכושרו הנוכחי יש לו מקום בחוד של חוסה פקרמן. חאמס רודריגס וקרלוס באקה הוכיחו שיש על מי לסמוך, אבל העובדה שאיטליה, אנגליה או אורוגוואי מחכות כבר בשמינית הגמר, תפגע בקולומביאנים.

18. אנגליה: מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות, כבשה 102 שערים ורק אנגלי אחד – ג'יימס מילנר – השתתף בחגיגה. מנגד, ליברפול שסיימה במקום השני, שולחת לנבחרת את ג'ונסון, הנדרסון, ג'רארד, סטרלינג וסטארידג'. האנגלים ידבקו בווינריות של סיטי או בלוזריות של ליברפול? בגלל הבית הקשה עם אורוגוואי ואיטליה, לא בטוח שיגיעו לשמינית הגמר.

17. קרואטיה: בבית שכולל את ברזיל, מקסיקו וקמרון, ניקו קובאץ' ושחקניו ימצאו את עצמם ככל הנראה בשמינית הגמר. ואז? הם ייאלצו להתמודד מול ספרד או הולנד ולחזור לחופשה קצרה בזאגרב לפני שהליגות יתחדשו. אם צ'ילה תפתיע ותדיח את הולנד או ספרד, היא כנראה מספיק טובה כדי להדיח גם את הקרואטים.

16. ארה"ב: יורגן קלינסמן יכול לשדר אופטימיות מלוס אנג'לס ועד לריו, אבל כשאתה בבית עם גרמניה ופורטוגל, קשה לעלות שלב. אם האמריקאים יפתיעו ויעלו, הם מסוגלים לעבור את בלגיה או רוסיה בשמינית הגמר.

15. יוון: קולומביה תיאלץ להתמודד עם הפציעה של רדמאל פלקאו, יפן עם עונה חלשה של שינג'י קגוואה וחוף השנהב תלויה לא מעט בדידייה דרוגבה המזדקן. זוכת יורו 2004 שובצה לבית פתוח לחלוטין ותנסה לשחזר את ההישג הנדיר מלפני עשור. בשמינית הגמר, מול אורוגוואי, אנגליה או איטליה, כבר יהיה לה קשה מאוד.

14. בוסניה: ניגריה ואיראן לא ממש מפחידות, וארגנטינה תסיים ראשונה בבית המוקדם. הבוסנים, בראשות מיראלם פיאניץ' ואדין דז'קו יסיימו במקום השני בבית וגם משחק בשמינית הגמר מול שווייץ או צרפת לא צריך להפחיד אותם.

13. יפן: שינג'י קגוואה לא ממש בכושר אחרי עונה חלשה במנצ'סטר יונייטד, קייסוקה הונדה הצטרף בינואר למילאן והיה חלק מעונה איומה – ולמרות זאת: הסמוראים הכחולים תמיד מצליחים להוציא מעצמם יותר מאשר מה שמצפים מהם. הבית עם יוון, קולומביה וחוף השנהב בהחלט סביר, אבל בשמינית הגמר מצפה משוכה קשה: איטליה, אורוגוואי או אנגליה.

12. רוסיה: הנבחרת של פאביו קאפלו אמורה לעלות לשלב הבא, כשבלגיה פייבוריטית לסיים ראשונה ודרום קוריאה תנסה לתת פייט ראוי. הרוסים יקוו לפגוש בשמינית הגמר את פורטוגל, מולה התמודדו בכבוד במוקדמות והוכיחו כי הם לא פחות טובים.

11. שווייץ: שטפן ליכטשטיינר, גוקאן אינלר, בלרים דז'מאילי, שרדאן שאקירי והחברים בכושר טוב ואפילו הכוכבים המקומיים של באזל הוכיחו שאסור להספיד את האדומים-לבנים. השיבוץ שלהם כראש בית אמור לסדר להם מקום בשמינית הגמר, שם ירצו להימנע ממפגש עם ארגנטינה.

10. צרפת: הכל הסתדר לטריקולור. הבית עם שווייץ, אקוואדור והונדורס מספיק נוח כדי לסיים במקום הראשון, ומפגש מול בוסניה בשמינית הגמר מספיק נוח כדי שבנזמה וחבריו ימצאו עצמם ברבע הגמר. משם, הכל אפשרי. פוגבה, מאטווידי וריברי ינסו לסחוב את הנבחרת כמה שיותר רחוק.

9. בלגיה: למרות הסגל המדהים והנוצץ, הבלגים יצטרכו להתמודד עם הפציעות של כריסטיאן בנטקה וקווין מיראלס, הכושר הגרוע בו נמצא הזאר ובעיקר חוסר הנסיון במעמדים האלה. למרות זאת, הם יעלו מהמקום הראשון בבית, ויפגשו בשמינית הגמר את פורטוגל. אחת מהן, תצטרך ללכת הביתה.

8. פורטוגל: כשהוא משחק, כריסטיאנו רונאלדו מבקיע בלי סוף. הבעיה: הוא משחק בעיקר בין פציעה לפציעה. פפה וקוואנטראו שותפים להגנה הלא יציבה של ריאל בתקופה האחרונה, חלוץ אף פעם לא היה לנבחרת הזאת ולסיים מעל גרמניה לא ממש בא בחשבון. בדיוק כמו בלגיה, המפגש ביניהן בשמינית הגמר יהיה המרתק מכולם, ורק אחת תמשיך הלאה.

7. הולנד: רובין ואן פרסי לא ממש קיים בתקופה האחרונה, ואן דר וארט וסניידר בינוניים במיוחד וקווין סטרוטמן גמר את העונה ולא יהיה במונדיאל. במצב עניינים שכזה, האוראנג' תלויים אך ורק ברובן. יספיק כדי לעבור את ספרד ואת צ'ילה? גם אם כן, ברזיל צפויה לחכות בשמינית הגמר.

6. אורוגוואי: הנבחרת של לואיס סוארס ואדינסון קבאני תמיד צריכה להילקח בחשבון, בטח כשהכוכב הכי גדול שלה נמצא בכושר כל כך טוב. קמפיין המוקדמות הכושל כבר נשכח, אנגליה ואיטליה לא מפחידות את הסלסטה ואפילו בברזיל, שם לא שוכחים את 1950, יודעים: רק לא לפגוש אותם בדרך.

5. ארגנטינה: הסגל של האלביסלסטה עדיין לא פורסם, אבל על פי המסתמן השוער ווילי קבאז'רו, שרק אמש הציל את ברצלונה, לא יהיה בו. מי שכן יהיה בו, הוא המגן השמאלי מרכוס רוחו. מי? כן, מרכוס רוחו. ליאו מסי נעלם בתקופה האחרונה (שומר עצמו לברזיל?), אגוארו חוזר לעניינים אחרי הפציעה ואנחל די מריה שהיה בכושר טוב מאוד, נפצע גם הוא. וטבס? בכלל לא ברור האם יגיע למונדיאל. כרגע, ארגנטינה לא נראית כמו מועמדת לזכייה, אבל כששוויץ ובלגיה/פורטוגל אמורות לעמוד בינה לבין חצי הגמר, הכל אפשרי.

4. איטליה: אנדראה פירלו בסגל הסקוואדרה אזורה, זה מספיק לא? קשר יובנטוס בכושר שיא, ויחד עם הגנה אדירה וחוד שהופך לחזק משבוע לשבוע, לנבחרת הזו יש סיכוי להגיע רחוק, אבל באותה מידה גם להפסיק לספרד ברבע הגמר.

3. גרמניה: הסגל פורסם, החלוצים הם קלוזה ופודולסקי, אבל הקישור כל כך עמוק וההגנה כל כך חזקה, שליוגי לב לא צריכות להיות בעיות מיוחדות להגיע עד לחצי הגמר. שווייני, רויס ובנדר נפצעו אבל צפויים להיות כשירים, וארון התארים משווע לגביע נוסף.

2. ספרד: הקישור עם צ'אבי, אינייסטה וצ'אבי אלונסו קצת נחלש, דייגו קוסטה כבר לא בכושר שהיה בו בתחילת העונה (אבל עדיין הוכיח לדל בוסקה שיש לו חלוץ שאפשר לסמוך עליו) ופיקה סוחב פציעה כבר חודש. ככה, לספרד יהיה קשה לשמור על התואר. ועדיין, עם קסיאס בשער וסגל כל כך עמוק, למאמן יש אפשרות להיות גמיש ולתת מקום בהרכב למי שיוכיח עצמו.

1. ברזיל: ביתיות. מאות מיליוני אוהדים. מאמן שהוא אוטוריטה. ניימאר, אוסקר, וויליאן. לברזיל אמנם אין חלוץ כמו רונאלדו או רומאריו, אבל יש לה סגל צעיר יחסית, הגנה חזקה ועומק אדיר. בברזיל לא שכחו את 1950, ואין כמו מונדיאל ביתי נוסף כדי להשכיח את הגמר העגום.