יש די הרבה הורים, בטח אחרי חופשת הקיץ הארוכה, שנתקלו מתישהו בסדרת הטלוויזיה לילדים ולנוער "פרוייקט הלהקה". בתכנית מנסים כמה אנשי מקצוע לחבר חבורת נערים ונערות לכדי להקת פופ שתלהיב את צופיה ותסחוף מעריצים ואוהדים במסע ההופעות. על הדרך ישנם ניפויים ודרמות, הצלחות וכישלונות, ביצועים מדהימים לצד זיופים, כשעל רקע המאמץ המשותף להפוך ללהקה של ממש, רוצה כל אינדיבידואל להתבלט כדי לשרוד, אולי בדרך לקריירה אישית משגשגת. השורה האחרונה בשיר הנושא של הסדרה אומרת ש: "העתיד הוא מה שתעשה ממנו, ובשמיים יש תמיד מקום לעוד כוכב - זה הזמן שלי עכשיו".
נבחרת ישראל יוצאת לאליפות אירופה אחרי תקופה קצרה יחסית של גיבוש, כדי להפוך ללהקה שתייצג אותנו בכבוד, שדרכה תראה ליבשת שלנו ולעולם כולו את הכדורסל הישראלי על כוכביו. בעידן הנוכחי אי אפשר להתחמק מעיניהם של אנשי המקצוע, ובעוד כולם מכירים ביכולותיהם של עמרי כספי, גל מקל, ליאור אליהו ודיאור פישר מטעמי ניסיונם באולמות אירופה וארה"ב - האליפות הזו צריכה להיות המעבר של שון דוסון לקדמה הבינלאומית של הענף. דוסון יודע שהעתיד הוא מה שהוא יעשה ממנו, ושהעתיד מתחיל בשבת.
הוא עדיין רחוק מלהיות שחקן כדורסל מושלם, הוא חייב לשפר הרבה אספקטים של המשחק, מהגנה און-אנד-אוף-דה-בול, דרך הקליעה מבחוץ (26% מחוץ לקשת בעונה שעברה ו-70% מהקו) ויכולת המסירה (1.4 אס'), שלא לדבר על התחזקות גופנית. אבל הכישרון הוא שם, הוא מתפרץ, ויש לו את... זה. החדירה לסל, השליטה בגוף, הקילריות בעליה לסל ובעיקר ספקטקולריות ופינס. ואת אלה אי אפשר ללמד. אלה המצרכים הנדירים שקשה למצוא.
דוסון. זה הזמן שלו (אלן שיבר)
לשיקגו בולס הגדולה היה את ג'ורדן, ללייקרס את קובי, לקליבלנד את לברון ולמכבי ת"א ההיא את אנטוני פארקר. אלה שפתאום עולים לאוויר ואתה צופה משתאה למראה הקסם, הוואו, הבלתי יאומן. דוסון הוא הקוסם של הנבחרת. זה שמהלך אחד שלו יכול להדליק את כל הסובבים אותו, את חבריו למדים הלאומיים, את הקהל ביציעים, את הצופים במסך.
דוסון נולד בישראל לאגדת כדורסל מקומית האמריקאי ג'ו דוסון ששיחק במשך כ-20 שנה בארץ ולאמו איריס, ובערך מאז, הכישרון והדבקות במטרה הביאו אותו עד הלום. הוא הצטרף לקבוצת הנוער של מכבי ראשל"צ ולקח איתה את אליפות ב-11/12. אז כבר להטט בנבחרת העתודה של שרון דרוקר כשבאליפות אירופה דרג ב' בבולגריה ייצר שורה סטטיסטית מרשימה של 11.9 נקודות ו-5.6 ריבאונדים למשחק.
מאז ועד להודעה חדשה הוא הכוכב הכי נוצץ והבלתי מעורער של מכבי ראשל"צ. בעיניי, דוסון הוא הישראלי היחיד שמשחק ברמה של זר. בעונתו השנייה בבוגרים הפך לשחקן חמישייה, וממוצע הדקות שלו עלה מ-10.6 דקות למשחק ל-25.8. הוא קלע 10.5 נקודות ולקח 5.1 ריבאונדים בממוצע. בעונה שעברה קלע 13.2 נקודות (רביעי בין הישראלים בליגה) ולקח 5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק. בפלייאוף, נגד הפועל חולון, רשם שיא קריירה בנקודות (28) ובריב' (18). בכל הפלייאוף, הוא רשם ממוצע מדהים של 21.1 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק. תראו לי עוד זר עם מספרים כאלה.
בקמפיין הנוכחי, דוסון הוא ה-X פקטור. האטרקציה, הדבר האמיתי. בכל העולם שחקנים הופכים לסופר דומיננטיים וסופר-סטארים בגילו (יהיה בן 22 בדצמבר). זה העיתוי המושלם עבורו לומר "זה הזמן שלי ועכשיו". מה שנזכור למשל מהמפגש הכפול מול נבחרת סרביה הגדולה במסגרת משחקי ההכנה, זה את הדאנקים והכניסות הוירטואוזיות שלו לסל. האליפות הבאה עלינו לטובה, היא הקרקע הכי פורייה לייצר ולהצמיח ממנה את הרגעים הבלתי נשכחים הבאים, להוסיף ל"קלטת" את הביצועים שיהפכו אותו למטאור שייראה לא רק מעל לערי צרפת וקרואטיה, אלא גם בשמי ארה"ב והליגה הטובה בעולם.
יש על מי לסמוך בעתיד (איגוד הכדורסל)
הפריצה הגדולה הגיעה בפלייאוף (מנהלת הליגה)