הנהלת הפועל תל אביב מינתה את אייל ברקוביץ' למנג'ר, ולזה שאחראי על כל מחלקות הכדורגל במועדון, כולל מחלקת הנוער. אם עד היום חשבתי שהמינוי ההזוי ביותר שנעשה בהפועל אי פעם היה זה של דורון גמצ'י כדובר הקבוצה על ידי אלי טביב, הרי שלצערי חיים רמון עקף אותו בגדול. אני מנסה לדמיין לעצמי מה עבר לחיים רמון ועידו חג'ג' בראש כשהגו את המינוי ההזוי הזה, ולא באמת מצליח. למנות את איל ברקוביץ' זה לבגוד בכל הערכים אותם שואפת הפועל לייצג. זה לא להבין מה זה הפועל תל אביב, מה היא מסמלת ומיהם אוהדיה.
תזכורת קטנה: בדצמבר האחרון, בראיון שערך עם אחמד טיבי, הוא אמר שאם אוהדי סכנין מניפים את דגל פלסטין (דבר שכמובן מותר על החוק) אז הוא מבין את אוהדי בית"ר ירושלים שצועקים מוות לערבים (דבר שכמובן אסור על פי החוק). כדאי להבהיר שאין מדובר בהתבטאות יחידה, אלא המשך להצהרות גזעניות שונות שלו בעבר. האדם הזה, קשה להאמין, מונה להיות המנג'ר של הפועל תל אביב.
לאורך כל השנים, הפועל הובילה את הדו קיום בשטח הכדורגל. תמיד נתנה במה ויחס שווה לשחקניה הערבים, ורשימת אלילי ילדותי ובגרותי היא ארוכה - החל מג'ימי טורק הבלתי נשכח, דרך סלים טועמה, אחמד מוסא, ביברס נאתכו, מהראן לאלה, ורבים אחרים, וכלה בוואליד באדיר, הקפטן האציל של הקבוצה, שזכה להניף את צלחת האליפות במעוז הגזענות של טדי. בעשרות השנים שאני פוקד כמעט מדי כל שבת שניה את יציעי בלומפילד, אני חולק את היציע עם אוהדים ערבים ויהודים, שלכולם יש אהבה אחת גדולה ואדומה, הפועל תל אביב. כשאני מסתובב ביפו, אני רואה את האהבה להפועל במגזר הערבי, וכשאוהדי הפועל מגיעים למשחקי חוץ בסכנין הם מתקבלים כאחים ולא כאויבים. מבחינה זאת הפועל היא אי של שפיות, בים הגזענות והשנאה בהם טובע עולם הכדורגל הישראלי.
ואז ברגע אחד, רמון וחג'ג' מנפצים את הדבר הייחודי הזה, וממנים את ברקוביץ למנג'ר. בכוונת מכוון אינני עוסק בשאלה האם המינוי הוא נכון וטוב מקצועית, כי זה לא חשוב. גם אם ברקוביץ' הוא עילוי, שאין כדוגמתו, הוא לא יכול להיות בהפועל. אדם שחושב שקריאות "מוות לערבים" הן לגיטימיות, יכול אולי להתקבל בקבוצות אחרות, אבל לא בקבוצה שחרטה על דגלה את דו הקיום הערבי-יהודי, ושחלק גדול מאוהדיה הם ערבים.
-
לא ראוי להיות במועדון כזה
-
אין לו סיבות לחייך